שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

המדינה אישרה העלאות ארנונה ב־83 מיליון שקל לשנה ב־2014

משרדי הפנים והאוצר אישרו 92 מתוך 114 הבקשות שהגישו הרשויות המקומיות במהלך השנה שעברה להעלאה חריגה של הארנונה. עם זאת, המשרדים לא מוכנים לפרט את שיעורי הייקור בכל רשות

עמרי מילמן 08:1813.05.15

משרדי האוצר והפנים אישרו העלאות של תעריפי הארנונה למגורים ב־36.5 מיליון שקל לשנה ב־2014, שהן 55% מהסכום הכולל של הבקשות שהוגשו. בנוסף, אושרה העלאה של עוד 47 מיליון שקל בתעריפי הארנונה לעסקים - 23% מסכום הבקשות להעלאה חריגה (207 מיליון שקל). כך עולה מנתונים שקיבל אגוד לשכות המסחר ממשרד הפנים. ההעלאות החריגות מצטרפות להעלאה האוטומטית שנעשית מידי שנה, שעמדה בשנה שעברה על 3.36%.

שר הפנים היוצא גלעד ארדן. דחה את קבלת ההחלטה בעניין ההעלאות ל־2015 לאחרי הבחירות שר הפנים היוצא גלעד ארדן. דחה את קבלת ההחלטה בעניין ההעלאות ל־2015 לאחרי הבחירות צילום: נמרוד גליקמן

 

הכנסות הרשויות מארנונה ב־2013 עמדו על 20.9 מיליארד שקל. כפי שפורסם ב"כלכליסט", 92 מתוך 114 בקשות לשינויי ארנונה שהוגשו בשנה שעברה היו להעלאה חריגה, והיתר היו בקשות להפחתות או שינויים שלא גוררים משמעות כספית.

 

רק לשלוש רשויות אושרו הבקשות החריגות באופן מלא (אלפי מנשה, יואב ושלומי), ול־87 רשויות אושרו הבקשות באופן חלקי, ובהן תל אביב, ראשון לציון, ירושלים, חולון, הרצליה וראש העין. 17 בקשות נדחו באופן מלא, ובהן של רמת גן, טבריה, בת ים.

 

המנגנון המסורבל של הארנונה פוגע בשקיפות

 

הבעיה העיקרית במסמך שפרסם משרד הפנים היא היעדר הפירוט של שיעורי העלאות התעריפים בכל רשות או יישוב. לכך יש שתי סיבות: הראשונה היא שמשרד הפנים לא מוכן ליצור מאגר מפורט שחושף בפני הציבור מידע לגבי ההעלאות החריגות שהוא מאשר בארנונה - למי, כמה, באילו סיווגים (מגורים, תחנות דלק, חנויות וכו') ולמה.

 

 

 

הסיבה השנייה לכך שלא ניתן ללמוד מהנתונים מה קורה בכל רשות היא המנגנון המסורבל של הארנונה. מכיוון שלכל רשות יש בין עשרות לעשרות אלפי סיווגים שונים, כדי להבין איזה שינוי מתרחש בכל רשות צריך לצלול לתוך התקנות שלה ואל הבקשה שכוללת לעיתים מאות עמודים. התשובות של משרד הפנים לרשויות לא מתפרסמות בשום מקום, ובמשרד ניתן לקבל תשובה על כך, אך לא את התשובה שניתנה לרשות. בשורה התחתונה, רב הנסתר על הגלוי בכל הנוגע לאישורי העלאות הארנונה.

 

חשוב לציין כי חלק מהרשויות המצויינות בטבלה ביקשו למעשה הפחתה בתעריפי הארנונה, כמו למשל גבעתיים, או לחילופין שינוי בצו הארנונה שאינו כרוך בהעלאה או הפחתה. אלא שכאמור, מנתוני משרד הפנים לא ניתן לדעת זאת.

 

לדברי עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, "הוראות החוק שעל פיהן ניתן להעלות את מס הארנונה, אם על פי מדד אוטומטי או על פי אישור חריג, הן פסולות מיסודן ויש לשנותן. על כן, מיד עם הקמת הממשלה החדשה ותחילת עבודת הכנסת, איגוד לשכות המסחר יחדש את מאבקו לבצע את התיקונים ההכרחיים לשינוי הוראות החוק".

 

כחלון יידרש להכריע אם לאשר העלאה נוספת בדיעבד

 

הבקשות להעלאה חריגה עבור 2014 אושרו במהלך השנה שעברה בידי שר האוצר לשעבר יאיר לפיד ושר הפנים לשעבר גדעון סער. עד 2014 ההעלאות החריגות היו מאושרות במהלך השנה שעליה הוגשו, ונגבו רטרואקטיבית מהתושבים. בעקבות שינוי שעשה סער, הבקשות ל־2015 היו אמורות לקבל אישור לפני תחילת השנה, אך בפועל שר הפנים שהחליף אותו גלעד ארדן ושר האוצר הזמני בנימין נתניהו בחרו שלא להתמודד עם הבקשות בתקופת הבחירות.

 

כבר אז ידעו פקידים באוצר ובמשרד הפנים להעריך כי הבקשות יאושרו בדיעבד אחרי הבחירות למרות הקושי שהדבר ייצור עבור הרשויות והציבור בתכנון התקציב. כעת שר האוצר הנכנס משה כחלון ושר הפנים הבא (שזהותו טרם נקבעה) יידרשו להכריע אם לאשר אותן כך שיהיו תקפות מינואר. זאת בנוסף להעלאה האוטומטית שהשנה תעמוד על 0.75%.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x