שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
שאול אמסטרדמסקי

אני מודה: נשבר לי מלשלם מסים

ההסכמים הקואליציוניים המתגבשים עסוקים בהגדלת קצבאות הילדים ובהחלשת הביקורת על המחוקקים. זה בדיוק ההפך מהצורך לשפר את השירותים הציבוריים ומהחובה לספק תמורה ראויה לנטל המס, שכבר היום נחלק בצורה לא שוויונית

שאול אמסטרדמסקי 07:0703.05.15
1. נשבר לי מלשלם מסים כי המדינה מפרה את ההסכם שיש ביני לבינה. זה מה שאני חושב לעצמי כשאני מסתכל על ההסכמים הקואליציוניים שנרקמים כעת.

 

 

אין לי בעיה לשלם מסים. אני לא אוהב את זה ואני לא חושב שיש מישהו שאוהב את זה, אבל אני מוכן לשלם מסים כי אני מבין שאני חלק מחברה, ושהיום אני אמנם למעלה, אבל מחר אני יכול להיות למטה; ושחברה אנושית צריכה לא רק לתת שירותים בסיסיים לאנשים שמקיימים אותה, אלא גם לתפוס את אלה שנמצאים בתחתית ולעזור להם לעלות.

 

אבל אז אני מסתכל על ההסכמים הקואליציוניים האלה ואני שואל את עצמי - בשביל מה אני משלם מסים לכל הרוחות? בשביל שבסוף השנה הממשלה תשלח לי צ'ק הביתה על סך 1,000 שקל, מין בונוס סוף שנה כזה, פיצוי על הקיצוץ בקצבאות הילדים לפני שנתיים, שהוא דיל ביזארי שנסגר עם יהדות התורה? ככה נראית בסופו של דבר מדיניות ממשלתית? זה הכי טוב שהצלחתם לחשוב מה לעשות עם המסים שלי?

 

 

חרדים. הפוטנציאל העתידי שלנו, יחד עם הערבים חרדים. הפוטנציאל העתידי שלנו, יחד עם הערבים צילום: איי פי

 

ההרפיסות הפוליטית הזו, האנטי־מדיניות הזו, הולכים לעלות לנו, משלמי המסים, 1.5 מיליארד שקל. סליחה על הדמגוגיה, אבל בכסף הזה היה אפשר לקנות בערך 750 מערכות הגנה מפני טילים לטנקים ולנגמ"שים, לבנות כמה מחלפים, או להגדיל את מענק מס הכנסה שלילי שמקבלים עובדים בעלי הכנסות נמוכות במיוחד. אם השימוש הכי טוב שהצלחתם למצוא לכספי המסים שלי הוא לשלוח לי צ'ק בדואר, אני כבר מעדיף שלא תיקחו את הכסף שלי מלכתחילה, תודה.

 

2. וזה לא רק הסיפור של הצ'קים. מכל המסים שאני לא אוהב לשלם, מע"מ הוא המס השנוא עלי ביותר. כבר עבדתי קשה, כבר לקחתם לי מס הכנסה, ומהמעט שנשאר אתם לוקחים עוד. בכל פעם שאני מנסה לקנות משהו - בורקס, ספה או פאזל לילד - באים ה־18% האלה ומוציאים לי עוד כסף מהארנק על כלום. מע"מ הוא מס שלוקחים כי אפשר.

 

אבל אנחנו חיים בחברה, ואין דרך לממן את השירותים הציבוריים שאנחנו צורכים - כבישים, ביטחון, חינוך, בריאות ורגולציה על מפעלים מזהמים - בלי מסים. והשירותים האלה חייבים להיות ציבוריים, כי אחרת רק קומץ של עשירים יוכלו לרכוש אותם. אז אני משלם מסים כי אני מבין שזה אחד הדברים שהופכים אותנו לחברה - העובדה שאנחנו משלמים מסים ומקבלים תמורתם משהו בחזרה.

 

העניין הוא שאנחנו לא משלמים בצורה אחידה, ואנחנו לא מקבלים בחזרה שירותים ציבוריים בצורה אחידה. ועל האיזון העדין הזה מתחוללות המלחמות האידיאולוגיות שבין הימין לשמאל הכלכלי. האיזון הזה מופר עכשיו בהסכמים הקואליציוניים שנחתמים בשביל להקים את הממשלה הזו. זה מעצבן אותי, ויש לי הרגשה שלא רק אותי.

 

3. ממשלת ישראל החדשה עומד להגדיל את נטל המס על מי שעובד, ולהקל את נטל המס על מי שלא עובד.

