$
דעות

הכלכלה זקוקה לשיפור החברה

אם המדינה רוצה לשפר את חוסנה הלאומי, היא זקוקה לתוכנית חברתית נחושה וארוכת טווח

רפי מלניק 08:5303.06.15

אמנם בשנים האחרונות, על רקע משבר כלכלי מתמשך בעולם ואיתנותו היחסית של המשק הישראלי, ניכר היה שהמדינה נהנית מחוסן כלכלי מסוים תוך שהיא סוגרת את הפער הכלכלי מול מדינות ה־OECD, אולם ב־2014 הביצועים הכלכליים של ישראל כבר לא הספיקו כדי להמשיך במגמה הזו. במקביל, התמונה החברתית ממשיכה להיות בעייתית, והיא משקפת את העובדה שהשיפור הכלכלי אינו מיתרגם מעצמו לשיפור חברתי, שכן הדבר מחייב מדיניות יזומה וקבלת החלטות קשות, תוך שינוי סדרי עדיפויות - הן בפן הכלכלי והן בפן החברתי.

 

מדד הרצליה, המשלב בין פרמטרים כלכליים וחברתיים, מנסה לבטא בצורה כמותית את שילוב התחומים האלו, ובחינה מדוקדקת של מדד 2014 יכולה להצביע על הכיוון שבו על המדינה לפעול לשיפור חוסנה הלאומי.

 

כדי לראות את התמונה המלאה, יש להוסיף על הפרמטרים הכלכליים את אלו החברתיים: עוני, אי־שוויון, שיעור האבטלה הכרוני ושיעור התעסוקה כדי לראות את התמונה המלאה, יש להוסיף על הפרמטרים הכלכליים את אלו החברתיים: עוני, אי־שוויון, שיעור האבטלה הכרוני ושיעור התעסוקה צילום: יקי צימרמן

 

המדינה לא עשתה מספיק לצמצום אי־השיוויון

 

ב־2014 ניכרו סימני חולשה במשק הישראלי: צמיחת התוצר לנפש היתה נמוכה מחציון הצמיחה לנפש של מדינות ה־OECD, והיא נמצאת מתחת לפוטנציאל של כלכלת ישראל; והאינפלציה היתה אפסית - מתחת ליעד התחתון של הממשלה, והיא מבטאת את חולשת הביקושים ואת פער התוצר במשק. עם זאת, ניכרה המשכיות מסוימת במגמות החיוביות - עלייה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה וירידה בשיעור האבטלה.

 

אך כדי לראות את התמונה המלאה, יש להוסיף על הפרמטרים הכלכליים את אלו החברתיים: עוני, אי־שיוויון, שיעור האבטלה הכרוני ושיעור התעסוקה. השוואת ישראל למדינות ה־OECD מגלה כי יש שיפור מסוים בפרמטרים האלו וסגירה מסויימת של הפער מולן. אולם תהליך זה אטי משום שהאסטרטגיה של המדינה בתחום החברתי נשענת על כוחות השוק בלבד, ואף על פי שהמדינה פועלת כדי לצמצם את ממדי העוני ואי־השיוויון, פעולתה אינה מספקת.

 

החוסן הכלכלי תלוי במדיניות החברתית

 

אם ישראל רוצה לשמור על החוסן הלאומי ולשפרו, על הממשלה לשמור על גירעון פיסקאלי נמוך, להמשיך את מגמת הירידה ביחס החוב־תוצר, לדאוג לאסטרטגיה כלכלית מאוזנת ולעמידה ביעדי האינפלציה; ובנוסף, עליה להציב מדיניות חברתית ארוכת טווח המבוססת על יעדים קונקרטיים, ולנקוט צעדים מעשיים לצמצום ממדי העוני ואי־השוויון.

 

הכותב הוא פרופסור, מרצה במרכז הבינתחומי בהרצליה. המאמר נכתב לקראת כנס הרצליה שייתקיים בין ה־7 ל־9 ביוני

בטל שלח
    לכל התגובות
    x