$
דעות

אין מה לאתרג את פרקש

ההדחה של יו"ר רשות החשמל מדאיגה כי היא נותנת כוח עודף לפוליטיקאים על פני הרגולטורים. אלא שפעילותה של אורית פרקש־הכהן שנויה במחלוקת בכל משק החשמל, והיא בכלל החרישה בנושא מתווה הגז רק כי פזלה לתפקיד הממונה על הגבלים

ליאור גוטמן 07:1209.08.15
באמצע יולי האחרון התכנסו ראשי משק החשמל לטקס חתימה רשמית על שלושה רישיונות עבור הפעלת תחנות כוח פרטיות. שר התשתיות והאנרגיה יובל שטייניץ כינה את האירוע כ"יום חג היסטורי" בשל פתיחת שוק החשמל לתחרות. אבל מי שגנב את ההצגה היה לא אחר מאשר מנכ"ל משאב משה קפלינסקי, שניצל את הבמה כדי למתוח ביקורת נוקבת על התנהלות רשות החשמל.

 

"אני לא מבין על איזה יום חג מדברים פה. אני שנה וחצי מחכה לרישיון, והתקופה הזאת כוללת שלושה חודשי השבתה של התחנה. בסופו של דבר לא היתה לי ברירה והגשתי בג"ץ נגד המדינה כדי לקבל רישיון, ומי שמכיר אותי (קפלינסקי כיהן כסגן הרמטכ"ל — ל"ג) יודע מה זה אומר עבורי להגיש בג"ץ נגד המדינה". גם מנכ"ל דליה אנרגיה איתן מאיר אמר באותו האירוע שאינו "יודע אם מדובר ביום חג", מכיוון שחלפו עשר שנים מיום התכנון של התחנה ועד ליום הפעלתה בחודש שעבר.

 

שטייניץ ניסה להנמיך את הלהבות ואמר שהוא לא ייכנס ל"ויכוחים שהיו בעבר על איזה רגולטור צודק יותר או פחות. רגולטור צריך להיות צודק אבל גם מהיר, והבעיה של הקמת תחנות הכוח הפרטיות זהה לזו של משק הגז". במילים אחרות, כבר לפני חודש רמז שטייניץ שהמודל שמתקיים היום, שבו יש מינהל חשמל מצד אחד ורשות חשמל מצד שני, לא עובד.

 

אולי בכל זאת תישארי?

 

שטייניץ אמר וביצע, והקמת רשות החשמל החדשה סימנה את הדרך החוצה ליו"ר הרשות המכהנת אורית פרקש־הכהן, מהלך שגרר אחריו ביקורת ציבורית חריפה. הקמת הרשות החדשה נתפסה כניסיון להדיח את פרקש־הכהן רק משום שהתנגדה למתווה הגז. המציאות, גם בהקשר זה, מורכבת יותר.

 

בחודש האחרון ערך שר האנרגיה שטייניץ כמה שיחות עם פרקש. היא קיבלה הצעה לכהן כמשנה ליו"ר החדש, או לחלופין להישאר כיועצת חיצונית לכל תקופת ההקמה אבל סירבה, אולי בצדק — החלפת פקיד ציבור שעומד בראש רשות עצמאית ראוי שתיעשה אחרת, ולא באמצעות חוק ההסדרים. אלא שההתנגדות למתווה הגז היא ממש לא הסיבה היחידה שהזיזה את פרקש החוצה.

 

אורית פרקש-הכהן אורית פרקש-הכהן צילום: נמרוד גליקמן

 

לזכותה של פרקש עומדת הרפורמה בתחום ייצור החשמל. מאז שנכנסה לתפקיד קפץ חלקן של תחנות הכוח הפרטיות בייצור החשמל מכמעט אפס לכ־25%. מנגד, לאורך השנים היו גם לא מעט טענות על תפקודה של הרשות, טענות לשיתוק אגפים שלמים במשק החשמל — החל באישורי תחנות כוח וכלה במוות קליני של ענף האנרגיה הסולארית. זה ספג בשנים האחרונות "חיתוך" תעריפים של עשרות אחוזים, לאחר שקודמיה של פרקש בתפקיד חייבו את חברת החשמל לקנות חשמל פרטי מכל מי שהקים מתקן סולארי, אבל בעלות של עד פי ארבעה ממה שחברת החשמל מכרה בעצמה. בשנה האחרונה הוגש נגד הרשות "מבול" של בג"צים מטעם שחקנים רבים בשוק, שטענו שהרשות מעכבת תהליכים.

