מספר הסמנכ"לים בתע"א זינק ב־2014 ל־23 לעומת 18 בלבד בשנה שעברה
המשמעות של התנפחות ההנהלה היא התנפחות הוצאות השכר, אבל היא גם הופכת את הניהול היומיומי למסורבל יותר
המשמעות של התנפחות ההנהלה היא התנפחות הוצאות השכר, אבל היא גם הופכת את הניהול היומיומי למסורבל יותר. לכל חטיבה ולכל פעילות מוקצה בכיר, ולפעמים הבכירים האלה מתנגשים זה עם זה.
האינפלציה במספר הסמנכ"לים בתעשייה האווירית היא לא רק באשמת החברה, שכן כל סמנכ"ל, כל כפוף למנכ"ל וכל נושא משרה חדש צריך לקבל את ברכת הדרך גם מרשות החברות, שאישרה למעשה כל בכיר שהתווסף לישיבות ההנהלה של התעשייה האווירית.
חלק מהמצדדים בריבוי סמנכ"לים טוענים כי מדובר במצב מתבקש לנוכח היקף המכירות והמורכבות של פעילות החברה. בתעשייה האווירית יש נושא משרה כפוף למנכ"ל כנגד 160 מיליון דולר מכירות בערך (נכון לנתוני 2013). באלביט מערכות, שאינה חברה ממשלתית ואינה סובלת מוועדים כוחניים, ישנם 14 נושאי משרה כפופים למנכ"ל.
לפי נתוני 2013 היו באלביט מערכות כ־210 מיליון דולר מכירות על כל בכיר כזה. בעצם אם נחיל את מפתח הבכירים למכירות על תע"א, אז מספר הכפופים למנכ"ל ש"צריכים" להיות בתעשייה האווירית הוא 17 נושאי משרה — דומה בצורה די מחשידה למספר הבכירים שהיו בתע"א רק לפני שנה.
יוסי וייס מנכ"ל תע"א צילום: התעשייה האווירית לישראל בע"מ 
