שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דעות

המשבר במגה: למי שייכות הסחורות?

בשנים האחרונות נקבעו הסדרים על פיהם המועד בו תעבור הבעלות בסחורה לידי הרוכש ידחה למועד שבו יפרע הרוכש את חובו לספק על הסחורה שסופקה לו

ליאת נגר-שניר 08:0110.07.15

זמן קצר לאחר שהוגשה בקשתה של רשת השיווק מגה להסדר נושים, החלה הרשת להתמודד עם עצירת וצמצום אספקות על ידי ספקים. למחלקות הבשר בסניפי הרשת סופקו כמויות מצומצמות מאד של עוף והמחלבות גם הן סיפקו מוצרי חלב רק לחלק מסניפי הרשת. חלק מהספקים עצרו את האספקה כליל, בניסיון לצמצם את חשיפת האשראי שהעמידו לרשת, מתוך חשש שלא יוכלו לגבות את החוב.

 

שאלה משפטית מעניינת העולה מהתנהלות זו היא מה דינה של סחורה שסופקה למגה על ידי ספקים במידה וחששותיהם אכן יתממשו, תמורתה לא תיפרע על ידי הרשת?

 

חוק המכר קובע חזקה כללית לפיה הבעלות בממכר עוברת מהמוכר לקונה עם מסירת החזקה בטובין לידי הקונה. בשנים האחרונות פותחו מנגנונים שונים שנועדו להבטיח אשראי שניתן על ידי ספקי סחורה כאשר הרוכש נקלע להליכי חדלות פירעון. כחלק מאותם מנגנונים חוזיים נקבעו הסדרים על פיהם המועד בו תעבור הבעלות בסחורה לידי הרוכש ידחה לעת שבה הרוכש יפרע את חובו לספק בגין הסחורה שסופקה לו.

 

באחד מסניפי מגה באחד מסניפי מגה צילום: אוראל כהן

 

במצב דברים זה, מקום שהספק נקלע לחדלות פירעון ולא שילם תמורת הסחורה, תעמוד לספק טענה כי הבעלות בסחורה שסופקה נותרה בידיו ולכן הוא זכאי לקחת את הסחורה ממחסניו של הרוכש בגין החוב שלא נפרע. הסדרים אלה, המכונים בעגה המשפטית תניות שימור בעלות, מעוררים קושי כיוון שהם מתעוררים לחיים רק כאשר הלקוח נכנס להליכי חדלות פירעון ומכיוון שהמשמעות שלהם היא גריעת סחורה ממסת הנכסים של החברה חדלת הפירעון העומדת לחלוקה בין כלל הנושים.

 

פסק הדין שניתן על ידי בית המשפט העליון לפני כשנתיים בעניין ויטה פרי גליל ניתח את מעמדה המשפטי של תניית שימור בעלות הנכללת במסגרת יחסים בין ספק ללקוח והחיל קריטריונים וסממנים שבהם תוכר תניית שימור בעלות בעלת תוקף משפטי מחייב. בין היתר, נקבע בהלכת ויטה פרי גליל שעל מנת שתוכר תניית שימור בעלות היא צריכה להיכלל בהסכם נפרד שיערך בין הספק לבין הלקוח ולא די בכיתוב חד צדדי על גבי חשבוניות או תעודות משלוח. בנוסף נקבע בהלכת ויטה פרי גליל שהספק חייב להוכיח שהוא שימר בידיו מנגנונים פרקטיים של פיקוח ושליטה על הסחורה שסופקה ללקוח.

 

בעניין מגה – ידוע שהספקים הגדולים מקיימים מנגנונים של פיקוח ושליטה על הסחורה שסופקה ועל זרם המכירה של הסחורה לצרכנים. יחד עם זאת, כשמדובר בסחורה פסידה (כגון מוצרי חלב, בשר), ובסחורה שנמכרת לצרכנים באינטרוולים קצרים יחסית, למגינת ליבם של הספקים, תניות שימור בעלות עשויות להיות בלתי ישימות במישור המעשי. במילים אחרות - גם אם בין הצדדים סוכמה תניית שימור בעלות העומדת במבחנים שנקבעו בהלכת ויטה פרי גליל, ייתכן
שבפועל הסחורה שתמורתה לא שולמה לספק כבר נמכרה ללקוחות הרשת והספק ממילא לא יוכל להשיב את הסחורה לידיו, שהרי היא אינה מצויה עוד בחזקתה של הרשת. במקרה כזה, ספקים שלהם עומדת תניית שימור בעלות תקפה יכולים להעלות טענה ששימור הבעלות בסחורה מקים להם זכות לעקוב אחר תמורת הסחורה ולא רק ליטול את הסחורה עצמה ממחסני הרשת. טענה זו טרם נדונה בפסיקה לגופה אך במספר פסקי דין הזכירו בתי המשפט את התוצאה הזו כתוצאה אפשרית של הכרה בתניית שימור בעלות.

 

לגבי הספקים הקטנים יותר, על פי רוב הרשתות הקמעוניות, אשר נהנות מכוח מיקוח רב יותר במסגרת יחסים זו, לא מאפשרות הכללת תניית שימור בעלות בהתקשרות ביניהם. גם אם כן הוכללה תניית שימור בעלות בהסכם האספקה שנערך בינם לבין הרשת, יש לזכור שעל מנת שהתניה תוכר כתניה מחייבת עליה לקיים את המבחנים שנקבעו בהלכת ויטה פרי גליל ובכלל זה, הסכם בכתב והפעלת קריטריונים של פיקוח ושליטה על הסחורה לאחר שזו סופקה לרשת, כאשר הנטל להוכיח את התקיימות המבחנים מוטל על הספק הטוען לשימור הבעלות.

 

הכותבת היא עו"ד, שותפה במשרד נוב, קסנר ושות' ומתמחה בהליכי חדלות פירעון. ייצגה את כונסת הנכסים בתיק ויטה פרי גליל

בטל שלח
    לכל התגובות
    x