 

המס העיקרי שאנשים שלא עובדים משלמים הוא מע"מ. אין לי שום עניין להיות אנטישמי, ואני לא חושב שהחרדים הם אויבי הציבור (להפך, אני חושב שהם הפוטנציאל העתידי שלנו, לצד המגזר הערבי), אבל לתת פטור ממע"מ על מוצרי מזון בפיקוח - משמעו שאלו שעובדים יסבסדו עוד יותר את אלו שאינם עובדים.

 

אין לי בעיה עם עזרה לעניים. למעשה, אני חושב שהמדינה לא עושה די בשביל לסייע לעניים לצאת מהעוני. אבל הפטור ממע"מ על מוצרי מזון בפיקוח לא מסייע לעניים משום שהוא מקטין את הכנסות המדינה. והמדינה לא יכולה שההכנסות שלה יהיו קטנות יותר, משום שהיא צריכה לממן איכשהו את כל השירותים הציבוריים שאנחנו מקבלים - כולל אלה שאמורים לסייע לעניים, למשל.

 

 

הפטור ממע"מ על מוצרי יסוד דווקא יפגע בעניים הפטור ממע"מ על מוצרי יסוד דווקא יפגע בעניים צילום: דוד הכהן

 

אז אם הפטור ממע"מ יגרום למדינה לאבד הכנסות של 1.1 מיליארד שקל בשנה, המדינה תפצה את עצמה איכשהו על האובדן הזה ותעלה לי מסים אחרים - על דלק או על נדל”ן. בינתיים נשארנו עם אותה רמת שירותים ציבוריים, והדבר היחיד שגדל הוא הנטל על מי שעובדים למחייתם.

 

ואפילו אם יש תועלת חברתית ב־0% מע"מ על מוצרי מזון בפיקוח - ואני חושב שאין כזו, כי היא תחסוך 25 שקל בחודש למשפחה בממוצע - מי שחושב שרשימת המוצרים שנהנים מהפטור ממע"מ תישאר רשימה של 20 מוצרים בלבד כמו היום טועה, משום שאין סיבה לתת 0% מע"מ על חלב ולא על מים; אין סיבה לתת 0% מע"מ על מים ולא על תרופות; ואין סיבה לתת 0% מע"מ על תרופות ולא על מקררים. מה, אפשר לחיות בלי מקרר? למה העניים צריכים לשלם כל כך הרבה כסף על המקרר הריק שלהם?

 

מע"מ הוא מס איום שפוגע יותר בחלשים ומעלה מחירים. אבל כל עוד המע"מ שם, לעשות בו חורים זו תהיה בכייה לדורות. מהר מאוד רשימת 20 המוצרים תתרחב לה, כי באמת אין שום הבדל בין מים ללחם ובין תפילין לגבינה צהובה. אם אחד המוצרים האלו ראוי לפטור ממע"מ - כולם ראויים לפטור ממע"מ. אלא שלא יהיה מנוס מהעלאת מס הכנסה עם כל הפטורים האלו.

 

4. מס הכנסה הוא מס שמעיק בעיקר על מי שמשתכר יותר, ומע"מ הוא מס שמעיק בעיקר על מי שמשתכר פחות. הלוואי שהמדינה תוריד קצת את המע"מ ותעלה קצת את מס הכנסה - כך נראה צדק חברתי.

 

אך ישראל, בניגוד למרבית המדינות המפותחות, מכורה למסים על צריכה - מסים שמוטלים על מה שאנחנו צורכים. זה אומר בעיקר מע"מ (שמהווה שליש מכלל הכנסות המדינה ממסים), אבל גם מסים על דלק, סיגריות ומס קנייה (על מכוניות, למשל). מכיוון שהמסים על צריכה מהווים יותר ממחצית מכלל ההכנסות של המדינה ממסים, המדינה תלויה במסים האלה לשם קיומה.

 

למה אנחנו חריגים בעניין הזה לעומת מדינות אחרות? אני רק יכול לנחש שהסיבה לכך נעוצה בכך שפשוט אין פה מספיק אנשים שעובדים. וגם אם הם עובדים, אין פה מספיק אנשים ששכרם גבוה בשביל לשלם מס הכנסה. למעשה, 42% מאלו שעובדים לא מגיעים בכלל לרף המס. כלומר, השכר שלהם נמוך מדי והם לא משלמים מסים כלל.

