שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

בלעדי לכלכליסט

בתי המשפט ימשיכו לשלוט בהסדרי החוב

מנכ"לית האוצר ביקשה להפקיע את ניהול הסדרי החוב מבתי המשפט במסגרת ועדת אנדורן. שופט הפירוקים איתן אורנשטיין וחברים בוועדה נלחמו בשינוי. התוצאה: גם המשברים הבאים יתנהלו בערכאות

רחלי בינדמן 07:0016.11.14

מסכת של לחצים כבדים, שמאחוריהם הרצון לשמר את כוחה של מערכת בתי המשפט, הובילה את ועדת אנדורן לטיפול בהסדרי החוב במשק לסגת מכוונתה להדיר את בית המשפט מהליך הסדרי החוב לשם ייעול ההליכים.

 

ל"כלכליסט" נודע כי במסגרת המסקנות הסופיות של הוועדה, שבראשה עומדת מנכ"לית משרד האוצר יעל אנדורן, שיתפרסמו היום, נבחרה החלופה הפחות קיצונית מבין השתיים שהוצגו במסקנות הביניים לפני חצי שנה (באיחור ניכר), אשר חברי הוועדה התקשו להכריע ביניהן. במסגרת החלופה שנבחרה נושים יחויבו לפנות לבית המשפט במקרה של אי־תשלום חוב. הכוונה לוותר על הפנייה לערכאות מתוך רצון לייעל את הטיפול בהסדרים תידחה לפחות בשלב זה.

 

הוויכוח בין מודל הולנדי נוקשה לפשרה ישראלית

 

המצב שבחנו חברי הוועדה הוא כזה שבו חברה לא עמדה בתשלום חוב כלשהו 45 יום מהמועד שבו אמור היה להיות משולם לפי איגרת החוב או הסכם ההלוואה שנחתם.

 

 

בוועדה שקלו בתחילה לבחור באלטרנטיבה קיצונית יחסית המבוססת על המודל המשפטי ההולנדי, שבה ימונה לחברה מנהל מיוחד על ידי כונס הנכסים הרשמי, על פי רשימה שתגובש עם הנושים הפיננסים.

 

חלופה זו, שהיא דרמטית בהשלכותיה, היתה אמורה להפקיע באופן אוטומטי את הניהול של החברה מנושאי המשרה שלה ברגע שלא עמדה בתשלומים לנושים מבלי לערב כלל את בית המשפט בהליך.

 

מדובר במודל שעובד כיום בהולנד, ומטרתו להציב רף ברור שיגרום לחברות לעמוד בתשלומים. הרעיון היה לייצר ודאות לשלל הנוגעים בדבר, ולהציב דדליין למגעים בין החברה לנושיה. במודל זה מול החברה יעמוד הגרזן של לקיחת המושכות ברגע של אי־תשלום, ומי שתרצה להימנע מכך תצטרך להזדרז ולהגיע להסדר מול נושיה לפני מצב של אי־תשלום ובכלל זה הסדר של פריסת תשלומים בתמורה לפיצוי מסוים.

 

החלופה שנבחרה לבסוף קבעה כי הנושים יחויבו לפנות לבית המשפט במקרה של אי־תשלום תוך חיזוק משפטי לעילה כי היעדר תשלום הוא חזקה לחדלות פירעון. שינוי זה יידרש לעבור בחקיקה. חלופה זו מותירה את בית המשפט בתמונה שבה שימש עד כה כשחקן מפתח בהסדרי החוב האחרונים.

 

חובות יוטלו גם על הנושים: יחויבו לפנות לבית המשפט

 

החלופה הראשונה ביקשה לוותר על מעורבות בית המשפט כדי לקצר את ההליכים ולייצר ודאות, זאת במקום להביא להתמשכות וסיבוך ההליך בבית המשפט, שיכלול טענות שונות של כל אחד מהצדדים והבאת מומחים כלכליים ואחרים, כך שקופת החברה המידלדלת תמשיך לפרנס שורה של בעלי אינטרס על חשבון הנושים, שחלק לא מבוטל מהם מנהל את כספי ציבור.

 

 צילום: נמרוד גליקמן, עמית שעל, אוראל כהן, עומר מסיגר

 

חשוב להדגיש כי לפי המצב החקיקתי היום אין חובה של הנושים לפנות לבית המשפט והם יכולים להמשיך להתנהל עצמאית מול החברה. יתרה מכך, אי־תשלום כשלעצמו הוא לא חזקה לחדלות פירעון, והחברה מצדה יכולה לטעון כי מדובר במצוקה תזרימית וכי ברשותה נכסים בשווי העולה על התחייבויותיה, ולפיכך היא בעלת כושר פירעון. כך שגם החלופה השנייה מהווה שינוי לא מבוטל.

