שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
משפט

הקסטות נעלמו מזמן, המדינה מפרשת את החוק בצמצום ונמנעת מפיצוי של בעלי זכויות יוצרים

חברת אשכולות טוענת שהמדינה נאחזת בפרשנות מצמצמת מדי של המילה "קלטות" בחוק מ־1996 כדי להימנע מפיצוי של בעלי זכויות יוצרים על מכירות אמצעי הקלטה

משה גורלי 09:2522.02.15

ידוע שהמשפט מפגר אחרי הטכנולוגיה. הסיפור הבא מתאר מצב כזה, אלא שהפעם הפיגור "משתלם". לפחות למי שאמור לשלם, ובמקרה הזה — המדינה. עו"ד ברק בר־שלום ממשרד י. מלצר ושות' פנה בשם אשכולות, החברה לזכויות מבצעים של אמני ישראל, לשרי האוצר, המשפטים, התרבות והספורט בדרישה לתקן עוול מתמשך ולפצות את בעלי זכויות היוצרים על ההכנסות ממכירת קלטות ריקות. 

מוקש משפטי קטן

 

המוקש המשפטי טמון במילה "קלטות", שהיא הבסיס לפיצוי — מילת מפתח בהתכתשות פרשנית שאליה נחזור לאחר שנבהיר את הרקע. ב־1996 חוקקה הכנסת את חוק זכויות יוצרים ומבצעים (קלטות), שנועד לפצות את בעלי זכויות היוצרים והמבצעים על אובדן הכנסות ופגיעה בזכויות שנגרמים להם מצד אלה שמיירטים מוזיקה מהרדיו וסרטים מהטלוויזיה ומהמחשב.

 

זוהר ארגוב. הקסטות כבר לא בשימוש זוהר ארגוב. הקסטות כבר לא בשימוש

 

בזמן חקיקת החוק היו אלה קלטות, ובשמן העממי קסטות. כיוון שציבור רוכשי הקלטות הריקות אינו משלם תמלוגים, החליטה הממשלה בהמשך לחובת הפיצוי שבחוק, להעביר בכל שנה לשלוש החברות המייצגות יוצרים, מבצעים ומפיקים, 5% מהכנסות קלטות ריקות שנמכרו בישראל לשימוש פרטי וביתי. כן הוקמה ועדה ובה נציגי משרדי האוצר, המשפטים והחינוך כדי לקבוע מהם הנתונים הדרושים כדי לקבוע את סכום התמלוגים השנתי.

 

עו"ד בר־שלום טוען שהוועדה התכנסה פעמיים בלבד, בשנת 2000 ובשנת 2005, והחליטה על 1.5 מיליון שקל בלבד כסכום הפיצויים השנתי לכל שלוש החברות. אבל כאן נכנסת הטכנולוגיה לתמונה: הוועדה התעלמה לחלוטין מההתפתחות הטכנולוגית והדיגיטלית בפרשנותה למילה הארכאית "קלטות" שמופיעה בחוק משנת 1996. קלטות כאלה, מיותר לציין, מזמן אינן נמכרות. "הוועדה הביאה בחשבון במסגרת חישוב הגמול", כתב בר־שלום, "אך ורק קלטות וידיאו ואודיו אנלוגיות בעלות סליל מגנטי מגולגל בתוך מחסנית פלסטיק המיועדות לשימוש במכשירי וידיאו או במכשירי הקלטה ביתיים שאבד עליהם הכלח וכבר חלפו מכבר מהעולם, כשבמסגרת זו לא הובא בחשבון שלל ההקלטות המודרניות בדמות תקליטורים מסוגים הניתנים לצריבה או להטבעה לשימוש פרטי והתקני מדיה דיגיטליים שונים כדוגמת כרטיסי זיכרון נשלפים המיועדים לאחסון קבצי מידע, מוזיקה ווידיאו כמו נגני MP3, דיסק און קי והרשימה עוד ארוכה".

 

ההתעלמות מהטכנולוגיה החדשה, טוען בר־שלום, פוגעת בתכלית החוק, "לפצות את ציבור היוצרים והמבצעים על אובדן הרווחים והנזקים הנגרמים להם כתוצאה מהקלטות פרטיות וביתיות על גבי התקני הקלטה באופן שגרם לירידה דרסטית ביכולת האמנים למכור דיסקים ולנזקים כלכליים כבדים". הוא מוסיף שמבדיקה שערכה אשכולות "עולה שבאירופה הפיצוי על התקני המדיה הדיגיטליים החדשים הביא למהפך ברווחת היוצרים והאמנים".

 

"לתקן את החוק"

 

המדינה באמצעות עו"ד נעמה דניאל מאשכול קניין רוחני במחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, זיכתה את בר־שלום בתשובה לקונית: "ייתכן שהפרשנות המוצעת במכתבך אינה עולה בקנה אחד עם החוק הקיים אלא מחייבת תיקוני חקיקה".

 

דניאל הוסיפה גם משהו על הבחירות, שבגללן אין זה הזמן לרפורמה הנדרשת. ניתן להבין מכך שהחוק מדבר על קלטות ולא על דיסקים או דיסק און קי ולכן צריך לתקנו, כמו שתוקנו בעבר דיני התעבורה במעבר מכרכרות למכוניות. אגב, המשפט ידוע ביכולתו לספק פרשנות תכליתית אמיתית כשהוא רוצה בכך. הפעם, כדי לא לשלם, דבקה המדינה בפרשנות לשונית מצמצמת.

 

בר־שלום מוחה על ההתחמקות ומאיים להעמיד את "ההתנהלות השערורייתית של משרדי הממשלה לביקורת שיפוטית של בג"ץ".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x