שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
גולן פרידנפלד

המפקח דואג לבנקים - אבל מי דואג למשקי הבית?

הוראות המפקח על הבנקים בנושא המשכנתאות שיפרו את איכות האשראי הזה בבנקים, אבל לא האטו את קצב צריכתו הכולל. זה גם מה שיקרה עם האשראי הצרכני שמשתולל גם מחוץ למערכת הבנקאית. ושם אף אחד לא עוצר אותו

ההחלטה של המפקח על הבנקים, דודו זקן, להורות למערכת הבנקאית לבצע הפרשה של 0.75% מהאשראי הצרכני היא לא פחות מדרמה. טוב, לא דרמה אבל בהחלט נקודת ציון משמעותית בטיפול בבעיה שהחלה להרים את הראש בשנים האחרונות. זו בסך הכל הוראה נוספת של המפקח שלא תשנה בהרבה את תוצאות המערכת הבנקאית. אלא שלאחר מעקב של שנתיים אחרי קצב הגידול המטריד של חובות משקי הבית ב"כלכליסט" ואין ספור כתבות בנושא - שברוב המקרים נתקלו בקיר של אופטימיות מצדו של בנק ישראל ומצדם של להקת הכלכלנים המתפללת 3 פעמים ביום לנתוני ה-או.אי .סי - מדובר בהתפכחות.

 

עד כה דאגו אלו להסתכל על חצי הכוס המלאה. יש כזו. מצבנו ביחס למדינות אחרות בעולם בנושא של חובות משקי הבית, טוב. אנחנו בתחתית הרשימה - כלומר היחס בין חובות משקי הבית לתוצר הוא נמוך. לכן הדאגה ממצבת החובות המטפסת במהירות מוגזמת זו אמירה נכונה ולא פעם חזרנו עליה כאן - אלא שהיא מספרת רק חלק מהתמונה. החלק השני של אותה התמונה הוא שאם משקי הבית ימשיכו לצרוך את סם האשראי המחולק במחיר אפסי בכל רחוב שבו יש סניף בנק או גוף אשראי חוץ בנקאי, אם נמשיך לחזות מן הצד במתקפת השיווק האגרסיבית למתן אשראי על משקי הבית, נסתכל ולא נעשה כלום - מהר מאד נטפס במעלה הרשימה, ואז כבר יהיה מאוחר מדי.

 

1. המהלך של המפקח על הבנקים דומה בראשיתו למהלכים שנקט בנוגע לאשראי לדיור. בעיקר הוא דומה במטרה שלו. מטרת ההפרשה היא לגרום למערכת הבנקאית להבין שהמפקח שלה לא מרוצה מהדרך שבה היא מתמחרת סיכונים. שהוא מבין שאם היקף האשראי הצרכני של משקי הבית גדל בקצב של כ-4%-5% בשנה, שאם בחמש השנים האחרונות הוא זינק ב-21% ושאם במקביל הבנקים אינם מבצעים הפרשות לאשראי זה, כנראה שיש כאן בעיה. כשהמערכת הבנקאית לא מתמחרת נכון סיכונים צריך לעזור לה לעשות את זה באמצעות התערבות רגולטורית. פונקציית המטרה העיקרית של המפקח על הבנקים היא אחת: שמירה על יציבותה של המערכת הבנקאית. מכאן גם נגזרות דרכי הפעולה שלו. על הבנקים יש מי ששומר, השאלה היא מי שומר על משקי הבית?

