$
משפט

שביתת הפרקליטים הסתיימה - שקד נתנה להם להבקיע "שער כבוד"

הפרקליטים הקדימו לחגוג. הבחירה של השרה איילת שקד למנות את השופט בדימוס אליעזר גולדברג לבדיקת טענותיהם, ולא את נשיאת העליון בדימוס דורית ביניש, למעשה מבטיחה שבסופו של דבר הביקורת הפרטנית תימשך

משה גורלי 12:3103.06.15

סיום שביתת הפרקליטים נחגג במאבק על קרדיט. שרת המשפטים איילת שקד התגאתה, ובצדק, ששבועיים לאחר כניסתה לתפקיד הסתיימה השביתה והוסכם על מתווה שלפיו השופט בדימוס אליעזר גולדברג יבחן את נציבות הביקורת על הפרקליטים ובעיקר את הביקורת הפרטנית עליהם, שבגללה פרץ סכסוך העבודה. בהמשך פרסם פרקליט המדינה שי ניצן איגרת לפרקליטים שבה נטל את הקרדיט לעצמו, בייחוד באמצעות שימוש מופרז בגוף ראשון: "בבסיס המתווה עומדת הצעת פשרה שגובשה זה מכבר על ידי... להצעה זו הגעתי לאחר דיונים ארוכים ורבים עד מאוד שניהלתי... ניהלתי אין סוף דיונים עם היועץ ומשניו... קיימתי דיונים אלה כבר ממועד הקמת הנציבות, לפני יותר משנה", במילים אחרות, הרבה לפני שהשרה הגיעה.

לא פתרון, מנגנון

 

השרה סירבה לאמץ את ההסדר המוצע כלשונו בלי להותיר עליו את חותמה. ניצן והיועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין ביקשו בתחילה להקפיא את כל הביקורת הפרטנית - גם על הפרקליטים וגם על מנהליהם. נציבת התלונות על הפרקליטות הילה גרסטל סירבה, והשרה שקד אימצה את הסירוב הזה, בניגוד למתווה ניצן המקורי.

 

כך הוקפאה לחודשיים, עד לסיום הבדיקה, הביקורת הפרטנית על הפרקליט, אך לא על ניצן עצמו או על פרקליטי המחוזות ומנהלי היחידות.

בנציבות לא חוששים להישאר משועממים ומוסרים נתון מעניין: "המסה הגדולה של התלונות נוגעת להנהלה ולהתנהלותה, והמשמעות היא שאגף התלונות הפרטניות ימשיך לעבוד כמעט כרגיל. ההערכה היא כי תהיה ירידה של אחוזים לא רבים בפעילות".

 

המוזר הוא שלא נחגג כאן פתרון, אלא מנגנון. השופט גולדברג יבדוק את המחלוקת שהבעירה את שביתת הפרקליטים - הביקורת הפרטנית־אישית על הפרקליטים שנאבקים בשוחות, כלומר באולמות בתי המשפט. הם נאבקים שם בין היתר באנשי שררה, באנשי עסקים בכירים ובפשע מאורגן. כולם גורמים רבי־כוח, והחשש הוא שינצלו את האפשרות להתלונן על הפרקליטים כדי להרתיע אותם מהשקעת מרב מאמציהם בתיק. נכון שתלונות על תיק תלוי ועומד יידחו על הסף. ובכל זאת, גם הידיעה שהם חשופים לבירור עתידי עלולה לצנן אותם בהווה, בעת ניהול התיק.

 

ניתן להעריך שבסופו של יום תאושר הביקורת הפרטנית ושזו גם עמדת השרה שקד - גם משום שהמנטורים המקצועיים המרכזיים שלה הם תומכים נלהבים של הביקורת, כשרי המשפטים לשעבר דניאל פרידמן ויעקב נאמן. גם הבחירה בגולדברג רומזת על היעד של שקד. הפרקליטים ביקשו למנות את נשיאת העליון בדימוס דורית ביניש, והם יודעים למה. ביניש צמחה בפרקליטות ומצוקת הפרקליט הבודד קרובה אליה יותר, הרבה יותר מאשר ללבו של גולדברג.

 

איילת שקד. נמנעה מנשק יום הדין איילת שקד. נמנעה מנשק יום הדין צילום: יאיר שגיא

 

שימו מבטחכם במבקר

 

על נוקשותו של גולדברג אפשר היה ללמוד מאנחת הרווחה שנפלטה לשופטים לאחר תום הקדנציה שלו כנציב הביקורת על השופטים. אפשר ללמוד עליה מהדו"ח האישי הנוקב שכתב בעניינה של השופטת ורדה אלשיך. גולדברג הוא אדם מערכתי, ממסדי, לעתים דוגמטי. כמבקר השופטים וכמבקר המדינה הוא חסיד של ביקורת. הוא גם בטוח בכוחו של שופט־מבקר לדלות מתוך תלונות הסרק את תלונות האמת. לכן המסר שלו לפרקליטים יהיה: אינכם חסינים מביקורת, אבל שימו מבטחכם במבקר.

 

שקד "שלפה" את גולדברג כדי להימנע משליפת נשק יום הדין שלרשותה: הסדרת הביקורת על הפרקליטות בחקיקה. השרה העדיפה את המקל הקטן על פני המקל הגדול. כפוליטיקאית היא לא היתה ממנה את גולדברג (ומתנגדת לביניש), אלא אם כן היתה בטוחה שתגיע באמצעותו לתוצאה שהיא מצפה לה.

 

נכון שיש במהלך הזה הימור: ישנה אפשרות שגולדברג "יאכזב" אותה וימליץ להסיר מהפרקליטים את הביקורת הפרטנית.

 

הסיכוי לכך אינו גדול. ועד הפרקליטים בראשות עו"ד לימור פלד מייחל ל"לב הפתוח והנפש החפצה" שבאמצעותם יקשיב גולדברג לטיעוניהם. למרות הפסימיות ממסקנותיו הצפויות רואה הוועד במינויו מעין הישג. "גול כבוד" קוראים לזה בכדורגל. הרי לא בכל יום מסמיכים שופט בדימוס לגורם ניטרלי כדי לערוך רביזיה בהחלטה שכבר התקבלה ומיושמת כמו גוף הביקורת.

 

בוסטון סיינטיפיק בוטל

 

הפרקליטים ינסו לשכנע את גולדברג שאין היגיון ב"הוצאה להורג" של השליח כשהשולח, היועץ המשפטי לממשלה, נותר חסין ופטור מעולה של גרסטל. כדאי לזכור שהיוזמה להקמת גוף הביקורת נבעה לא רק ממחדלי פרקליטים, אלא גם ממחדלי יועץ. למשל בתיק קצב. הסיכוי של הפרקליטים אינו בביטול הביקורת הפרטנית, אלא בהרחבת ההגנה מפניה או בהשוואת מעמדם לזה של שופטים החסינים מפני תביעות וריבוי מבקרים.

 

ולנזקי השביתה? אי־הגשת כתב הגנה בתביעת בוסטון סיינטיפיק נגד רשות המסים גררה פסק דין שבו הפסידה המדינה כ־200 מיליון שקל. אלא שהוא בוטל לבקשת המדינה, ועמדתה הוגשה שוב. כך קרה גם בפסקי דין נוספים שניתנו בהיעדר הגנה. מצד אחד, השופטים הענישו את המדינה בגלל השביתה, ומצד שני בהמשך "תיקנו", ביטלו את פסק הדין וסירבו להשית את נזקיה על הציבור.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x