$
חקר ביצועים

חקר ביצועים: השבוע של חדוה בר, אורן חזן וברצלונה

וגם: המפקחת החדשה לא תוכל לעסוק בנושאים שקשורים לבנק לאומי, תאגידים זרים טובים ליהודים? וולמארט מאפשרת הקלות לעובדים ואורן חזן מאיים בתביעה

כתבי כלכליסט 10:0111.06.15

מפקחת חדשה על הבנקים

תיאורטית, אם על תפקיד המפקח על הבנקים היה מתמודד אדם בעל שיעור קומה שלא מגיע מהעולם הבנקאי ובכל זאת שולט בפרטיו, ברגולציה וגם בפרקטיקה, נראה שנגידת בנק ישראל קרנית פלוג היתה בוחרת בו. אבל לא היה אדם כזה, ומבין המועמדים, הכישורים והניסיון של חדוה בר היו המתאימים ביותר. החיסרון הגדול במינויה הוא כמובן שהיא לא תוכל לעסוק במקום עבודתה הנוכחי, בנק לאומי, הבנק הגדול בישראל, ועוד בתקופה שבה פרשת לאומי והעלמות המס הם מהנושאים המרכזיים על שולחנו של המפקח על הבנקים. זה לא שענייני לאומי לא יטופלו, הם פשוט יטופלו בידי פלוג עצמה. אז אולי זהו לא מינוי מושלם, אבל אפשר לחיות עם החיסרון הזה, ובעיקר חשוב לעודד את בר לא להיות שמרנית כמו קודמה אלא לעורר שינוי אמיתי בשוק הבנקאות, למשל בעניין הפעוט שנקרא תחרות.

גולן פרידנפלד

 

חדוה בר חדוה בר צילום: אריאל שרוסטר

 

שיעור בכוח הציבור

זמן קצר לאחר הבחירות פגשתי פקיד ממשלתי לשיחה בעניין כלשהו. בין לבין הוא אמר: "אתה יודע, מאז הבחירות לפוליטיקאים כבר לא כל כך משנה מה כותבים בעיתון או צועקים ברשת או ברחוב. ואם להם לא אכפת, אז גם לי, כפקיד, לא אכפת". אמרתי לו שנדמה לי שזה ישתנה - והדגמתי באמצעות הלחץ אז בנוגע להסכם הגז ובעניין המינוי הצפוי של חדוה בר למפקחת על הבנקים. כעת מסתמן שהסכם הגז יאושר בדיוק כמו שהממשלה רוצה, ובר מונתה לתפקיד. לכאורה הפקיד צדק, ונראה שללחץ ציבורי או תקשורתי אין כרגע משמעות.אבל הנה, ממש השבוע שר החינוך הודיע על הוספת סייעת שנייה לגני הילדים. מומלץ לפוליטיקאים ולפקידים לא לפתח שאננות ולהכריז שלא אכפת להם. ומומלץ לציבור לזכור שאי אפשר לדעת איזה לחץ יעבוד ואיזה לא. זו לא סיבה להפסיק ללחוץ.

שאול אמסטרדמסקי

 

תאגידים זרים זה טוב ליהודים?

"האם ישראל היא היעד החדש של תאגידי הענק הגלובליים?" היתה הכותרת של אחד הפאנלים בכנס הרצליה השבוע. בעיצומה של הסערה שחולל מנכ"ל אורנג' סטפן רישאר, יכול להיות שהשאלה היתה צריכה להיות אם ישראל היא יעד חדש לחרם של תאגידי ענק גלובליים. ובצל עסקת הענק של מכירת תנובה לסינים, אפשר לתהות אם השאלה הנכונה לא צריכה להתמקד בתאגידי ענק סיניים עלומים, שלא ברור מי בדיוק עומד מאחוריהם ומה יש להם לחפש במדינה קטנה כל כך. ואם אנחנו באמת יעד חדש לתאגידים גלובליים, איך בדיוק זה מסתדר עם הנהי הבלתי פוסק על הרגולציה הנוראה שמבריחה מכאן משקיעים? ואולי תאגידי הענק עקבו מקרוב אחר פרישתו הטרייה של הממונה על הגבלים עסקיים, ועכשיו הם כולם בדרך לכאן? והאם צריך לשמוח בכך? מאחורי כותרות חגיגיות צריך לזכור שבמציאות הגיאו־כלכלית של היום, כשישראל היא יעד זו לא תמיד בשורה טובה.

אתי אפללו

 

ועידת ה־G7 הסתיימה

קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל הכריזה השבוע, בתום ועידת ה־G7 בבוואריה, שהכלכלות הגדולות מתחייבות להפסיק להשתמש בדלקי מאובנים עד סוף המאה. הביטוי אחרינו המבול מעולם לא היה מתאים יותר: שינוי האקלים הרי כבר כאן. במאי נמדדו בישראל הטמפרטורות הגבוהות ביותר זה 45 שנה, ובהודו נספו באותו חודש יותר מ־2,000 אנשים בגל חום חסר תקדים. חצי שנה לפני ועידת האקלים בפריז, אולי ההזדמנות האחרונה לגבש הסכמה בינלאומית על הנושא המשפיע ביותר על אורח חיינו במאה הזאת, מנהיגי העולם צריכים לצאת בהצהרה נחרצת יותר, עם דדליין אמיתי ולא חסר משמעות.