 

ואז הגיע גם עניין מתווה הגז. פרקש אחראית במידה רבה לחוזה הגז בין חברת החשמל למאגר תמר שקיבע מחיר גבוה מאוד. היא גם חתומה על ההימור הלא מוצלח להצמיד את חוזה הגז למדד המחירים האמריקאי (במקום למחיר הנפט שרק צנח מאז). מנגד, היא אחראית במידה רבה להצתת הוויכוח הציבורי על מתווה הגז, כשהזמינה חוות דעת של מומחה שקבע כי מחיר הגז בישראל גבוה מדי. אלא שמאז פרקש נעלמה מהשטח, החרישה ולא ניהלה מלחמה נגד מתווה הגז. אם יש לה דעה מקצועית שמתנגדת למתווה, ראוי היה להשמיע אותה או לפרוש. אבל פרקש שתקה בין היתר מכיוון שסימנה את עצמה כיורשת של דיויד גילה, הממונה על הגבלים עסקיים, ועל כן סביר שלא רצתה לעורר את כעס הפוליטיקאים. בהחלטה הזו היא חטאה לתפקידה הציבורי. האם זה אומר שהיה צריך להדיח אותה בדרך הזו? לא. האם המהלך האחרון של שטייניץ ונתניהו מחליש את כל הרגולטורים באשר הם ומקנה כוח רב, רב מדי לדרג הפוליטי? ודאי. ועדיין זה לא אומר שצריך לאתרג את פרקש.

 

ביום חמישי מיהרה ח"כ שלי יחימוביץ' לפנות ליועץ המשפטי לממשלה כדי שיבדוק את חוקיות המהלך, ובעקבותיה גם מבקר המדינה. אלא שהיועמ"ש היה מעורב בפרטי האירועים וכבר נתן להם את ההכשר החוקי. אבי ליכט, המשנה ליועמ"ש, אמנם אמר לנתניהו שהוא מסתייג וזכה לקבל בחזרה את התשובה הלא ממש מנומסת "אני מצפצף על זה", אבל התשובה ניתנה רק לאחר שליכט הבהיר שהמהלך חוקי, גם אם מסריח. גם שר האוצר משה כחלון ובכירי אגף תקציבים נתנו את ברכתם למהלך. יתרה מזאת, רגע לאחר שאושר המהלך בממשלה לחץ שר האוצר משה כחלון את ידו של שטייניץ ובירך אותו בהצלחה. בסביבת שר הפנים סילבן שלום, שהיה קודם לכן שר האנרגיה והסתכסך אף הוא עם פרקש על רקע הרפורמה בחברת החשמל, היה מי שצחק שאחרי שזה קרה הוא מוכן כבר לחזור לתפקיד הקודם שלו כשר האנרגיה.

 

התקדים של רשות המים

 

הקמת רשות רגולטורית חדשה באמצעות חוק ההסדרים אינה תקדים. למעשה, בפעם האחרונה שנעשה מהלך דומה היה חוק ההסדרים של 2006, אז הוחלט להקים רשות מים ולבטל את מינהל המים במשרד האנרגיה, מינהל הביוב ונציבות רשות המים. נציב המים דאז היה שמעון טל, לשעבר בכיר במקורות, אבל ממשלת ישראל החליטה להקים רשות חדשה תוך שימוש בחוק ההסדרים ולמנות פרויקטור חדש לניהול הנושא. בדיוק כמו עכשיו עם משק החשמל. ומי שהיה מעורב בתהליך הוא אמיר לוי, כיום ראש אגף תקציבים, ואז סגן ראש אגף ואחראי בין השאר על חלק מתחומי התשתיות.  

בטל שלח
    לכל התגובות
    x