$
בארץ

בלעדי לכלכליסט

משרדי האוצר והכלכלה רוצים שמחיר הגז יהיה נמוך מהנוכחי

שני המשרדים משלבים כוחות ויפתחו את המתווה הגז לשימוע ציבורי תחת תמחור נמוך יחסית, של 5.1–5.3 דולר ליחידת אנרגיה, וזאת בניגוד לעמדת משרדי ראש הממשלה והאנרגיה וגם חברות הגז, שמעוניינות במחיר של 5.8 דולר ליחידה לפחות

ליאור גוטמן 08:2917.06.15

משרד האוצר משלב כוחות עם משרד הכלכלה ומתכוון לצאת בשימוע ציבורי למתווה הגז תחת תמחור נמוך יחסית של 5.1–5.4 דולר ליחידת אנרגיה - כך נודע ל"כלכליסט". המהלך, אם יושלם ללא הפרעות מצד משרדי האנרגיה וראש הממשלה - שמתנגדים לתמחור הנמוך ותומכים דווקא בעמדת דואופול הגז של דלק ונובל אנרג'י, שלפיה התמחור צריך לעמוד על 5.8 דולר ליחידת אנרגיה - יצמיד את מחיר הגז לעסקאות בשוק ויהיה כמעט שווה לזה שנחתם לאחרונה בין חברת החשמל לבין שותפות תמר.

 

סוגיית תמחור נוספת שטרם הוסכם עליה היא נוסחת ההצמדה. הרי אין הבדל עצום בין מחיר בסיס של 5.2 או 5.3 דולר ליחידה אנרגיה, אבל מאחר שמאגר תמר הוא מונופול שכל חוזי הגז סגורים מולו ל־15 שנה, ההפרשים בין שיטות ההצמדה עלולים לעלות לציבור במאות מיליוני דולרים ואולי יותר. שיטות ההצמדה שעומדות על הפרק בימים אלה הן זו של חברת החשמל, כלומר 30% ממדד המחירים האמריקאי, קיבוע המחיר למחיר חבית נפט או תמהיל של 50% חבית נפט ו־50% ממוצע מחיר הגז באגן הים התיכון.

 

 

משרדי ראש הממשלה והאנרגיה, וכמובן חברות הגז, מתנגדים להצעת האוצר והכלכלה ומתייחסים לממוצע המחירים שקיים היום בשוק המקומי — 5.8 דולר ליחידה - כאל בסיס לתמחור.

 

שר האנרגיה יובל שטייניץ ביקר אתמול במתחם דליה אנרגיות, שתפעיל בתוך כמה שבועות את תחנת הכוח הפרטית הגדולה בישראל, והתייחס לשמועות שלפיהן נעשה ניסיון לפתוח את חוק ששינסקי להעלאת המיסוי על הגז כדי להקל על הדואופול. "פתיחת חוק ששינסקי אינה על הכוונת, לא מכיר שום כוונה לפגוע בחוק ואין שום בסיס לפרסום הזה", אמר השר.

 

בנושא תמחור הגז חזר שטייניץ על הקביעה שכן תוטל הגבלה על התמחור, אבל לא פיקוח מלא. "עלות הפיתוח של מאגר לווייתן, הן לחיבור לחוף והן ליצוא, עלולה להגיע ל־15 מיליארד דולר - עלות שהמדינה לא יכולה לעמוד בה. היא יותר גדולה מתקציב הביטחון. כשיהיה מתווה מוסכם מול החברות נפרסם אותו לשימוע ציבורי, אבל כבר עכשיו אני יכול להבטיח שנבצע שני מהלכים שאף חברה מערבית לא עושה בתחום יצוא הגז: הראשון הוא שנגביל את מכסת היצוא, פעולה שלא בוצעה לא בהולנד, לא בנורבגיה ולא בבריטניה. שנית, נגביל את תקרת המחיר של היזמים כך שהמשק לא ייפגע, אבל נעשה זאת בזהירות כדי לא להבריח השקעות".