 

 

איך הגענו לשיעור מס גבוה על הדלק? איך הגענו לשיעור מס גבוה על הדלק? צילום: שאטרסטוק

 

אם אין מספיק עובדים שישלמו מס הכנסה, אין מנוס מלהטיל מסים גבוהים על צריכה. כך הגענו למע"מ בשיעור של 18% ולמסים על דלק שמהווים יותר ממחציתו של מחיר ליטר בנזין. לו שיעור התעסוקה פה היה גבוה יותר (בקרב גברים חרדים הוא עומד על 56%, לפי נתוני הלמ"ס שפורסמו בתחילת השנה), היה ניתן להפחית את שיעור המע"מ. אבל אין מספיק ידיים עובדות, אז זה מה שיש.

 

וזה בדיוק העניין. אני בעד להשקיע במגזר החרדי, בשילובו בחברה ובשוק העבודה, כי זו השקעה בעתיד של הילדים שלהם ושלי. השקעה כזו היתה מאפשרת להוריד מתישהו את המע"מ’ כי היו יותר עובדים שמשלמים מסים. אבל במקום זה הממשלה מתחילה לשלוח צ’קים הביתה ולחורר חורים בצד של המע"מ, כך שאני, ואנשים שכמותי, נושאים במרבית נטל המס - מתחיל להימאס לי. נשבר לי לשלם מסים.

 

5. מדינה חפצת חיים לא יכולה להרשות לעצמה שהציבור העובד שלה יגיע לנקודה שבה נשבר לו לשלם מסים, כמו שבנקים לא יכולים להרשות לעצמם להגיע לנקודה שבה הציבור מאבד בהם אמון, ומתחיל למשוך בהמוניו את הכסף שנמצא בחשבונותיו. כי אם יותר אנשים ימצאו דרכים בשביל להשתמט ממס, המדינה תקרוס לתוך עצמה.

 

זה לא רק הסיפור של החרדים. כל מי שיכול לא משלם פה מס - העשירים, החברות הגדולות וגם כל מי שרכש דירה שנייה, שלישית ורביעית, ורשם אותה על שם הילדים שלו בשביל להימנע משיעורי מס גבוהים - וזו בדיוק הבעיה. ועכשיו באה הממשלה הזו עם ההסכמים הקואליציוניים האלה, ותוקעת עוד אצבע בעין לציבור שעדיין משלם מסים. זו לא מדיניות בת־קיימא, להפך.

 

אם בקופת המדינה באמת יש עודפים אדירים של תקציב, כפי שטוענת החשבת הכללית במשרד האוצר, אז או שהמדינה תעשה שימוש טוב יותר בתקציבים האלה, או שתתכבד ותיקח ממני פחות מס.

 

 

אם כבר הכסף אצל המדינה, אז שתשקיע אותו בלתת לי שירותים טובים ובלפתח לי ולילדיי עתיד טוב יותר. אם ב־2015 ייקבע שתקציב הביטחון יהיה 57 מיליארד שקל בשנה, אבל מפקד זרוע היבשה אומר שאין מספיק כסף למגן את כל הנגמ"שים - משהו פה לא עובד כמו שצריך; אם תקציב החינוך הוא 47 מיליארד שקל בשנה, אבל בכל זאת המדינה מפלה לרעה את הילדים החלשים באוכלוסייה - משהו פה לא עובד כמו שצריך; אם עוד ועוד אנשים משלמים על ביטוחי בריאות פרטיים כי הם חוששים שמערכת הבריאות הציבורית לא תספיק להם ביום צרה - אז משהו פה לא עובד כמו שצריך. ויש עוד המון דוגמאות. כל אחד מאיתנו יכול לספק כאלו, לפי היכרותו את המציאות שאנו חיים בה.

 

במקום לתקן את מה שדורש תיקון, מתברר שהרעיון הטוב ביותר שהפוליטיקאים הצליחו לחשוב עליו הוא לשלוח לי צ'ק בסוף השנה; לחורר את מערכת המע"מ למרות השלכות הרוחב של המהלך הזה; להגדיל את קצבאות הילדים בכמה מאות שקלים בחודש (כשאפילו ברחוב החרדי יש מי שמודה שזה לא מה שהם זקוקים לו); לתקצב את רשתות החינוך שמייצרות עוד דורות של תלמידים ששכר המקסימום שהם יוכלו לקבל בשוק העבודה, אם ייכנסו אליו בכלל, הוא שכר המינימום; ולהחליש את מנגנוני הביקורת של המדינה. אם זה הכי טוב שיש לכם, אני רוצה את הכסף שלי בחזרה. ולא בצ'קים, בבקשה.

 

קבלו ניוזלטר יומי המסכם את חדשות היום ישירות למייל שלכם. לחצו להרשמה

בטל שלח
    לכל התגובות
    x