רן אברמסון

 

ברק אובמה וקנצלרית גרמניה אנגלה מרקל ברק אובמה וקנצלרית גרמניה אנגלה מרקל צילום: רויטרס

 

הקלות לעובדי הרשת

מנכ"ל וולמארט דאג מקמילון הודיע השבוע על השקעה מתוכננת של מיליארד דולר בשדרוג תנאי העובדים, הקלה בקוד הלבוש (מעכשיו מותר ג'ינס) וגמישות בקביעת הטמפרטורה בסניפים (עד היום הרשת קבעה טמפרטורה אחידה, עכשיו גם למנהלי הסניפים יהיה שיקול דעת) ובמוזיקה המושמעת (לא רק ג'סטין ביבר וסלין דיון, כפי שהיה עד כה). אלה צעדים קטנים, ורבים מעובדי וולמארט ימשיכו להשתכר שכר נמוך מאוד שמשאיר לא מעט מהם בגזרת העוני. ובכל זאת מדובר בסדקים בחומת האטימות שמאפיינת את המעסיקה הפרטית הגדולה בארצות הברית, עם 1.3 מיליון עובדים ומוניטין של ניצול ופגיעה בזכויות. גם למפלצות ענק קפיטליסטיות עם עבר רע מגיעה הזדמנות לעשות תיקון.

תמר טוניק

 

אפל ימי הרדיו

מאז הקמתה מנסה גוגל לשמור על תדמית קלילה, אנושית וגיקית, עטורת דודלים חינניים ומתיחות 1 באפריל. כשהיא היתה סטארט־אפ זה עוד נראה אותנטי וחמוד, אבל כקונגלומרט אדיר כוח זה נראה מאומץ ומאולץ. על הרקע הזה היה משמח במיוחד למצוא השבוע סימני אנושיות גיקית דווקא אצל אפל, שתמיד דגלה בפרפקציוניזם כמעט רובוטי. בוועידת המפתחים שלה בסן פרנסיסקו הכריזה החברה כי במסגרת שירות המוזיקה החדש שלה היא תשיק תחנת רדיו דיגיטלית שתפעל 24/7. אפל? תחנת רדיו? מה, טים קוק הפך לתיכוניסט הזועם מ"רדיו חזק"? מדובר בעצם בניסיון ראשון, מהוסס, של אפל לייצר תוכן ולא רק לתווך אותו. הבחירה לעשות זאת ברדיו היא זהירה ומחושבת, אבל בהחלט מסקרנת.

דור צח

 

חזן בשם התביעה

לח"כ אורן חזן אין ברירה אלא לאיים בתביעת דיבה. זו הדרך היחידה שלו להקנות אמינות כלשהי להכחשות הגורפות שלו את ממצאי תחקיר ערוץ 2, שכרך אותו עם זונות וסמים. מאז נכנס לכנסת, במושב האחרון של הליכוד, חזן מיהר להפגין תיאבון כפול: גם להשתחל לכל פריים טלוויזיוני כליצן הפוליטי החדש, וגם להתנפל על כמה שיותר ועדות ותפקידים, ובהם סגן יו"ר הכנסת. ספק אם אכן תוגש תביעת דיבה, אבל נראה כי אם יתקיים משפט - מה שייחשף בו יספיק כדי לסלק את המפגע הזה מחיינו הציבוריים. לפיכך אין אלא לומר: חזן, איתך במאבקך, הגש את התביעה!

משה גורלי

  

אורן חזן אורן חזן צילום: אלכס קולומויסקי

 

חסות שתהיה בשקיפות

כשברצלונה, גאוות קטלוניה, זכתה בשבת באליפות אירופה הרביעית שלה בעשור האחרון, על חולצות השחקנים התנוסס השם "קטאר". החולצה הזאת היתה פעם נקייה מחסויות, אבל גם היא נכנעה למעצמת הנפט הקטנה, שקנתה את אירוח המונדיאל, מעבידה למוות עשרות אלפי עובדים בדרך לטורניר - וגם מממנת את ברצלונה בכ־40 מיליון יורו בשנה. זה נורא, כן: האופן שבו כסף הוא השחקן הראשי בכדורגל העולמי, המחיר שמשלמים אנשים בדרך, הקסם שהולך לאיבוד. הכל ידוע. וזה גם היתרון כאן: הכל ידוע. בספורט, כשמישהו פורס עליך את חסותו זה כתוב על החולצה שלך. בשירות הציבורי, לעומת זאת, הכל בכחש. יש פוליטיקאים ופקידים שקשורים קשרים עבותים לנותן חסות עקיף כלשהו, ואנחנו לא יודעים זאת. חובבי ספורט בעולם כבר קראו השבוע להחיל גם בפוליטיקה את הנוהג של לבישת הלוגו של הספונסר. אולי צריך להתחיל לייצר סיכות דש של תאגידי ענק, עניבות של איגודי עובדים חזקים או חפתים של טייקונים, שנדע בשם מי אישי הציבור עולים לשחק.

אוריאל דסקל

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x