$
שאול אמסטרדמסקי

שכר חיילי החובה כמשל

בזמן שבנט ולפיד נלחמים על מי עושה יותר להגדלת שכר החיילים, היתה זו עתירה לבג"ץ שהניעה את המהלך בפועל. אך השאלה האמיתית היא לא מאיפה יגיע הכסף וכיצד יחולק, אלא על עתידו המסוכן של תקציב הביטחון עצמו

שאול אמסטרדמסקי 08:1812.03.15

1.

שר הכלכלה נפתלי בנט רוצה שנבדוק עובדות, אז בדקנו. לפני כמה ימים הוא פרסם בעמוד פייסבוק שלו סטטוס לוחמני נגד יאיר לפיד, שסיפר כיצד אף שלפיד מבטיח כעת להעלות את שכר חיילי החובה, הרי שאותו לפיד עצמו התנגד בספטמבר 2014 להצעה של הבית היהודי להעלאת שכר החיילים. "שר האוצר יאיר לפיד דחה זאת על הסף. לא היה מוכן כלל לדון בכך. עזבו קמפיין, בדקו עובדות", כתב בנט.

 

אז הנה קצת עובדות. ההצעה של בנט - לפי המסמך שהוא עצמו העלה לעמוד פייסבוק שלו - דיברה על הכפלת שכר החיילים בשנתם האחרונה בשירות חובה. המהלך הזה היה אמור לעלות, לפי בנט, 200 מיליון שקל בשנה.

 

בנט העלה את ההצעה שלו בספטמבר האחרון. בשלב הזה כבר היה די ברור שלא יהיה מנוס מהעלאת שכר חיילי החובה. לא בגלל בנט, לא בגלל לפיד, אפילו לא בגלל שר הביטחון בוגי יעלון. הסיבה העיקרית לכך היתה בג"ץ; או ליתר דיוק, עתירה שהגיש לו באמצע 2012 עו"ד אמנון לורך בשם שלושת ילדיו. העתירה היתה מוצקה כל כך מבחינת משפטית עד שהצבא והמדינה אפילו לא ניסו להדוף אותה בבג"ץ, אלא רק הסבירו מדוע עד כה עדיין לא העלו את שכר החיילים. זה היה מובן מאליו כמעט שזה עניין של זמן עד שהשכר יעלה.

 

ואמנם, בתחילת 2014 מינה שר הביטחון יעלון ועדה שתמליץ כיצד להעלות את שכר החיילים. בשלב שבו בנט הציע את ההצעה שלו ההמלצות של הוועדה הצה"לית כבר היו על סף סיום. למעשה, הן התפרסמו זמן קצר לאחר מכן, בחודש נובמבר, כשהוצגו לרמטכ"ל בני גנץ ולשר הביטחון ונכנסו לתוקף בתחילת 2015 כצעד לפני שבג"ץ יכפה על הצבא פתרון משלו. בממוצע מדובר בהעלאה של 25% לכל חיילי החובה, לא רק בשנתם השלישית (באופן דיפרנציאלי לפי מידת הקרביות של החייל).

  

בשלב שבו הגיש בנט את הצעתו להכפלת שכר החיילים בשנתם האחרונה בשירות חובה, ההמלצות של הוועדה הצה"לית בנושא כבר היו רגע לפני כניסתם לתוקף בשלב שבו הגיש בנט את הצעתו להכפלת שכר החיילים בשנתם האחרונה בשירות חובה, ההמלצות של הוועדה הצה"לית בנושא כבר היו רגע לפני כניסתם לתוקף צילום: נמרוד גליקמן

 

ובאשר להתנגדות של לפיד, מלכתחילה היה מובן גם למשרד הביטחון וגם למשרד האוצר כי העלאת שכר חיילי החובה לא תבוא על חשבון תקציב המדינה כולו, אלא מתוך המקורות התקציביים של משרד הביטחון עצמו. עד כה עלות שכר חיילי החובה היתה מעט יותר ממיליארד שקל בשנה. ההעלאה האחרונה שהוחלט עליה בתחילת 2015 (בהתאם להמלצות אותה הוועדה) עולה כ־250 מיליון שקל בשנה וממומנת מתוך תקציב הביטחון.

 

ההתנגדות של משרד האוצר להצעה של בנט באה, ככל הידוע, על רקע העובדה כי כבר הסתמן פתרון לעניין ולא היה מקום לממן את הצעד מתקציב המדינה כולו.