 

ל"כלכליסט" נודע כי לאחר מחלוקות קשות ולחצים אדירים שהופעלו על חברי הוועדה מצד גורמים במערכת המשפט נקבעה לבסוף הפשרה.

אמנם נבחרה החלופה השנייה שבמסגרתה בית המשפט נותר בתמונה, אך שיקול דעתו צומצם באופן משמעותי באשר להכרעה בשאלה אם החברה חדלת פירעון או לא.

 

בהתאם לפשרה הוחלט כי בית המשפט יצטרך למנות בעל תפקיד לחברה במקרה של אי־תשלום מתוך חזקה של חדלות פירעון, ולבית המשפט יהיה פתח צר לשיקול דעת עצמאי אם ישתכנע בנסיבות מסוימות כי אין מקום למנות בעל תפקיד כאמור וכי החברה אינה חדלת פירעון.

 

אף על פי שלכאורה שיקול דעתו של בית המשפט הוצר וברקע האקטיביזם השיפוטי שפורח בשנים האחרונות, הפתח לשיקול דעת שנותר בידי בית המשפט עלול כמובן לפגוע בוודאות שביקשה הוועדה לייצר עבור החברות והנושים. זאת תוך יצירת פלפולים ותקדימים שיפוטיים ופתיחת פתח לחברה להציג טענות שונות כדי להוכיח את כושר הפירעון שלה ולשמור את המושכות בידיה.

 

אנדורן נסוגה אל מול התעקשות השופט אורנשטיין

 

כיצד, אם כן, נסוגה אנדורן, שהיתה זו שהובילה מלכתחילה את הקו הנחרץ יותר לייעול התהליכים? הקמפיין נגד החלופה הראשונה והדרמטית של מסקנות הוועדה יצא לדרך פחות מחודש לאחר פרסומה על במת פאנל בכנס של לשכת עורכי הדין שנערך באילת.

 

מי שירה את יריית הפתיחה למה שהתברר בהמשך כמאבק כוחות וסמכויות רווי יצרים היה שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב איתן אורנשטיין, שתפס באחרונה את מקומה של השופטת הדומיננטית ורדה אלשיך כראש מחלקת הפירוקים.

 

השופט אורנשטיין ניצח על אחד מהסדרי החוב המרתקים ביותר שהתרחשו בשוק ההון הישראלי, זה של קונצרן אי.די.בי, כאשר תחת אולם בית המשפט שלו בוצע תקדים: מחזיקי אג"ח של חברת אי.די.בי פתוח, החברה־הבת של אי.די.בי אחזקות, הצליחו לכפות הסדר על החברה־האם ועל אי.די.בי פתוח כאחד, בזמן שפתוח עוד עמדה בכל התשלומים שלה כסדרם ובמלואם.

 

השופט אורנשטיין אמר על במת הפאנל: "כשקראתי את המלצות ועדת אנדורן הופתעתי מאוד. נראה היה לי שלחברי הוועדה אין אמון במערכת המשפט. מסקנות הוועדה ממירות את תפקידו של בית המשפט בתפקידו של כונס הנכסים הרשמי".

 

אורנשטיין המשיך במתקפה ישירה גם על מוסד הכנ"ר, שבראשו עומד היום פרופ' דוד האן. "הוועדה הסמיכה את הכנ"ר להכריע לאורך כל הדרך, וזה לא תפקידו. הוא מקבל תפקיד בעייתי, שצריך להישאר בבתי המשפט. זה לא יעבוד בפרקטיקה. אם לבעל התפקיד תהיה בעיה של ניגוד עניינים, למי יפנה? לכנ"ר? הכנ"ר יהיה האוטוריטה במתן הוראות בהליכי הסדר נושים?".

 

אורנשטיין אף לא היסס להביע את עלבונו האישי ממסקנות הוועדה. "אולי הוועדה חושבת שתפקיד בית המשפט מיותר? ואם אכן כך, שתכתוב את זה", אמר. "לפי הצעתה, הכנ"ר ימנה בעל תפקיד שייקח את סמכויות דירקטוריון החברה? שומו שמים, זה להוציא שליטה, זו פגיעה בקניין, ועל שום מה?".

