$
מעסיקים

מה אתם באמת עושים כשאתם בעבודה

פחות ממחצית מהזמן שעובדים מבלים במשרד מוקדש לעבודה נטו. כיצד מנוצל שאר הזמן? 30% מוקדש לקריאת מיילים אישיים או סידורים, 25% לרשתות חברתיות וכמה שעות מהיום מבלים העובדים בקניות ברשת?

מעין מנלה 15:0404.02.15
הישראלים מבלים המון שעות במקום העבודה, מצאת החמה ועד צאת הנשמה נוהגים להתלונן, אך כמה מהזמן הזה באמת מוקדש לעבודה? בזמן שאתם במשרד, מול המחשב, מבלי להחשיב הפסקות צהריים, עישון, שיחות טלפון, קפה או שיחות מסדרות - כמה מתוך השעות הרבות האלו אתם ממש עובדים? לפי בדיקה שנערכה לאחרונה בקרב למעלה מ-18 אלף עובדים על ידי חברת טומגי, המתמחה במדידה מדויקת של אפקטיביות העובדים, העובד הישראלי מקדיש פחות ממחצית מזמנו לטובת עבודה נטו. למעשה, 42% מהזמן במהלך היום מוקדש לעבודה.
כיצד מנוצלים 58% הנותרים מיום העבודה? ובכן, אלו מוקדשים להפנינג אינטרנטי הכולל גלישה ברשתות חברתיות, אתרי היכרויות, משחקי וידיאו, אתרי ספורט, אתרי הימורים, אתרי סקס, אתרי קניות לבית ואתרי דילים לנופש. לפי הבדיקה של טומגי בקרב 200 חברות ישראליות, 30% מהזמן שאינו מוקדש לעבודה מנוצל לגלישה חופשית – מיילים, בנקים, הזמנת חופשות, מסעדות וכו'; 25% מוקדש לרשתות חברתיות; 20% לקריאת אתרי חדשות; 15% לאתרי צפייה כמו יוטיוב, גוזלן או דיילימושן ו-10% לאתרי קניות.

 

"המקרים שנתקלנו בהם הם בגדר לא ייאמנו. כמו למשל, מנהלת חשבונות שביקשה עם דמעות בעיניים עזרה דחופה היות והיא קורסת בעבודה. מניטור שעשינו למחשב שלה עולה כי היא דווקא זכתה לעבודה מהסרטים, והשעתיים הראשונות במקום עבודה, שהן למעשה השעתיים שאמורות להיות הפרודוקטיביות ביותר, היו מוקדשות לצפייה בסרטים הוליוודיים. בנוסף, נתקלנו באינספור מקרים של חגיגה ברשת בכל הדרגים בחברות. לדוגמא, עובד ותיק בחברת הייטק שהתמודד על תפקיד סמנכ"ל אשר התברר כי הוא קונה ומוכר לאורך היום ב-eBay וכאשר הוא מחפש להתאוורר מגזרת הסחר האלקטרוני, הוא עובר לפעילות אינטנסיבית בפורמים של רוכבי אופניים", אומר גיורא רוזנצוויג, מנכ"ל טומגי.

 

פחות ממחצית מהזמן בעבודה מנוצל לעבודה נטו פחות ממחצית מהזמן בעבודה מנוצל לעבודה נטו צילום: שאטרסטוק

 

רוזנצוויג טוען שהפרודקטיביות של עובד במשרה חלקית זהה לזו של עובד במשרה מלאה ולעיתים אף עולה עליה. עובד במשרה מלאה במשמרת יום מקדיש כ-30% מזמנו מול המחשב לגלישה באינטרנט בעוד שעובד במשמרת לילה עשוי להעביר כ-70-80% מהמשמרת בגלישה פרטית באינטרנט. לעומתם, עובד במשרה חלקית מקדיש כמעט את כל זמנו לעבודה ורק 10% עד 20% לגלישה. ההסבר יכול להיות נעוץ בכך שלעובד במשרה מלאה יש פחות זמן מחוץ לעבודה לסידורים ולכן הוא מנצל את זמנו במשרד לטובת סידורים אישיים. כמו כן, יכול להיות שאדם במשרה חלקית לחוץ יותר להספיק לסיים את המטלות שלו בעבודה ולכן גולש פחות.

