$
משפט

גרסטל בדו"ח חריף על הפרקליטות: "עיכובים לא סבירים בטיפול בתיקים שנסגרו"

נציבות הביקורת בדקה למעלה מ-500 תיקים שנסגרו בפרקליטות בין 2012 ל-2013; על פי הממצאים, 73 ימים הם פרק הזמן הממוצע בין סגירת תיק ועד להחשוד מקבל על כך הודעה; שיא של 7 שנים נרשם במחוז חיפה; השופטת הילה גרסטל: "משך זמן הטיפול בנושא המבוקר אינו סביר ביחס לפעולות הנדרשות"

משה גורלי 18:0019.04.15

כמה זמן עובר מהרגע בו הוחלט בפרקליטות על סגירת תיק נגד חשוד ועד שהחשוד עצמו מקבל על כך הודעה? 73 ימים בממוצע. ובמקרה של תיק שבו ריבוי חשודים, ומוגש כתב אישום נגד חלקם? יש חשודים שהתיק נגדם נסגר והם מקבלים את ההודעה על כך כשנתיים לאחר הגשת כתב אישום נגד האחרים בתיק. ממצאים חמורים אלה עולים מדו"ח של נציבות הביקורת על הפרקליטות שנושאו "אופן הטיפול בתיקים שהוחלט על סגירתם בפרקליטות". מסקנת הנציבה, השופטת בדימוס הילה גרסטל היא כי, "משך זמן הטיפול בנושא המבוקר ארוך ואינו סביר ביחס לפעולות הנדרשות". בנוסף, כותבת גרסטל: "עיכובים אלה עלולים להביא לפגיעה בזכויות חשודים ובאינטרס הציבור בכלל לקיום הליך הוגן ומהיר ככל שניתן".

 

הביקורת בחנה תיקים בשבעה מחוזות הפרקליטויות הפליליות. במסגרת זו נבדקו על ידי צוות הביקורת למעלה מ-500 תיקים שנסגרו בפרקליטות בשנים 2012-2013 כשחלקם נסגרו ללא הגשת כתב אישום וחלקם נסגרו לאחר ניהול הליך נגד חלק מהחשודים בתיק.

 

אחד השיאים נרשם בפרקליטות מחוז חיפה - 2,130 ימים (קרוב לשבע שנים) נספרו בין ההחלטה להגיש כתב אישום נגד החשוד שהועמד לדין, לבין ההחלטה לסגור את התיק בעניינו של החשוד שלא הועמד לדין. המלצת הפרקליט המטפל לסגירת התיק מופיעה בתרשומות כבר ביום 22.12.2005, אך בפועל החלטת הסגירה התקבלה רק ביום 22.2.2012, לאחר שנגזר דינו של החשוד שהועמד לדין בתיק אחר, במחוז דרום, הוגש ביום 9.8.12 כתב אישום נגד חשוד אחד מבין 12 חשודים בתיק. ביום 24.1.13 נגזר דינו של אותו חשוד. בסמוך לכך, הוחזר התיק למשטרה עם דיווח על גזר הדין. רק ביום 29.10.13, לאחר שהתיק הוחזר לפרקליטות, בשל העובדה שאין החלטות סגירה לגבי 11 החשודים האחרים, ניתנו החלטות סגירה לגבי כלל החשודים בתיק.

 

 

 צילום: שאטרסטוק

 

פרקליטות מיסוי וכלכלה שומרת על שיא בעיכובים

 

הביקורת מדדה את הזמנים הם מהפרספקטיבה של התיקים והן מזו של החשודים. הנתונים דומים יחסית. משניהם עולה שבפרקליטות ת"א, הזמנים הם הקצרים ביותר ואילו בפרקליטות מיסוי וכלכלה הם הארוכים ביותר.

 

ממוצע לפי תיקים: תל אביב 64; ירושלים` 263; מרכז 272; צפון 398; דרום 517; חיפה 705; מיסוי וכלכלה 835.

 

ממוצא לפי חשודים: תל אביב 84; מרכז 348; ירושלים 285; צפון 422; חיפה 603; דרום 609; מיסוי וכלכלה 880.

