פרופ' ליידרמן: "מחירי הדיור יעלו השנה ב־5%–10%"

"נוצר מצב של חוסר אמון הציבור בישראל כלפי הפוליטקאים והתוכניות הכלכליות שלהם, בעיקר בתחום הנדל"ן והדיור. הציבור זקוק לתוכנית אמינה שמתגברת על הקשיים הפרקטיים כמו המכשולים של ועדות עירונית", כך אמר פרופ' ליאו ליידרמן, הכלכלן הראשי של בנק הפועלים, בכנס נדל"ן של חברת גלברט-כהנא בסוף השבוע. לדבריו, "מחירי הדיור ימשיכו לעלות בשנה הקרובה ב־5%–10% בגלל הביקוש הגדול מההיצע שקיים בשוק".

כך חולק ליידרמן באופן ישיר על נגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג, שבראיונות בשבוע שעבר העריכה שמחירי הנדל"ן מתייצבים ואף יירדו בעתיד הקרוב. "אם תימשך הבנייה בהיקפים שהגענו אליהם ב־2013 וב־2014, כלומר בסדר גודל של 44 אלף התחלות בנייה לשנה, ואם זה יכלול אזורי ביקוש", אמרה פלוג, "יש סיכוי סביר שנראה התייצבות וגם התחלה של ירידה במחירי הדירות באופן מתון ונשלט".

ליידרמן, לעומתה, סבור ש"הציבור הבין שמי שהמתין אכל אותה, ומי שחיכה להפשרת קרקעות מהירה התבדה. אחרי שתוכנית 0% מע"מ נפלה, הציבור והקבלנים הבינו שאין טעם להמשיך להמתין, כי הציבור רוצה לקנות והקבלנים למכור. זו הסיבה להתאוששות שאנחנו רואים בשוק הנדל"ן. יש גידול בביקוש לאשראי לקבלנים, ומחירי הדיור ימשיכו לעלות".

ליידרמן הציג גרף שלפיו מחירי הדיור ירדו ב־23% בשנים 1996–2006. אלא שמאז 2006 "המחירים עלו ב־25%". לטענתו, "הניסיון בעולם מראה שכדי שמחירי הדיור יירדו בשיעור דו־ספרתי, יש צורך בבועות שמתפוצצות. הניסיון מראה שירידות כאלה התרחשו רק כשבועות ענקיות התנפצו על רקע העלאות ריבית דרקוניות ומשבר עמוק באותן מדינות".

ליאו ליידרמן צילום: צביקה טישלר

מנכ"ל שיכון ובינוי נדל"ן תמיר דגן, שגם נכח בכנס, חיזק את עמדתו של ליידרמן ואמר כי כבר היום רואים עליית מחירים של 2%–5% במחירי דירות בפרויקטים שונים ושבמקומות מסוימים העלייה מגיעה ל־10%. "בהתחלה הציבור האמין לכל סיפורי הסופר־טנקר ו־0% מע"מ, אבל היום ברור שכל אלו לא השפיעו על מחירי הדיור והציבור כבר לא מאמין להבטחות של הפוליטיקאים". דגן סיפק דוגמה שמבהירה היטב את הפער בין ההבטחות למציאות: "כששר הבינוי אורי אריאל הצהיר שימכור דירות בראש העין ב־1.1 מיליון שקל, אני כבר מכרתי שם ב־1.4–1.5 מיליון שקל". דגן הדגיש ש"אין הוקוס פוקוס. כל פעולה רצינית שהפוליטיקאים יעשו תניב תוצאות בעוד 4–5 שנים, ומבחינת הפוליטיקאים פרק זמן כזה הוא מעבר להרי החושך. ישראל היא מהמדינות הצפופות בעולם ולכן תמיד יהיו חסרות קרקעות באזורי ביקוש".

"בעולם לא רואים בעין יפה את שינוי כללי המשחק"

ליידרמן לא היסס לתקוף את הפוליטיקאים ואת התוכניות הכלכליות שהם מפרסמים בתקופה שלפני הבחירות, כמו גם את מדיניותה הכלכלית והחלטותיה של הממשלה הנוכחית. בכנס, שנערך בבורסה בתל אביב על ידי משרד יחסי הציבור גלברד־כהנא ביום חמישי אחרון, התייחס ליידרמן בין היתר לסוגיית הגז והתריע מפני סיכון של הורדת דירוג לישראל בעקבות המשבר בין הרגולטור לחברות האנרגיה. "סוכנויות הדירוג הבינלאומיות לא רואות בעין יפה את שינוי כללי המשחק תוך כדי מהלך עסקי", אמר ליידרמן, "זכותה של המדינה לקבל החלטות, אבל ברגע שהמדיניות יצאה לדרך היא צריכה לעמוד מאחורי ההחלטות שלה. הנסיגה הזו נותנת איתות מאוד לא חיובי לעולם. אין משקיעים שמחכים בתור כדי להיכנס למאגרי הגז במקום המשקיעים הנוכחיים". עם זאת, ליידרמן העריך ש"בכל מקרה נראה כי חברות הדירוג ימתינו עד לתוצאות הבחירות כדי לתת ניתוח כולל למצב".

בכל הנוגע לשוקי ההון בעולם, ליידרמן צופה שתהיה שנה תנודתית, כחלק מחוסר הוודאות הפוליטית והכלכלית שמאפיינת את העולם כולו. להערכתו מחיר הנפט יישאר פחות או יותר ברמת המחיר שבה הוא מצוי כיום; הודו, שמהווה כיום שוק מתעורר, תלך ותעשה "אטרקטיבית יותר" למשקיעים מכל העולם; ושלמשבר הכלכלי ומשבר הרובל ברוסיה "יידרשו 3־5 שנים על מנת להיפתר", אלא אם כן תהיה התאושות גדולה ודרמטית במחירי הנפט או ש"הנשיא פוטין ישנה את גישתו כלפי אוקראינה".

לגבי יוון ליידרמן חושב שמה שמדאיג במיוחד זו אפשרות של משבר בנקים מקומי, מאחר שאם יהיו ציפיות לפרישה של יוון משוק היורו, הדבר יביא למשיכה המונית של פיקדונות מהבנקים כדי להספיק למשוך כספים ביורו כל עוד המטבע המקומי לא השתנה. "זה עלול להוביל למשבר ענק בבנקים". ליידרמן העריך כי בסופו של דבר הממשל החדש שנבחר יצליח להגיע להסדר פרישת חובות מול מדינות האיחוד האירופי והפרישה של יוון מגוש היורו תימנע.

"המשק ייפגע אם המגזר העסקי יפסיק להאמין בו"

אל מול כמה מבכירי המשק שנכחו בכנס, ליידרמן תקף את המדיניות הממשלתית שלטענתו אינה מעודדת מספיק את המגזר העסקי. "הצמיחה בישראל צריכה להיות מובלת בסופו של דבר על ידי המגזר העסקי", אמר ליידרמן. "ייבחר מי שייבחר במארס, אם לא תהיה לו גישה שמעודדת את המגזר העסקי לחזור ולהשקיע בארץ, הכסף ייצא בסופו של דבר לחו"ל והצמיחה של המשק תיפגע. אנחנו לא חיים בשנות ה־50 שלממשלה היה חלק משמעותי בצמיחה במשק. אם המגזר העסקי יפסיק להאמין ולהשקיע במשק הישראלי, מי שייפגע מכך זה בעיקר המשק". לפי הנתונים שהציג, הפעילות התעשייתית בישראל "קטנה בשנה האחרונה".