 

המפקח על הבנקים דודו זקן המפקח על הבנקים דודו זקן צילום: ענר גרין

 

2. הצעד הזה של המפקח, שעשוי להיות הראשון בסדרה של צעדים, אמור לשפר את שכבות ההגנה של המערכת הבנקאית מפני מצבים שבהם משקי הבית פשוט לא יוכלו לעמוד בהלוואות שנטלו, ישמטו חובות, ויפגעו ביציבות הבנקים. הפרשות כאלו אמורות לגרום למערכת הבנקאית לשפר את תהליך החיתום הכולל בדיקת עומק של מקבל האשראי, ולהסס יותר לפני שהיא לוחצת על הכפתור שמשחרר את אותן הלוואות. אם זה לא יעזור, המפקח עשוי לנקוט בצעדים נוספים שנמצאים בסל שלו, כפי שעשה באשראי לדיור. אלא שהתוצאה עשויה להיות זהה למה שקרה באשראי לדיור: המערכת הבנקאית תייצר לעצמה עוד ועוד מנגנוני הגנה - אך משקי הבית ימצאו לעצמם דרכים יצירתיות להמשיך ולצרוך את סם האשראי הזול.

 

3. גם אם חלוקת האשראי הצרכני בבנקים תמותן, היא לא. אבל גם אם זו תהיה התוצאה, הרי שהג'ונגל הפיננסי המתחולל בתחום האשראי החוץ בנקאי ילכוד את משקי הבית המכורים. הם פשוט יחפשו את הסם שלהם במקום אחר. למעשה, הם כבר מחפשים אותו שם. מרבית הישראלים נוטלים הלוואות צרכניות מהבנק שלהם או מחברת כרטיסי האשראי שלהם, אבל בשנתיים האחרונות קמו כאן עשרות גופי מימון פרטיים שנוקטים בשיטות שיווק אגרסיביות למכירת אשראי. לגופים אלו אין רגולטור שמפקח על מודעות הפרסום שלהם, אין מבוגר אחראי שיזהיר אותם ממתן אשראי פזרני, ואין מי שעוקב אחרי שיטות הגביה שלהם או רמת הריביות שהם גובים. אלו הגופים שהודעות האס אם אס שלהם והמיילים שהם שולחים תמיד מתחילים במילים הלוואה מיידית, בדקה, עד הבית - אבל אף פעם לא מציינים מהם טווחי שיעורי הריביות שהם גובים, רק מכיוון שמדובר בשיעורי ריביות של 30%, 40%, 50% ואף 60% בשנה. זה המקום לציין שאין הכוונה לגופים מוסדיים שמדווחים על היקפי האשראי שלהם ומפוקחים על ידי המפקחת על שוק ההון והביטוח. בינתיים, גם הגופים הללו החלו לקחת חלק בחגיגה ורק מתחילת השנה הוא זינק בכמעט 20%. שוב, המספרים האבסולוטיים כאן לא גבוהים והם טיפה בים הכסף המוסדי, אך לא בטוח שמשקי הבית שמשעבדים את החסכונות שלהם בקופת הגמל וקרנות ההשתלמות לטובת ההווה, יודעים ומודעים היטב למה שהם עושים.

 

4. השורה התחתונה היא שאין מי שישמור על משקי הבית ומכיוון שרמת החינוך הפיננסי כאן שואפת לאפס - משקי הבית מתקשים לעמוד בפערי המידע שנוצרו להם מול נותן האשראי. עד כדי כך שחלקם אפילו לא שואל לאיזו תקופה הריבית שהוצעה לו וריבית של 6% שנשמעת טוב היא אולי עסקה סבירה כשהיא לשנה - אך לא כשהיא לחודש. כשזה המצב, דרושה כאן תוכנית לאומית להעמקת הידע הפיננסי. עד אז, מי שצריך לדאוג לשמור על משקי הבית מלהתמנף עד צוואר כדי לממן את יוקר המחיה או סתם את רמת החיים הגבוהה מדי ביחס לרמת ההכנסות שלהם, הם הממשלה והאוצר. זה הרבה יותר חשוב מלדבר על נגמ"שים בכותל.

 

קבלו ניוזלטר יומי המסכם את חדשות היום ישירות למייל שלכם. לחצו להרשמה

בטל שלח
    לכל התגובות
    x