 

 

הדיון בקבינט נדחה עד להודעה חדשה

 

הקבינט המדיני־ביטחוני לא ידון היום בנושא משק הגז הישראלי. התכנון היה לקיים דיון ראשוני, אולם הדיון נדחה. בסביבת צוותו של יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה יוג'ין קנדל אומרים שפגישה בהולה שנערכה שלשום עם ראש הממשלה בנימין נתניהו הובילה למסקנה שאין טעם לקיים דיון כל עוד אין מתווה מוסכם לפירוק הדואופול. בנוסף, אתמול צצו במפתיע נסיבות אישיות של אחד מחברי הקבינט שבגללן לא היתה ברירה אלא לדחות את הדיון.

 

"אני לא יודע מתי יתקיים קבינט", אמר שטייניץ, "אבל אין שום לחץ או בהילות לאשר את ההסכם. אף אחד לא יטיף לי מהו האינטרס הציבורי. לווייתן תקוע באדמה כבר שנתיים, ובמסגרת ועדת ששינסקי דאגתי להעלאת המיסוי ולהגדלת חלקו של הציבור. אנחנו חייבים ליצור פה תנאים שיביאו יזמים חדשים, כי בחמש השנים האחרונות לא הגיעה לכאן אף חברה בסדר גודל של נובל אנרג'י, ומאגרי הגז שעוד קיימים בים עלולים להשאר שם".

  

שטייניץ. "נגביל את מכסת היצוא ונקבע תקרת מחיר ליזמים" שטייניץ. "נגביל את מכסת היצוא ונקבע תקרת מחיר ליזמים" צילום: מאור סויסה

 

רשימת הדרישות הבלתי נגמרת של חברות הגז

 

דרישה חדשה צצה אתמול מצד חברות הגז - לוותר להן על החובה לאחסן גז לשעת חירום במאגר ים תטיס. מדובר בתוכנית ממשלתית שאושרה ביוני 2013 ולפיה המאגר המושבת יהפוך למאגר אסטרטגי למדינה למקרה של כשל בהולכה. הכוונה היא לקדוח באזור המאגר בארות חדשות, שאותן יחויבו ולמלא אותן בגז שיספיק לכמה חודשי צריכה במשק (עד 2 מיליארד מ"ק).

 

החברות מבקשות שיפטרו אותן מהחובה הזאת בשל צניחת מחירי הדלקים והעלויות הגבוהות המושתות עליהן. נכון לעכשיו תשובת המדינה היא שלילית, אולם עצם הבקשה מעידה על מבול הבקשות שחברות הגז מרעיפות על משרדי הממשלה דווקא בישורת האחרונה של גיבוש ההסכם. דרישה נוספת שעלתה לאחרונה היא להכיר בעלות הנחת צינור יצוא גז למצרים כאילו הוא חלק מפיתוח מאגר תמר. חוק ששינסקי קבע שכל השקעה במאגר תמר לא תחויב במס אלא לאחר שהיזמים השיגו תשואה של 230% על השקעתם. במהלך השיחות דרשה המדינה הנחת צינור גז שני בין תמר לאשדוד בעלות של כמיליארד דולר. עלות הקמת הצינור אינה חייבת במס, אולם בחברת הגז ביקשו לחבר את הצנרת הקטנה שמיועדת למצרים לזו שמיועדת לישראל, כך שגם תהיה פטורה ממס. המהלך לא ידחה את תשלום המס למדינה - לפי דו"חות דלק קידוחים לסוף 2014, תשלום מס ששינסקי הראשון יגיע ב־2019 ובהיקף של כ־125 מיליון דולר.

 

הכרה בעלות הקמת הצנרת למצרים עשויה לדחות את תשלום המס בשנה אחת, אולם מצד שני היא מתקזזת עם הגדלת המכירות למצרים והמיסוי שנגזר מהם (60%), שמתגלגל ישירות לקופת המדינה. כך או כך, שטייניץ העריך אתמול שבקשה זו תידחה.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x