 

2.

הסיפור הזה של שכר חיילי החובה והניסיון גם של בנט וגם של לפיד לקחת קרדיט על דבר לא להם מסתירים מאחוריהם סיפור רחב בהרבה. אם ניקח צעד אחורה ונסתכל על תקציב הביטחון בכללותו, לא רק על שכר חיילי החובה אלא על כל עשרות המיליארדים שנשפכים בכל שנה לתקציב הביטחון (משהו כמו 60 מיליארד שקל בשנה, תלוי מי סופר), ואז נסתכל שוב על לפיד ועל בנט ועל יעלון, נראה את הסיפור כולו. ובסיפור הזה גם בנט, גם לפיד וגם יעלון לא עשו דבר בשביל לפתור את הבעיה הגדולה יותר הקרויה תקציב הביטחון.

 

שכר חיילי החובה היה צריך לעלות משום שלא היה ריאלי יותר לנוכח יוקר המחיה. הבעיה הזאת נפתרה, לפחות לעת עתה. בעוד כמה שנים יגדלו הסכומים האלה כל כך (תוספת של 250 מיליון שקל הופכת בתוך חמש שנים לתוספת של יותר ממיליארד שקל) עד שגם עליהם יהיה צורך לתת את הדעת. בדיוק כמו על הפנסיה, על אגף השיקום, על גודל המטה הצה"לי, על מהירות הקידום בצבא, ושאלת השאלות — על התאמת אופי, הרכב ומבנה צה"ל לאיומים שמדינת ישראל ניצבת מולם כיום ולאלה שהיא תתמודד איתם בעתיד.

 

משה יעלון. מינה ועדה לבחינת העלאת השכר משה יעלון. מינה ועדה לבחינת העלאת השכר צילום: אריאל חרמוני

 

גם בנט, גם לפיד וגם יעלון לא עשו דבר בקדנציה האחרונה של הממשלה בהתמודדות עם השאלות האלה. הדבר היחיד שנעשה, וגם הוא היה סוג של פשרה מפא"יניקית בשביל לצאת ידי חובה, היה להקים ועדה. עוד ועדה. ועדה ציבורית בראשות האלוף (במיל') יוחנן לוקר שאמורה להמליץ לדרג המדיני לאחר הבחירות מה לעשות בתקציב הביטחון.

 

למעשה, הדבר המרכזי ביותר שנעשה סביב תקציב הביטחון בקדנציה החולפת היה הזגזוג הגמור הבא: הוא קוצץ ב־3 מיליארד שקל ואז הוגדל ב־3 מיליארד שקל (אפילו קצת יותר), ואז היתה המלחמה בעזה - המלחמה היקרה ביותר בתולדות ישראל שעלתה 7 מיליארד שקל ויותר אף שהיתה מול ארגון טרור קטן יחסית הפועל באזור מצומצם יחסית, ולבסוף תקציב הביטחון הוגדל בעוד 6 מיליארד שקל (מעבר לעלויות המלחמה).

 

לא ראינו שום ניסיון להתמודד עם הבעיות שמאיימות על תקציב הביטחון מבפנים (הגידול האדיר בעלויות כוח האדם) ולא ראינו שום ניסיון להתמודד עם הבעיות שמאיימות על תקציב הביטחון מבחוץ (אין יותר לאן להעלות מסים בשביל לממן תוספות לביטחון ואי אפשר לקצץ יותר את התקציבים האזרחיים בשביל לממן תוספות לתקציב הביטחון). לא ראינו שום ניסיון להבין כיצד מתאימים את צה"ל לאיומים החדשים ולקצב הצמיחה הנמוך (יחסית) של המשק - גם מבחינה ביטחונית וגם מבחינה תקציבית.

 

מפחיד לחשוב כמה היתה עולה מלחמה רחבת היקף בחזית הצפונית. 15 מיליארד שקל? 30? העיקר שהם מנסים לגנוב זה מזה קרדיט על שכר חיילי החובה, אף שהקרדיט האמיתי מגיע בכלל לבג"ץ.

 

היחיד שזרק כמה מילים בכיוון הזה הוא חבר הקבינט הביטחוני נפתלי בנט שאמר באומץ ובעקביות על תקציב הביטחון: "יתעיילו, יקבלו; לא יתייעלו, לא יקבלו". אבל להגיד בלי לעשות כל אחד יכול. אפילו אני. 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x