• תפריט
שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

התעשיינים: רק עשירית מצנרת הגז נפרסה

10 מפעלים בלבד חוברו עד היום לגז טבעי. רה"מ לוחץ לאישור מהיר בקבינט המדיני ביטחוני של המתווה המקוצץ לפירוק דואופול הגז אלא שגם לאחר שזה יאושר, לגז יש עוד דרך ארוכה עד לתעשייה

ליאור גוטמן 09:3216.06.15

שש שנים חלפו מאז פורסמו המכרזים להקמת רשת החלוקה של הגז הטבעי לצרכנים קטנים ובינוניים, אך רק עשרה מפעלים בארץ מחוברים לרשת פעילה ומשתמשים בגז. החסמים העיקריים שעומדים בפני התעשייה במעבר לשימוש בגז טבעי הם שהממשלה לא הציבה יעדים לחיבור המפעלים לרשת הגז, שתהליך הסבת מפעל לשימוש בגז אורך שנתיים ומחייב היתרים של ועדות בנייה ושהקמת רשת החלוקה מתעכבת כבר שלוש שנים.

 

 

הנתונים, שהגיעו לידי "כלכליסט", רוכזו במסמך שתגיש הבוקר התאחדות התעשיינים ליו"ר ועדת הכלכלה איתן כבל. זה הוגש במסגרת דיון שמטרתו להבין מדוע 11 שנה לאחר תחילת הזרמת הגז לישראל ושש שנים לאחר שמשרד האנרגיה הוציא את המכרזים לחיבור המפעלים לרשת חלוקת הגז, מספר המפעלים שחוברו בפועל הוא כה נמוך.

 

המצב כיום, לפי המסמך, הוא שהדיון הציבורי עוסק בהוצאת הגז מהים ובפירוק הדואופול של דלק ונובל אנרג'י, אף שבתהליך ישנו כשל עיקרי נוסף - חיבור המפעלים לרשת החלוקה. ראש הממשלה בנימין נתניהו מקדם במרץ דיון על פירוק הדואופול בקבינט המדיני־ביטחוני. גורמים בסביבתו אומרים שהסיבה לכך היא שהוא רוצה לראות תוצאות מהירות בשטח - וזאת אף על פי שגם אם הגז היה נוחת בחופי הארץ מחר בבוקר, לא היה לו איך להגיע לרוב המפעלים.

 

 

 

המציאות היא שלפירוק הדואופול אין קשר ישיר למצבה של התעשייה ולכישלון ממשלות ישראל לדורותיהן בניסיון לחבר את המפעלים לגז. מנגד, הנה העובדות: המכרז הראשון לחיבור מפעלים יצא עוד ב־2009, אבל שש שנים לאחר מכן מספר המפעלים שחוברו בפועל הוא אפסי. בדיקה של מסמכי הוועדה לבחינת מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי, בראשות שאול צמח, שהגישה מסקנותיה כבר ב־2012, מעלה ששריון המאגרים הקטנים כריש ותנין יספיק לצורכי המשק הישראלי לעשרות שנים. לחלופין, המדינה יכולה לצמצם את מכסת היצוא ממאגר תמר ולשריין ממנו מכסה במחיר מפוקח עבור התעשייה.

 

הדברים תלויים בשלב זה בעיקר בשר הכלכלה אריה דרעי ובנכונותו לקחת אחריות לתהליך. נראה שמשרד הכלכלה פועל כעת בשתי חזיתות: דרעי דורש שריון מכסת גז עבור התעשייה במחיר מפוקח בתמורה לסיוע לנתניהו לקבל אישור זריז למתווה הפירוק בקבינט המדיני־ביטחוני. ובינתיים מנכ"ל משרדו עמית לנג מכין תוכנית להגדלת מענקי ההסבה של מפעלים לגז טבעי ולהקלת הרגולציה. התוכניות הללו עוד צריכות לעמוד, כמובן, במבחן השטח והמציאות.

 

ארבעה חודשים בהולנד, שנתיים בישראל

 

המסמך של התאחדות התעשיינים ממפה את שלל הכשלים שמונעים חיבור של מפעלים לרשת הגז לאורך שרשרת הלוגיסטיקה של הגז הטבעי, מרגע החיבור לספק ועד הסבת המפעל עצמו לשימוש בגז במקום במזוט. לטענתם, כעבור 11 שנה מתחילת הזרמת הגז לישראל (ב־2004 החלה ההזרמה ממאגר ים תטיס) הממשלה טרם קבעה יעד לאומי לחיבור מפעלים, בין שבצנרת ובין שבחלוקה באמצעות משאיות.

