$
דעות

שדה בריר: לתושבי ערד מגיעה הכרעה בעיניים פקוחות

המועצה הארצית לתכנון ובנייה צפויה לאשר היום לכיל את כריית הפוספטים בשדה הסמוך לערד למרות התנגדות משרד הבריאות. כלכליסט מעלה שאלות ביחס להצבעה הדרמטית שתתקבל בדלתיים סגורות ותסתמך על נתונים לא מעודכנים

מיקי פלד 08:5907.07.15
המועצה הארצית לתכנון ובנייה צפויה לאשר היום לכיל לכרות פוספטים בשדה בריר שממוקם 4 קילומטרים מחוץ לערד. זאת למרות התנגדות משרד הבריאות, שדו"ח שהזמין בנושא מצא כי הכרייה תגדיל את הסיכון הבריאותי לתושבי ערד. מנגד, אם אישור הכרייה לא יתקבל, הפוספטים שכורה רותם אמפרט, החברה־הנכדה של כיל, צפוים להיגמר בעוד כחמש שנים — מה שיוביל לאובדן הכנסות של מיליארדי שקלים, פגיעה קשה בכלכלת הנגב ואובדן פרנסה לאלף עובדי החברה.


"כלכליסט" מציג שאלות בנושא ל־31 חברי המועצה המורכבת מנציגי משרדי הממשלה, רשויות מקומיות, החברה להגנת הטבע ונציגי ציבור.

 

1. האם ברשותכם כל הנתונים הנדרשים לקבלת החלטה?

 

חמישה מדענים מהטכניון, מכון ויצמן, אוניברסיטת בן־גוריון ואוניברסיטת תל־אביב שלחו בספטמבר מכתב לחברי המועצה, שבו טענו כי הנתונים שהוצגו בפני המועצה על ידי המשרד להגנת הסביבה, משרד האנרגיה ואפילו משרד הבריאות משתמשים במודל ישן שהפרמטרים המרכזיים בו — עוצמת פליטת החלקיקים ועוצמת הרוח - אינם מדויקים ונעשו על בסיס הנחות ישנות ולא רלבנטיות. כך שהכרייה עלולה להוביל לאסון בריאותי גדול בהרבה מכפי שחוזה משרד הבריאות.

 

ובכל זאת, כל המדענים, חלקם מומחים בעלי שם עולמי להנדסת סביבה והשפעת הסביבה על מחלות נשימה, לא התבקשו להציג או להגן על עבודתם מול המדינה. לדברי אחד המדענים: "האמת והעובדות המדעיות לא ממש מעניינות אף אחד". מן הראוי לעצור את הדיונים לפחות עד שטענותיהם יתבררו.

 

מנכ"ל כיל סטפן בורגס. לדברי אחד המדענים, "העובדות המדעיות לא מעניינות אף אחד" מנכ"ל כיל סטפן בורגס. לדברי אחד המדענים, "העובדות המדעיות לא מעניינות אף אחד" צילום: נמרוד גליקמן

 

2. האם ניתן להחליט ללא תקן המגדיר זיהום?

 

בישראל, בניגוד למדינות מערביות אחרות, אין תקן ברור שקובע מהי הרמה הנסבלת של זיהום, גם כזה שפוגע בבריאות ואף עלול להוביל למוות. בארה"ב, לדוגמה, הסיכון המקובל נע בטווח של נפטר אחד על כל 10,000 עד 1,000,000 מקרי מוות לאורך שנות דור. בבריטניה אף החמירו את התקן מאוד וקבעו טווח מספרים דומה, אך במשך שנה אחת.

 

דו"ח משרד הבריאות העריך כי הכרייה בשדה בריר תגדיל את מקרי המוות באיזור ב־6.6 על כל 10,000 נפטרים לאורך דור כתוצאה מחלקיקים מזהמים. האם זהו מחיר סביר בשביל תעסוקה לאלפי עובדים ומיליארדי שקלים? משום שאין תקן, ההחלטה מסתמכת על האינטואיציה של חברי המועצה.

 

3. כיצד יפונו תושבי כסייפה והפזורה הבדואית באזור?

 

במרחק קילומטר אחד מהמכרה העתידי חיים 20 אלף תושבים במועצה הבדואית כסייפה. עוד 7,000 חיים בכפר הלא מוכר אל־פורעה הגובל בשדה בריר. דו"ח משרד הבריאות ומסמך המדיניות של משרד האנרגיה הניחו כי כל תושבי אל־פורעה ורוב תושבי כסייפה יצטרכו להתפנות עוד לפני התחלת העבודות.

 

מלבד זיהום החלקיקים תושבי אל־פורעה שיישארו יהיו חשופים, ככל הנראה, גם לקרינה רדיואקטיבית מגז רדון שמשתחרר מהקרקע בעת הכרייה. מי יממן את פינוי עשרות אלפי הבדואים ויהיה אחראי לו? איפה הבדואים ימוקמו מחדש? כמה פיצויים הם יקבלו? אף שההצבעה תיערך היום, עוד לא התקבלה החלטה בנושא משמעותי זה.

 

4. למה ההצבעה החשובה תיערך בדלתיים סגורות?

 

הדיונים הראשוניים של המועצה הם פתוחים, אבל הדיון שייערך היום וההצבעה עצמה יהיו סגורים בפני התקשורת, הציבור ואפילו ראש עיריית ערד ניסים בן חמו. התנהלות זו אופיינית להחלטות המועצה בנוגע לאישור תוכניות רגילות. אך במקרה זה מדובר בבריאותם וחייהם של כ־60 אלף איש מחד ולפרנסתם של אלף עובדי רותם אמפרט מאידך.

 

כדי להוכיח לציבור שאישור הכרייה הצפוי התקבל ללא משוא פנים ושיקול דעת זר ותוך בחינה דקדקנית של הפרמטרים, כדאי שהדיון יתנהל בצורה שקופה, אפילו בשידור וידיאו שיכול להגיע לכל תושבי ערד, כסייפה, אל־פורעה ועובדי רותם.

 

5. האם הייתם מוכנים שילדיכם יגורו בערד אם תאושר הכרייה?

 

אם אחרי שכל השיקולים נשקלו היטב, התשובה על שאלה זו היא חיובית, צריך להרים את האצבע ולהצביע בעד הכרייה. ואם היא שלילית, צריך לברר מדוע יש בסיס לפחד מהכרייה.

 

ממשרד הפנים נמסר בתגובה: "מסמך המדיניות בחן וניתח לעומק, על ידי אנשי מקצוע, אתרים פוטנציאליים לכריית המינרלים, בהתייחסות רחבה להיבטים שונים ובהם סביבתיים, בריאותיים, כלכליים וגיאולוגיים. מבין האתרים שנמצאו ראויים לכרייה נמצא גם אתר שדה בריר".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x