שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

גדעון תדמור בשימוע מתווה הגז: מהלכי המדינה הם הלאמה זוחלת של נכסי הגז

משרד האנרגיה מקיים כעת את השימוע הפרונטאלי לקבלת הערות הציבור למתווה הגז. מנכ"ל דלק קידוחים: "המחיר בישראל הוא מהנמוכים ב-OECD"

ליאור גוטמן 13:5222.07.15

משרד האנרגיה החל לקיים בשעות אלו את השימוע הפרונטאלי לקבלת הערות הציבור למתווה הגז. עיון ברשימת החברות שיופועיו היום מגלה בין השאר את דלק, אדיסון, מודיעין וארגוני חברה שונים. באופן תמוה, הזימונים להופעות נשלחו רק אתמול (ג') כאשר חלק מהנוכחים קיבלו הודעה בשעת לילה מאוחרת עם התראה של חצי יום. לכל גוף הוקצבו 20 דקות בלבד.

 

לשידור החי של השימוע, לחצו כאן

 

יו"ר דלק קידוחים ומנכ"ל אבנר גדעון תדמור ייצגו את קבוצת דלק, יחד עם מנכ"ל דלק קידוחים יוסי אבו. לפי תדמור "לצערינו הרב, ההצלחות הרבות שלנו הביאו את רכבת ההרים הרגולטורית שהתחילה עם כישלון לחבר את תמר לאזור חדרה, מהלך שהיה מכפיל את צנרת ההולכה הקיימת. פיתוח תמר נדחה והעלויות במשק היו 20 מיליארד שקל. לאחר מכן קוצצו מספר הרישיונות שלנו שאף אחד לא רצה לקחת אותם קודם. אחר כך הגיעה ועדת ששינסקי ועוד לא התחלנו להתאושש ממנה הגיעה ועדת צמח עם הגבלות שלדעתו לא קיימות באף מדינה"

 

תדמור טוען שהמהלך האחרון הוא למעשה הלאמה זוחלת של נכסי הגז של דלק. "הנפגעת הראשונה הייתה עסקת וודסייד האוסטרלית. עמדנו ביום החתימה על סף הכנסת שחקן חדש ללא אג'נדה פוליטית שהיה לוקח 25% מהמאגר ובגלל נסיבות רגולטוריות המתחרה החדש נרתע וברח מהארץ".

 

תדמור אמר שהמהלך הקשה ביותר שלקח אותם "למצולות" הוא האירוע של ההגבלים העסקיים. "ניהלנו משא ומתן ארוך והגענו לצו מוסכם על טענה שאנחנו טוענים שאין לה כל בסיס ואחיזה על הסדר כובל. מתוך רצון לפתור את הבעיה ו-9 חודשים לאחר הגנה של הממונה על המתווה שהוא גיבש, באחת הכול חרב. ללא שום תאום או ידיעה מוקדמת הוא החליט לחזור בו ואז הוא לקח את כל המשק למצולות וגרם לנו להקפיא את פרויקט לוויתן". תדמור טוען שרגע לפני החלטת גילה עמדה דלק לפני מכירת גז ללקוחות זרים או גיוס הון.

 

מנכ"ל דלק קידוחים יוסי אבו הציג את הפרויקטים השונים של משק הגז ואמר שכבר בינואר האחרון היו תקופות שמאגר תמר לא היה מסוגל לספק את כל צרכי הגז שלו, מה שהוביל צרכני חשמל פרטיים כמו גם את חברת החשמל לחזור להשתמש בסולר. "בהתבסס על הסכם הייצוא של תמר עם יוניון פנוסה הספרדית, תוקם לישראל עוד צנרת גז שתגדיל את ההיצע למשק בעשרות אחוזים. החוזים שתמר חתמה הם מעבר ליכולת של תמר, כלומר יש לקוחות בחוץ שאין להם חוזים או שיש והם לא יוכלו לקבל גז, ולכן נדרש פיתוח מהיר עוד לפני לוויתן (כלומר לפני אמצע 2019 - ל"ג)". בסוף העשור יכנסו לישראל קרוב ל-30 מיליארד מ"ק בשנה, כאשר הביקוש פה יהיה רק 13 מיליארד מ"ק. "יהיה עודף היצע, הכוח עובר לצרכן", אומר אבו.

 

יוסי אבו. "המחיר בישראל הוא מהנמוכים ב-OECD" יוסי אבו. "המחיר בישראל הוא מהנמוכים ב-OECD" צילום: נמרוד גליקמן

 

בהתייחסו לתמחור בישראל אמר אבו שהמחיר בישראל הוא מהנמוכים ב-OECD. "כשבוחנים את המחיר בארה"ב רואים מחיר שונות בין מחירי התעשיה למחירי עסקאות נקודתיות. אנחנו מציעים ללקוחות מחיר ל-15 שנה. בנוסף, מדינות אמריקאיות בהן יש הפקה יבשתית המחיר נמוך. במדינות בהן אין תשתית ואין מאגר המחיר גבוה, אפילו יותר מישראל", אמר. אבו הציג דו"ח של חברת הייעוץ ווד-מקינזי שבחן תשואה של פרויקטי גז של מים עמוקים, וטען שתמר נמצאת בחלק התחתון של תשואת פרויקטים בעולם. "לא די לעשות השוואת מחירים אלא להסתכל על כל ההיבטים הכלכליים". 