 

נוסף על כך, בהתאחדות טוענים שגם בעלי המפעלים וגם משרד הכלכלה מסבירים כי "הסבת מפעל לשימוש בגז טבעי יקרה יותר מהמקובל במדינות מערביות ומשך הזמן שלה ארוך יותר. בהולנד התהליך כולו אורך כארבעה חודשים, ובישראל נדרשות לו כשנתיים והוא יקר באופן משמעותי" - מה שמדיר מפעלים קטנים מההליך. כאן ממליצים להעביר את האחריות לחיבור לבעלי המפעל עצמו ולהסמיך גורם חיצוני שיעניק אישורי תקינה.

 

חסם נוסף שהם מצביעים עליו הוא הדרישה לקבל היתר בנייה לכל מתקן הסבה לגז טבעי. "מפעלים וצרכני גז טבעי אחרים המבקשים לעבור לשימוש בגז טבעי כמקור אנרגיה עיקרי נדרשים להסב את המערכות במפעל לצריכת גז טבעי ולבקש לשם כך היתר בנייה מהוועדה המקומית. בשנים האחרונות חלו עיכובים רבים במתן היתרי בנייה למתקן גז המצוי בתוך שטחי המפעל", נכתב במסמך, וההמלצה היא לפטור מהיתר או לקבוע בהוראת שעה מסלול עוקף ועדות בנייה.

 

פורסמו רק חמישה מכרזים לחיבור מפעלים

 

מלבד כל הכשלים, עד היום פורסמו רק חמישה מתוך שישה מכרזים לחיבור מפעלים לרשת החלוקה (המכרז לאזור ירושלים לא פורסם), ושברוב שטח המדינה - מאזור המרכז וצפונה - העבודות רחוקות מקו הסיום.

 

לפי המסמך, ישנם "עיכובים סטטוטוריים של עד שלוש שנים בכל שטח שבו ניסו חברות החלוקה לפרוס את הצנרת שהתחייבו לה במכרזים, כך שכיום רק כ־100 ק"מ נפרסו מתוך יותר מ־1,000 ק"מ בתכנון". כלומר, אורך צנרת החלוקה כיום הוא 10% מאורך המערכת שתוכננה.

 

דוגמה מוכרת למפעל שנפגע קשות מהעיכובים הללו הוא מפעל פניציה שבאזור התעשייה ציפורית, שבמשך שנים שיווע לחיבור לגז עד שכמעט סגר את שעריו ופיטר מאות עובדים. "מרבית העיכובים בהקמת רשתות החלוקה נובעים מבירוקרטיה וסטטוטוריקה מול ועדות התכנון המחוזיות ורשות הגז", מסכמים במסמך. בעניין זה ממליצים במסמך לתת הקלות ולהאיץ את ההליכים מול הוועדות השונות, וזאת כדי שמפעלים לא יחכו חודשים רבים לקבלת טופס שמאפשר להם להתחבר לספק.

 

ישנם בעלי מפעלים ויזמים שכבר איבדו תקווה בהמתנה לגז ומצאו פתרונות כדי לעקוף את הכשלים. כך למשל, חברת סופר אן.ג'י, שמנהל אייל חנקין, הקימה בשנה שעברה מתקן חלוקה של גז טבעי דחוס (CNG) באמצעות משאיות. המתקן הוקם באלון תבור בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים, ולבעליו ברור שביום שבו רשת החלוקה תגיע לצפון הם ייאלצו לפרק ולהשבית אותו.

 

 

גם יו"ר התאחדות התעשיינים שרגא ברוש ירוויח מחיבור המפעלים לגז

 

הטענות שמעלה התאחדות התעשיינים במסמך שיוגש הבוקר ליו"ר ועדת הכלכלה לגבי העיכובים בחיבור המפעלים לרשת חלוקת הגז מוצדקות לכאורה, אבל אם וכאשר יחוברו המפעלים הדבר לא ישרת רק אותם - אלא גם את יו"ר ההתאחדות שרגא ברוש.

 

ברוש הקים לאחרונה חברה לשיווק גז טבעי למוסדות שונים בשותפות עם יו"ר ההסתדרות לשעבר עופר עיני. החברה פועלת כיום "על אש קטנה", ומי שעתיד לנהל אותה בהמשך הדרך הוא חבר רשות החשמל לשעבר שחר הררי.

 

לאחרונה הותר לבתי הזיקוק של משפחת עופר (בזן) ושל צדיק בינו (פז) לשווק גז טבעי למפעלים, אולם כלל הפעילות של כל הגופים הללו לא יכולה להתקדם כאשר החיבור למפעלים ברובו אינו קיים.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x