הוועדה לאיתור ממונה על הגבלים תהיה חסויה

הרכב הוועדה לאיתור ממונה על הגבלים עסקיים קרוב לגיבוש, אולם בנציבות המדינה אומרים כי פרטי החברים בה לא יפורסמו לציבור גם לאחר שייקבע הרכב הוועדה. זאת בשל חיסיון.

המועד האחרון להגשת מועמדות לתפקיד היה לפני שבועיים, ומנציבות שירות המדינה נמסר אז כי "אין חובה לקבוע את הרכב הוועדה לפני פרסום או תום מועד ההגשה, והדבר נעשה במקביל לתהליך זה". הממונה הנוכחי דיויד גילה יסיים את תפקידו בסוף אוגוסט, ובמקומו צפוי שר הכלכלה אריה דרעי למנות ממונה זמני עד שהוועדה תסיים את פעילותה.

שני חברים כבר ידועים

בוועדה יכהנו מנכ"ל משרד הכלכלה עמית לנג (יו"ר הוועדה) ‬והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט כנציג מטעם משרד המשפטים, ולצדם אמורים להתמנות שני נציגים מטעם הציבור - האחד באחריות משרד הכלכלה והשני מומחה אקדמי בתחום, שהוא מינוי המוטל על נציבות המדינה. כמו כן חבר בוועדה נציג נציבות המדינה.

22 איש מתמודדים על תפקיד הממונה ובהם עו"ד תומר מוסקוביץ, לשעבר מנכל משהב; עו"ד מיכל הלפרין, לשעבר יועצת משפטית לרשות ההגבלים; עו"ד צחי יגור, ששימש כיועץ משפטי למשרד הביטחון; וכלכלן הרשות כיום ד"ר אסף אילת.

גם ועדת האיתור שהוקמה ב־2011 גובשה ללא שקיפות - ההרכב לא פורסם לפני שהחלה הוועדה את עבודתה, ואפילו המועמדים לא ידעו מי האנשים שבפניהם הם מתראיינים.

הגיע הזמן להכחיד את החיסיון הארכאי

מדובר בדינוזאור שדינו הכחדה - חיסיון על שמות חברי ועדת האיתור לבחירת הממונה על הגבלים עסקיים. חברי ועדות האיתור לבחירת היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה מותרים לפרסום, ואילו חברי ועדת האיתור לבחירת הממונה חסויים. 

עמית לנג, מנכ"ל משרד הכלכלה צילום: נמרוד גליקמן

ולמה? כי הדינוזאור הארכאי הזה עדיין שוכן בנוהלי נציבות שירות המדינה. פעם היה לזה היגיון: שלא ניתן יהיה ללחוץ על חברי הוועדה. ההיגיון הזה כבר לא קיים. ויש עוד סיבות להמתת הנוהל הזה.

ראשית, ועדת האיתור לבחירת הממונה, להבדיל מוועדות מכרזים, לא מחליטה באותו היום ואז ממילא השמות מתגלים. במיוחד כשיש 22 מועמדים, לפני הסינון הראשוני.

שנית, אם חברי הוועדות לאיתור היועץ או פרקליט המדינה ידועים, אין סיבה להחיל דין שונה על חברי הוועדה לאיתור הממונה. אם חברי הוועדה למינוי היועץ והפרקליט עומדים בלחצים, גם בוחרי הממונה יכולים.

שלישית והכי חשוב, החיסיון הזה לא עומד בכללים שקבע חוק חופש המידע. עיון בחוק לא מספק כל עילה לחיסיון כזה, ונוהל של הנציבות אינו גובר על החוק. לכן, עתירה לפי חוק חופש המידע תיאלץ לחשוף את שמות חברי ועדת האיתור.