• תפריט
קפיטליזם 3.0
קפיטליזם 3.0 גג כתבה

קפיטליזם 3.0

יוצאי אתיופיה באסם: פי ארבעה משיעורם באוכלוסייה הכללית

דו"ח האחריות התאגידית שפרסמה אסם לראשונה בתולדותיה הוא גם הפעם הראשונה שתאגיד חושף מהו שיעור ההעסקה המדויק של אוכלוסיות מוחלשות ומאפשר מעקב אחר קידומן. החברה גם מדווחת על כוונתה להגדיל את נפח מיחזור הפסולת ל־80% עד 2016 - יעד ששטראוס השיגה כבר לפני שנתיים

גיל קליאן 11:0115.04.15

אסם הצטרפה למועדון המכובד של החברות הישראליות המעטות שמוצאות לנכון לדווח על ההשפעה החברתית־סביבתית שיש לעסקיהן, והשבוע פרסמה לראשונה בתולדותיה דו”ח אחריות תאגידית.

הדו”ח, שהגיע לידי "כלכליסט", הוא הפעם הראשונה שחברה חושפת את השיערו המדויק של העסקת עובדים ערבים, יוצאי אתיופיה, מבוגרים, בעלי מוגבלויות ועוד, ומאפשרת מעקב אחר קידום אוכלוסיות מוחלשות.

 

אסם היא ענקית המזון השלישית שמציגה דו"ח אחריות תאגידית ‑ לצד שטראוס, אחת המדווחות הוותיקות והשקופות בישראל, ויוניליוור, שפרסמה דו"ח אחריות תאגידית ל־2011, וצפויה לפרסם דו"ח נוסף בחודשים הקרובים. תנובה, חברת המזון הגדולה בישראל, נמנעה מצעד כזה עד כה.

 

בפרק על העסקת עובדים אסם קובעת שיא חדש של שקיפות, ומפרטת את שיעור המועסקים מפלחי האוכלוסייה השונים: ערבים, נשים, חרדים, יוצאי העדה האתיופית ובעלי צרכים מיוחדים. מהדו”ח עולה כי כבר היום אסם עומדת בתקנות צו ההרחבה שיחייבו בעוד שנתיים כל חברה שיש בה יותר מ־100 עובדים להעסיק 3% בעלי מוגבלויות. בשנה שעברה עמד על 4% שיעור בעלי המוגבלויות שהעסיקה אסם, שהם 223 עובדים בסך הכול.

 

עוד חושף הדו”ח כי 11.1% מעובדי החברה הם בני העדה האתיופית (והם היוו 8.2% מכלל העובדים שגייסה החברה ב־2014), עובדים מהמגזר הערבי היוו 6.9% מכוח האדם (ו־9.8% מהגיוסים של אסם ב־2014), 33% מעובדי החברה נמצאים בשנות החמישים שלהם (5.9% מהגיוסים של אסם בשנה שעברה היו של עובדים מעל גיל 45).

 

 

אסם מעסיקה 195 נשים בתפקידי ניהול, שמהוות 45% מכלל שכבת המנהלים (לעומת 39% בשטראוס ב־2013). עם זאת, רק 31% ממקבלי השכר הגבוה היו נשים. בניגוד לשטראוס, אסם לא דיווחה על פערי שכר בין גברים לנשים לפי דרג.

 

נתון מעניין נוסף שנכלל בדו”ח אסם, ולא נמצא אצל המתחרים, היה שיעור הניודים הפנימיים בקבוצה. 70% מתפקידי ההנהלה שאוישו באסם ב־2014 אוישו על ידי עובדים מתוך הארגון, עלייה של 13% במספר הקידומים של עובדים מתוך הארגון לעומת 2013. ומה בנוגע לשכר העובדים? אסם ציינה בדו”ח: “ההכנסה הכוללת של כל עובד באסם נמצאת הרבה מעל שכר המינימום”. הדוחות הכספיים של החברה עשויים לתמוך באמירה זו: עלות השכר הממוצעת של עובד באסם היא 14,000 שקל בחודש, וזו של המנכ”ל עומדת על 310 אלף שקל. כלומר הפער עומד על פי 22, שהוא נמוך מהממוצע ב־107 המעסיקות הגדולות במשק, שעומד על 25.