 

התאחדות הסטודנטים, שיוצגה על ידי רם שפע, קבלה על ההליך ועל העדרו של הציבור מהשימוע. "העמדה שלנו היא שחסרה כנות בהליך השימוע ואין דרך להחזיר אחורה את ההחלטות שהתקבלו. כאזרח זה מצער אותי. דו"ח מבקר המדינה ידע להגיד דברים משמעותיים לגבי התהליך וצר לי שפרסום דו"ח לוקר תפס את תשומת לב השיח הציבורי", אמר. שפע עוד אמר "המחיר שיוחלט עליו והעדר הפיקוח זו בעיה. אני לא מכיר מונופולים שאין עליהם פיקוח וכשהייתה תחרות ב-2011 המחיר היה חצי".

 

 עמותת הצלחה, שהופיעה ראשונה בשימוע מתווה הגז, ביקשה לגבש מול חברות הגז תקרת רווחיות למאגרי הגז, כלומר תשואה שנתית שאסור לעלות ממנה, ובמסגרתה יוכלו חברות הגז לקבוע עצמאית את מחירי הגז. היה שנקבעה תשואה מסוימת, וחברת הגז לכאורה חרגו ממנה, ירד מחיר הגז, ולהיפך. עוד הם טענו שמיסוי ועדת ששינסקי ה-1, זה שהעלה את תקרת המס למעבר ל-60%, גולגלה למעשה על כיס הציבור באמצעות מחיר הגז.

 

רציו על מתווה הגז: תומכים, אבל למה רק מאגרי "כריש" ו"תנין" קיבלו הטבות?

 

"כמי שמחזיקים ברישיונות 'נטע' ו'רועי', בהם הערכת המשאבים המובאים למציאת גז טבעי עומדת על כ- TCF 3.2 (כשליש מנפח מאגר תמר - ל"ג), אנו בדעה שחשוב שהמתווה יכלול התייחסות למתן הגנת ינוקא ותמריצים כלכליים לפעולות חיפוש ואקספלורציה כך שיועמדו לרשות המשק המקומי בעתיד מקורות אספקה נוספים וכי הגנות כאמור לא יוענקו רק לכריש ותנין" - כך כותבת הבוקר (ד') חברת רציו, זאת בהתייחסה למתווה הגז הממשלתי שנידון בימים אלו.

 

קידוח בלווייתן קידוח בלווייתן צילום: אלבטרוס צילומי אוויר

 

רציו מחזיקה ב-15% ממאגר לוויתן, ולדבריה "היא זו אשר יזמה את פרויקט החיפושים בשטחי ההיתר המוקדם "רציו ים", בו תגלו לימים שדות הגז הטבעי לויתן ודולפין. אנו רואים במתווה אבן דרך משמעותית להתנעה מחדש של תעשיית הגז הטבעי בישראל ומברכים על ההבנה בצורך בפיתוח מהיר של שדה לויתן", אומרים שם.

 

ברציו מזכירים שהמתווה מציב קשיים לפיתוח מהיר של שדה לוויתן, כיוון שהוא "תלוי בראש ובראשונה ביכולת לקבל מימון לפיתוח, במקרה של לויתן עלות פיתוח שלב ראשון של הפרויקט מוערכת בכ- 6-7 מיליארד דולר – סכום שיא לפרויקט תשתיות שבוצע בישראל. מימון בהיקפים כאמור יכול להתקבל אך ורק מגופים פיננסיים בין-לאומיים וכגד הסכמים היצוא", מסכמים שם.

 

מנכ"ל ישראמקו: לא מצליחים להביא לפה מפעיל

 

"המתווה מטיל עלינו מגבלות קשות שלא היו עלינו קודם אבל אנחנו תומכים בו. אנחנו בעיקר תומכים בו כי אנחנו צריכים ודאות. יש כאוס רגולטורי וכדי להמשיך להשקיע צריך ודאות", אמר מנכ"ל ישראמקו ערן סער. לתפיסתו, "השיח הציבורי הוא לא הוגן. השקענו מאות מיליוני דולרים והיו לנו 14 קידוחים יבשים ועד שמצאנו אנחנו צריכים להתנצל שאנחנו מרוויחים יותר מדי. אני לא צריך להתנצל כי הרווחיות סבירה", אמר

 

סער טוען שפיקוח המחירים המוצע במתווה (מחיר תקרה שימדד כל רבעון - ל"ג) הוא אירוע חריג. "אם עוד שנתיים או שלוש יעלו המחירים אנחנו נתקע עם תקרת מחיר וזה קשה לנו מאוד. בהקשר של השקעות עתידיות פיקוח המחיר הוא מסוכן ואם תקבע רמת מחיר שלא תשקף שיווי משקל כלכלי או שלא יגלם תשואה מול סיכון יעצרו ההשקעות בישראל. בשבועות הקרובים יש לנו קידוחים נוספים רישיונות דניאל - ל"ג) ופיקוח מחיר הוא שיקול דרמטי במאגרים קטנים של סף הכדאיות היא גבולית. זה ישפיע על החלטות ההשקעה שלנו", אמר.

 

בהתייחסו לשאלת המפעיל של הקידוח הוא מספר שהמפעיל הקודם שלהם - חברת ATP - פשט את הרגל. "לא הצלחנו להביא לפה מפעיל ונפגשנו עם עשרות מפעילים גדולים או קטנים. אף אחד לא רוצה לבוא. לחלק מהם יש נכסים במדינות ערב והם פסלו על הסף כניסה לפה. חלק מהם רואים את השינויים הרגולטורים והם לא רוצים לבוא. אנחנו יושבים מול מפעיל בטקסס או אירופה ששואל אותנו מה יקרה אם ימצא עוד לוויתן ויש הגבלת ייצוא. זה מה שהם רואים בעיניים", אמר.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x