 

המלצת גרסטל לקיצור משך זמן, שאינה מקובלת על המבוקרים, היא כי הפרקליט שהורה על סגירת התיק הוא שיחתום בד בבד על מכתב לחשוד שיועבר לחשוד לאלתר.

 

תגובת הפרקליטות מתמקדת בתיקים מרובי החשודים שבהם מעוכבת ההחלטה לגבי החשודים שנגדם הוחלט שלא להגיש. לשיטת הפרקליטות לא היה מקום לטפל בקבוצה זו בדו"ח כיוון ש"ההחלטה בתיקים אלו, היא ככלל נגזרת של שיקול הדעת שהפעילו הגורמים שהיו אמונים על טיפול בתיק". כלומר, מדובר בשיקול דעת ענייני שנסמך על הנחיות היועץ המשפטי לממשלה. אולם, אין כל הסבר ענייני לשיקול דעת זה ומה הוא אמור לשרת. אילו היה הסבר שכזה ניתן היה לאזן אותו מול הפגיעה החמורה בזכותו של החשוד להסיר מעליו את העול הנורא של אי הוודאות באשר לגורלו.

 

השופטת הילה גרסטל. "עיכובים אלה עלולים להביא לפגיעה בזכויות חשודים ובאינטרס הציבור בכלל לקיום הליך הוגן ומהיר ככל שניתן" השופטת הילה גרסטל. "עיכובים אלה עלולים להביא לפגיעה בזכויות חשודים ובאינטרס הציבור בכלל לקיום הליך הוגן ומהיר ככל שניתן" צילום: עמית שעל

 

טענת הפרקליטות: הודעות על סגירת תיקים הן בסמכות המשטרה

 

הודעות על סגירת תיקים, טוענת הפרקליטות, הן בסמכות המשטרה שאמונה על המרשם הפלילי. "הנתון המרכזי הרלוונטי לעבודת הפרקליטות הינו מניין הימים שחלף ממועד קבלת החלטת הממונה על סגירת התיק ועד למועד מסירת מידע זה למשטרת ישראל. עיון בדו"ח מלמד כי נתון זה לא מופיע כלל ועיקר בדו"ח הביקורת", נטען בתגובת הפרקליטות שדוחה בתוקף את הרעיון שעליה לפקח על המשטרה: "המלצה זו מבוססת על מסקנה שגויה, שכן הפרקליטות ומשטרת ישראל הינם גופים שונים ונפרדים, שאין ביניהם יחסי כפיפות, אלא ממשק עבודה ויחסי שיתוף פעולה".

 

אלא שבלהט הזה להעביר את האחריות למשטרה, מוסיפה הפרקליטות נימוק נוסף: "למשטרת ישראל אין זכות ערר על החלטת הפרקליטות על סגירת תיק, עם זאת, במקרים המתאימים ראוי ורצוי שמשטרת ישראל תבקש מהפרקליטות לשקול פעם נוספת את החלטתה מקום בו משטרת ישראל סבורה, כי הפרקליטות נתפסה לכלל טעות בהחלטתה. הודעה ישירה של הפרקליטות לחשוד בדבר סגירת התיק כנגדו, תאיין את יכולתה של משטרת ישראל לפנות לפרקליטות, על מנת שזו תבחן את החלטתה מחדש". משמעות הנימוק הוא שאחרי שהפרקליט מחליט לסגור, יש לאפשר למשטרה להגיש ערר על החלטה זו.

 

ארגון הפרקליטים מסר בתגובה: "אין לנו התנגדות לביקורת מערכתית בוודאי בנושא חשוב זה ובפרט אם תעשה במבט צופה פני עתיד מתוך כוונה להביא לשיפור. הביקורת המערכתית מלמדת אף היא כי הפרקליט הבודד פועל במערכת היררכית וכפוף להוראות ולהנחיות הממונים עליו וככל שיש תקלה הרי שהנחיות ונהלים אלה צריכים להיות במוקד העניין. לפיכך תמוהה, בלשון המעטה, התעקשותה של הנציבות להמשיך לבצע ביקורת אישית כאשר זו משמשת גורמים אינטרסנטיים ועבריינים לניגוח הפרקליט, על מנת להביא להחלשתו, כך שיתקשה להתמודד באומץ וללא מורא בניהול התיק לטובת כלל הציבור בהגנה על שלטון החוק".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x