 

איציק צאיג, מנכ”ל אסם. מעסיק 223 בעלי צרכים מיוחדים איציק צאיג, מנכ”ל אסם. מעסיק 223 בעלי צרכים מיוחדים צילום: עמית שעל

 

5,701 טונות פסולת נטמנו באדמה

 

הדו”ח עוסק גם בהשפעות הסביבתיות של החברה. בדרך כלל אחת המגרעות המוכרות של דו”חות אחריות תאגידית, בישראל ובעולם, היא היעדר יעדים כמותיים וציור תמונה אופטימית מדי שנועדה בעיקר לשיפור יחסי הציבור של החברה. עם זאת, אסם הציגה יעדים מספריים ברורים בפרק שעוסק בסביבה ובתזונה. אחד היעדים השאפתניים של החברה הוא להפסיק לחלוטין לטמון פסולת באדמה עד שנת 2020. בשנה שעברה טמנה החברה 5,701 טונות פסולת, ול־2015 היעד הוא הפחתה של 10%. בנוגע לפעילות המיחזור, השאיפה של אסם היא להגיע ל־80% מיחזור פסולת ב־2016. שטראוס, לעומת זאת, הגיעה כבר ב־2013 לשיעור מיחזור של 83%. עוד שאופת אסם להפחית ב־10% את השימוש במים ובאנרגיה לייצור טון מוצר עד 2016 (לעומת נתוני 2012), ולצמצם ב־10% את צריכת הדלק ב־2016 (לעומת נתוני 2011).

 

בתחום צמצום צריכת משאבים בתהליכי הייצור, אסם מדווחת כי ב־2014 היא הגיעה לחיסכון של 28% בצריכת המים לטון מוצר לעומת 2005. החברה שואפת לרדת ב־5% בכל שנה, אך ב־2014 הצליחה לחסוך 1% בלבד. אסם שואפת לצמצם 2% בצריכת האנרגיה ב־2015. ב־2014 עמד שיעור החיסכון על 3%.

 

הערך התזונתי לא זכה להתייחסות מספקת

 

דו”ח של אחריות תאגידית נועד לספק תשובות לשאלות שמטרידות את הציבור. אסם, כמו שטראוס ויוניליוור, התעלמה מהנושא שמטריד את הצרכנים שלה יותר מכול: מחיר המוצרים. בסקר גלובסקאן הבינלאומי שערך ארגון מעלה 47% מהנשאלים בישראל השיבו כי הסוגיה שמטרידה אותם ביותר בענף המזון הוא מחיר המוצרים. בעניין המחירים מסרה אסם ל”כלכליסט”: “לא מקובל לכלול את נושא המחיר בדו”ח אחריות תאגידית או בדו”ח ערך משותף. מה גם שלפי החוק אסם מנועה מלהתערב במחיר המוצרים בנקודות המכירה”.

 

28.8% ציינו את סוגיית הערכים התזונתיים כנושא השני בחשיבותו, וגם בסוגיה זו לא נתנה אסם התייחסות מספקת. אסם, כמו שתי חברות המזון האחרות, בחרה לא לכלול בדיווח שלה הערכה בנוגע למידת ההשפעה שלה על התזונה הישראלית, וציינה הפחתת סוכר, מלח ושומן במספרים אבסולוטיים. כך למשל דיווחה כי הפחיתה 91 טון סוכר ממוצריה ב־2014, אך לא ברור אם מדובר בשיעור שהוא משמעותי, שכן היא לא סיפקה נתונים באחוזים. בעניין זה מסר אסם ל”כלכליסט”: “אסם מפחיתה באופן עקבי זה מספר שנים את אחוזי הנתרן, הסוכר והשומן בשורה ארוכה של מוצרים. אחוזי ההפחתה נעים בין הפחתה מוחלטת, כמו בנושא שומן טראנס שהוצא מכל מוצרי אסם כבר לפני מספר שנים, ועד הפחתה של הנתרן ב־10% ברטבי הסויה וב־7% בבמבה”.

 

פרסום דוח מסוג כזה הוא התפתחות חיובית במה שנוגע ליחסי הגומלין שבין עסקים לקהילה, אך יש לציין כי מבחינה מתודולוגית הוא עדיין לוקה בחסר: אסם בחרה שלא לדווח לפי התקן העולמי המקובל GRI, ובכך נפגמת הבקרה החיצונית על הנתונים. בעניין זה מסרה אסם ל”כלכליסט” כי היא מדווחת לפי מדדים של נסטלה העולמית, וכי “מדובר במדדים רחבים יותר ממדדי GRI”. בנוגע להיעדר הבקרה החיצונית נמסר מאסם: “הדו”ח הוכן בשיתוף חברת Good Vision, מהמובילות בישראל לתכנון ולניהול תהליכי אחריות תאגידית בעסקים, על פי סטנדרטים מקובלים בעולם ובישראל”.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x