שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
משפט

קואליציית הימין מדאיגה את המערכת המשפטית

הוועדה לבחירה שופטים, חוק הלאום וסמכויות היועץ המשפטי לממשלה צפויים לעבור רביזיה מקיפה, אם נתניהו לא ירסן את איילת שקד ויריב לוין

משה גורלי 09:1119.03.15

"נקדם את חוק הלאום, נוביל לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה ונגביל את כוחם של השופטים במינויים לבית המשפט העליון", כך, על קצה המזלג, הבהיר אתמול ח"כ יריב לוין בראיון לגלי צה"ל את האג'נדה היורידית של הקואליציה המתרקמת. כל עוד אין ממשלה ואין שר משפטים, הדברים עדיין אינם מגובשים ומעשיים, אבל בהחלט כדאי להקשיב להם, בהינתן ממשלת הימין־חרדים שבפתח והעובדה שלוין הוא אחד הדוברים האותנטיים שלנה.

 

בתעודות הזהות שלה, ממגילת העצמאות ועד חוקי היסוד, מוגדרת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית. אלא ששתי קטגוריות אלה מצויות במתח רעיוני מתמיד, והממשלה, הכנסת ומערכת המשפט הן הזירות המרכזיות למאבק משיכת החבל הזה. בממשלה היוצאת מושכי החבל הדמוקרטיים היו ציפי לבני ויאיר לפיד, שהצביעו נגד חוק הלאום והבטיחו להילחם בו בכנסת אף שהממשלה אישרה אותו. היום אין מי שייאבק בחוק, והרוב בכנסת מובטח לו. ומדובר בחוק שמקבע את העליונות של ה"יהודית" על פני ה"דמוקרטית" בהצהירו שמדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי.

 

המתווך המרכזי בעימות הזה הוא שר המשפטים, והשאלה המרכזית היא מי יתמנה לתפקיד - שר מתון מהסוג של צחי הנגבי שידע בעבר להנמיך את הלהבות מול המערכת, שר מתון פחות כמו גלעד ארדן, או שר לעומתי כמו לוין או איילת שקד, שחתומים על הצעות חוק שנועדו מצד אחד להרחיב לאומיות ויהודיות ומצד שני להגביל את כוחם של בית המשפט העליון והיועץ המשפטי לממשלה (וגם היועץ המשפטי של הכנסת איל ינון) כשומרי הסף האמונים על האיזון המתוח שבין "יהודית" ל"דמוקרטית".

 

איילת שקד איילת שקד צילום: יאיר שגיא

 

הכוח למי ששולט במינויים

 

בעבר נבלמו לא מעט יוזמות חקיקה אנטי־דמוקרטיות, אבל הרשימה הארוכה מעידה על הלחץ המבעבע שרק ממתין להזדמנות: הצהרת נאמנות לאזרחים ולח"כים, מאסר למי שיציין את הנכבה כיום אבל, מאסר למי ששולל את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, שלילת אזרחות ממי שהורשע בטרור או ריגול ואפילו הצעת חוק הקולנוע שמתנה מימון ציבורי לסרט בהצהרת אמונים של יוצריו למדינת ישראל. נוסף להן נרשמו כמה יוזמות להגבלת התקשורת, שעם מערכת המשפט נתפסת בעיני הימין כסוכן של השמאל הליברלי.

 

חקיקה ערכית היא זירה חשובה, אבל הפוליטיקאים למדו שמנוף יעיל לשינויים הוא שליטה במינויים, בין שבאמצעות חקיקה ובין שבהליכי המינוי. מבחינה זו תופנה אנרגיה רבה לשני מוקדי כוח: היועץ המשפטי לממשלה ובית המשפט העליון.

