ככה לא בונים צמיחה

דו"ח חדש שפרסמה לאחרונה לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה מצביע על ירידה מדאיגה בחלקו של ענף ההייטק בתמ"ג ובתעסוקה המיוצרים במשק הישראלי. הדו"ח מגלם התמודדות יסודית, גלויית לב ומקיפה עם "חוסמי העורקים" של צמיחת ההייטק בישראל. המדען הראשי מציין שורה ארוכה ונכונה של פגמים וחסמי צמיחה בהייטק הישראלי – החל מהדשדוש בחברות הבינוניות והגדולות, דרך הצמא לפתרונות מימון ועד הצורך להחדיר הייטק למגזר הציבורי ולתעשיות המסורתיות.

על רקע שלל בעיות אלה, עלינו לשאול - האם יש מהלך מרכזי אחד שיביא לנקודת מפנה בצמיחה ארוכת הטווח של ההייטק בישראל? התשובה לדעתי היא כן. הנקודה הארכימדית היא זו: יש לחולל מהפכה בחינוך הטכנולוגי מהגילאים הצעירים ביותר ועד לחינוך האוניברסיטאי. המהפכה לא צריכה להתחולל רק בתכנים ובמספר התלמידים, אלא בעיקר ביחס לחינוך הטכנולוגי.

יש לחולל מהפכה בחינוך הטכנולוגי מהגילאים הצעירים ביותר ועד לחינוך האוניברסיטאי צילום: שאטרסטוק

השכר של מהנדסי חשמל ואנשי מחשבים גבוה פי 2.5 מהשכר הממוצע במשק. אין להשלים עם כך שרק כ-4,700 בוגרי הנדסה ומחשבים מסיימים את לימודיהם בשנה, מכיוון שהביקוש הוא ל–7,000 עובדים. האנשים שיכולים לעשות את ההבדל בין ישראל למתחרותיה פשוט לא נמצאים היכן שזקוקים להם.

ראשי תעשיית ההייטק הישראלית לא טועים כשהם מתריעים מזה שנים ארוכות שאנחנו מפסידים בקרב על הדור הבא של אנשי ההייטק, ושהמצב עלול רק להחריף. בעיני, אין זה מקרה שהמדינה אינה מפנה משאבים מקיפים והולמים מספיק לחינוך הטכנולוגי. בשל זאת, אין פלא שהאיכות של מהנדסי הודו וסין מדביקה את האיכות של המהנדס הישראלי שאנחנו כה מעריצים.

האמת הכאובה היא זו: המדינה אינה מפנימה את חשיבות החינוך המדעי-טכנולוגי. אחד הביטויים לכך הוא הפער בין הצהרות הממשלה הקודמת על חשיבות ההייטק לבין מדיניותה בפועל. ממשלה זו, ובפרט שר החינוך הקודם, היתה צריכה לעמוד על רגליה האחוריות בכדי להזרים בפועל מספיק משאבים לחינוך הטכנולוגי. אין להכחיש ששי פירון יצא בתוכנית להעלאת שיעור בוגרי החינוך הטכנולוגי-מקצועי מ-40% ל-50% עד שנת 2024. אך מעבר לעובדה הקריטית שהתוכנית לא יושמה בצורה ממשית, היעד שהציבה אינו מספיק לצרכי הקטר של המשק הישראלי.

יתרה מזאת, אותו שר חינוך הציע לבטל את הבחינה הפסיכומטרית עבור תלמידי 4 ו-5 יחידות באנגלית ובמתמטיקה, שהן שתי הרגליים שעליהן עומד איש הייטק. כיבול כוונה כזו מקלה על תלמידי מדעים לעתיד, אבל בפועל אין הדבר כך. הצעה כזו שולחת מסר לא טוב לצעירי ישראל. הבחינה הפסיכומטרית אינה רק כלי למדידת הכישורים המתמטיים של צעירים ולמיונם לקראת לימודי הנדסה וטכנולוגיה. עצם הצורך לעמוד בה דוחף צעירים להתגבר על הרתיעה ממקצועות מדויקים וטכנולוגיים ובכך להניח את תשתית המוטיבציה לקריירה בעולם ההייטק. ככה לא בונים צמיחה.

בפני הממשלה הנכנסת ושר החינוך הבא עומדים אתגרים רבים. בניית המשאב האנושי והכנת תלמידי ישראל לאתגרי המחר על מנת שיוכלו להשתלב בענף ההייטק הישראלי הוא אחד החשובים שבהם. זה לא יקרה בלי נקודת מפנה בחינוך המדעי-טכנולוגי.

עופר שושן הוא מנכ"ל חברת One Hour Translation, יזם סדרתי ומרצה ליזמות