 

המצב בישראל, לפחות מבחינת המעסיקים, פחות טוב מאשר באנגליה ודרום אפריקה, שם 75% מהזמן מוקדשים לעבודה נטו. עם זאת, ברומניה העובדים מנצלים רק 31% מזמנם מול המחשב לעבודה, את שאר הזמן הם מבלים באינטרנט.

 

את הנתונים משיגה טומגי באמצעות תוכנה שהיא מספקת למעסיקים אשר מטרתה, לפי החברה, לספק להנהלה כלים למדידה מדוייקת של אפקטיביות העובדים, בחינת קצב העבודה שלהם, היכולות שלהם והתפוקה האישית של כל עובד. למעשה, התוכנה מנטרת את פעילות העובדים במחשב ואינה ניתנת לזיהוי. למעשה, יכול להיות שהמעסיק שלכם משתמש בתוכנה שכזו ולכם, בתור עובדים, אין דרך לדעת על כך. השימוש בתוכנה כזאת, שעוקבת למעשה אחר עובדים בין אם בידיעתם או בלי ידיעתם מעלה שאלות לגבי השמירה על פרטיות העובדים.

 

"גם כשהמעסיקים מודיעים לעובד על קיומה של תוכנה כזו זה עדיין לא בהכרח יהיה חוקי", אומר עו"ד יהונתן קלינגר, מהתנועה לזכויות דיגיטליות. לדבריו, העובד צריך לתת הסכמה קונקרטית לשימוש הספציפי של אותה תוכנה. "גם במידה ויש הסכמה מפורשת של העובד, מעביד לא יכול לעקוב אחר העובד בכל רגע נתון. אי אפשר לצפות שהעובד יקבל מייל מאישתו במהלך העבודה אם הילד שלו חולה ולא יפתח אותו והוא לא אמור לאסוף את המידע כשהעובד גולש באתר של קופת החולים כדי לקבל תוצאות של בדיקות. העובדה שמעסיק מספק לעובד מחשב אין משמעותה שהעובד או המידע שלו הופכת לרכוש המעסיק", הוא אומר.

 

לדברי רוזנצוויג, התוכנה אינה פוגעת בפרטיות העובדים מכיוון שהיא אינה נכנסת לתוכן ואין התראה על אתרים בהם גולש העובד. לדבריו, התוכנה משמשת הן כדי להגן על המעסיקים מפני גניבת מידע ופריצות והן כדי למדוד תשומות - כמה העובד צריך להשקיע על מנת להשיג X תפוקה. "למעשה למעסיק אין צל של מושג מה קורה אצלו באמת בעסק. הנתונים שעלו מהסקר מדאיגים. אם העובדים באים לעבודה ולא על מנת לעבוד, העסק יכול לפשוט את הרגל והתוצאה תהיה שבעל הבית ייזרק לרחוב עם חובות על הגב לשנים ואילו אותם עובדים ימשיכו היישר לעסק הבא", הוא אומר.

 

כמובן שיש למעסיק אינטרס כלכלי שהעובדים שלו יהיו יעילים במהלך שעות העבודה, עליהן הם מקבלים שכר, עם זאת, לפי קלינגר האינטרס הכלכלי של המעסיק צריך להישמר לא באמצעות מעקב אלא באמצעות אכיפה. כלומר, במקום תוכנות העוקבות אחר פעילות העובדים, מותר למעסיקים להתקין תוכנות המונעות גלישה באתרים מסויימים כמו פייסבוק או שירותים כמו סקייפ. "הכי חשוב, אם אתה לא סומך על העובדים שלך, אל תעסיק אותם. אם מעביד חושד בעובד הוא תמיד יכול להזמין אותו לשימוע ולבדוק מה קורה שם", הוא אומר.
בטל שלח
    לכל התגובות
    x