 

שלוש יוזמות ותיקות עלולות להתעורר כעת בעניין בית המשפט העליון. הראשונה, שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. המטרה, כדברי לוין, היא להקטין את כוחם של שופטי העליון בוועדה (שלושה מתוך תשעה) באמצעות העלאת מספר חבריה כדי לדלל את השפעת השופטים. השנייה, ביטול הסניוריטי, הנוהג שלפיו נבחר לנשיא העליון השופט הוותיק ביותר. ניתן להניח שהמועמד המועדף על הממשלה הנכנסת הוא השופט נעם סולברג, שרק שינוי השיטה יושיבו בכס.

 

היוזמה השלישית מזכירה את סיפור חוק הלאום. באוקטובר 2014 אישרה ועדת השרים לחקיקה את הצעת חוק פסקת ההתגברות של איילת שקד, המבקשת לאפשר לכנסת לחוקק מחדש, ברוב של 61, חוק שפסל בג"ץ. גם במקרה הזה עברה ההצעה ברוב של שרי הבית היהודי, ישראל ביתנו והליכוד אל מול התנגדותם של שרת המשפטים לבני ושרי יש עתיד. התומכים בהצעה נותרו על כנם בממשלה הבאה, המתנגדים הועברו על ידי הציבור לאופוזיציה. הדרך להתגברות על העליון נסללה. שקד יזמה את ההצעה לאחר שבג"ץ ביטל את התיקונים לחוק ההסתננות (כליאת שוהים בלתי חוקיים במתקן חולות). הכוונה בסופו של יום היא להחריג מסמכות בג"ץ עניינים מדיניים, תקציביים, חברתיים, שלממשלה יש בהם עניין מיוחד אשר לא פעם פוגע בזכויות אדם.

 

בית המשפט העליון בית המשפט העליון צילום: מוטי גולן

 

החלשת תפקיד היועמ"ש

 

במקביל לא יוזנח המאמץ להשתלט על עמדת היועץ המשפטי לממשלה. סביר להניח שתחודש היוזמה לפצל בין פונקציית הייעוץ המשפטי לפונקציית התובע הכללי. ליוזמה זו ניתן למצוא הצדקות והתנגדויות באינספור ויכוחים אקדמיים, אבל אין ספק שהמניע האמיתי מאחוריה הוא להחליש את מעמד היועץ ולהפשיטו ממגוון סמכויותיו ה"מאיימות" - הן בהעמדה של אישי ציבור לדין והן ברגולציה שמגבילה סמכויות ביצוע כאלה ואחרות. בעניין זה צריך לזכור ששני היועצים האחרונים לממשלה, מני מזוז ויהודה וינשטיין, היו המועדפים על שרי המשפטים (לפיד ונאמן), שהשכילו להעביר את המינוי דרך ועדת האיתור בראשות שופט בית המשפט העליון.

 

וזה מה שצפוי לקרות לאחר הקמת הממשלה: הקמת ועדת איתור לבחירת מחליפו של יהודה וינשטיין, שמסיים את תפקידו בינואר 2016. אף שמוקדם לדבר על מועמדים, נלחשים במסדרונות משרד המשפטים שלושה שמות - נציבת הביקורת על הפרקליטות השופטת בדימוס הילה גרסטל, מזכיר הממשלה הפצ"ר לשעבר אביחי מנדלבליט והמשנה הכלכלי ליועץ המשפטי עו"ד אבי ליכט.

 

השאלה מי יחליף את לבני במשרד פתוחה ומסקרנת, והמערכת צופה בחרדה לראות עד כמה יטלטל אותה השר הנכנס ועד כמה יגבה אותו ראש הממשלה בהיעדר הבלמים והאיזונים מהממשלה הקודמת.

 

היוזמות המשפטיות הצפויות בממשלה הבאה

 

חקיקה: קידום חוק הלאום, קידום חוק פסקת ההתגברות על בג"ץ

בית המשפט העליון: שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, ביטול שיטת הוותק במינוי שופטים

היועץ המשפטי לממשלה: פיצול בין תפקידיו של היועץ המשפטי לאלה של התובע הכללי

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x