 

שופט הפירוקים גם ביקר את העובדה שוועדת אנדורן לא כללה שופט, ותקף אותה גם על כך. "צריך היה לזמן לוועדה שופטים בדימוס. היה שופט שרצה להופיע בפניה, אך היא בחרה לא לשמוע אותו", התריס.

 

מנכ"לית משרד האוצר, יעל אנדורן מנכ"לית משרד האוצר, יעל אנדורן צילום: עומר מסינגר

 

מאותו הרגע יצא אורנשטיין בקמפיין נגד הבחירה בחלופה הראשונה של הוועדה, שמוציאה את בית המשפט מהמשוואה.

 

מי שהתגייס לצדו היה חבר הוועדה, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט, שייצג את עמדת השפיטה בוועדה. גורמים בסביבת חבריה אמרו ל"כלכליסט": "אורנשטיין לא הסתיר את עמדתו ואף בא והציג אותה בפני הוועדה. היה לו חשוב שבית המשפט ייוותר דומיננטי. הבעיה בדומיננטיות היא שאי־ודאות נוצרת בדיוק כשמישהו מרגיש שהוא רוצה להחליט”.

 

לדבריהם, “גם אורנשטיין הבין בסוף ששיקול דעת רחב מדי הוא לא בריא, אבל ברור שהוא רצה לשמר את כוחו".

 

גורם אחר ציין: "לבסוף המוסד השמרני ניצח, וזה היה צפוי. מערכת המשפט הישראלית לא בשלה לשינוי כה נחרץ".

 

רשות ניירות ערך היתה בדעת מיעוט והתנגדה למינוי נציג מטעם הנושים לחברה, שעדיין משלמת את כל חובותיה. לדעת הרשות מדובר בהתערבות גסה מדי בעצמאות החברה בשלב זה.

 

פרופ' שמואל האוזר, יו"ר הרשות, צידד בעו"ד ליכט באשר להשארת בית המשפט בתמונה למול העמדה המנוגדת שהציגה אנדורן ונתמכה על ידי חברי הוועדה דורית סלינגר, המפקחת על הביטוח, ויואל נווה, מקורבה של אנדורן שמונה באפריל לכלכלן הראשי במשרד האוצר. חברי ועדה נוספים הם דודו זקן, המפקח על הבנקים שנטה אף הוא להשארת בית המשפט בתמונה, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' יוג'ין קנדל, פרופ' נתן זוסמן, ראש חטיבת המחקר בבנק ישראל, ופרופ' ישי יפה, דקאן בית הספר למינהל עסקים באוניברסיטה העברית.

 

הכנ"ר התבטא נגד עמדת המשנה ליועמ"ש

 

מי שעמד בין הפטיש לסדן במערכה הזאת הוא פרופ' האן, הכנ"ר. כל אחד מהצדדים הנצים (אנדורן וליכט) ניסה לגייס את האן לצדם דרך שיחות לא פורמליות שקיימו עמו לשמיעת עמדתו.

 

לבסוף זומן האן להופיע בפני הוועדה לאחר פרסום דו"ח הביניים וכך הוצב במצב כמעט בלתי אפשרי. זאת מכיוון שנדרש להביע את עמדתו ולומר אם הוא סבור שנכון כי כוחו יתחזק ויחליף באופן מסוים את זרוע בתי המשפט.

 

האן, שבתפקידו מהווה זרוע של משרד המשפטים שבו המשנה ליועמ"ש ליכט הוא דמות מובילה, הציג עמדה מרוככת ושונה מזו של "הבוס" שלו, שבה בנסיבות מסוימות סבר שנכון לאפשר הליך ללא בית משפט.

 

האן, למשל, סבר כי אם החברה והנושים שלה מסכימים מראש כי במצב של אי־תשלום תופקע הסמכות מבית המשפט, ניתן לאפשר זאת.

 

אין זו הפעם הראשונה שליכט והאן לא ממש מסכימים. גם בסוגיית שכר טרחת המפרקים הרפורמה שהוביל ליכט להגבלת שכרם בוצעה מעל הראש של האן. אלא שבסופו של דבר הוא יישר קו בוועדה עם עמדת ליכט.

 

בשימוע מול הוועדה, שעתיד להתפרסם עם כל השימועים שנערכו, הוא אמר כי "במשטר תאגידי מקובל שהזזה כפויה של בעל תפקיד כמו נושא משרה תיעשה על ידי בית המשפט".

 

בשורה התחתונה, כוחה של מערכת המשפט גבר על הרצון לקצר הליכים ולייצר ודאות בתהליך הסדרי החוב.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x