שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

ניתוח כלכליסט

האינטרסים שיכריעו את המאבקים על תקציב המדינה

משרד האוצר יגיש מחר לכנסת את תקציב המדינה ל־2015 ואת חוק ההסדרים. הלוביסטים, בעלי ההון ובעלי האינטרס כבר נלחמים מאחורי הקלעים בסעיפים השונים, וגם השותף הבכיר בקואליציה אביגדור ליברמן נלחם בקיצוצים. "כלכליסט" מציג את סעיפי המריבה המרכזיים

רוני זינגר ושאול אמסטרדמסקי 07:1109.11.14
תקציב המדינה וחוק ההסדרים לשנת 2015 יוגשו מחר (ב') לכנסת על ידי שר האוצר, ובהמשך צפויים לעבור קריאה ראשונה במליאת הכנסת ולהגיע לוועדות השונות לקראת הכנה לאישור סופי במליאת הכנסת. באופן רשמי, אחרי שתאשר המליאה את התקציב בקריאה ראשונה, הוא יגיע לוועדת הכנסת שתחל לדון בו. אלא שהדרמה האמיתית לא תתחולל לעיני כל במהלך הדיונים, כיוון שכל הנוגעים בדבר שואפים להגיע לדיונים האלה כשבכיסם כבר חתומות ההסכמות. כבר עתה ברור כי דווקא ישראל ביתנו, אחת החברות הבכירות בקואליציה, צפויה לפעול נגד סעיפים מרכזיים בחוק ההסדרים.

 

 

 

חברי הכנסת לא מתאמצים להסתיר איפה באמת ייסגרו העניינים: יו"ר ועדת הכספים ניסן סלומינסקי אמר בשבוע שעבר כי "הדברים שנוגעים אליי ייסגרו אצלי בחדר בין מי שצריך. יש לי את הסמכות להשמיט סעיפים ואני חושב שדיונים נקיים ומשוחררי לחץ הם כאלה שמתנהלים בחדר סגור". ח"כ אלכס מילר מישראל ביתנו ספק פלט ספק הסביר את המציאות בדיון בוועדת הכספים בשבוע שעבר כשתהה: "מדוע בכלל להעלות לדיון נושאים מסוימים מהתקציב, כשברור לכולנו שהם ייפלו?".

 

 

סלומינסקי. הדברים ייסגרו בחדר סלומינסקי. הדברים ייסגרו בחדר צילום: עמית שעל

 

בתהליך אישור התקציב יחברו זה לזה אינטרסים כלכליים ואינטרסים פוליטיים, בעלי הון מצד אחד ופוליטיקאים מצד שני. בעלי האינטרס ינסו לפצל את חוק ההסדרים ולגרום לסעיפיו השונים לעבור תהליך חקיקה רגיל בכנסת, בלי תאריך יעד, בתקווה שכך יתמסמסו וייקברו לעד. אפשרות אחרת היא להעביר חלק מהסעיפים כדי שלא יידונו בוועדת הכספים, אלא בוועדות אחרות, שם ניתן לסגור דיל עם יו"ר הוועדה.

הפוליטיקאים שיהפכו בתקופה הקרובה לשחקני מפתח במגרש הפוליטי־כלכלי הזה הם יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, שבכוחו לקבוע אילו סעיפים ייצאו מחוק ההסדרים לחקיקה רגילה; יו"ר ועדת הכנסת יריב לוין, שאחראית לקבוע איזה סעיפים מחוק ההסדרים יפוצלו לאיזו ועדה; יו"ר ועדת הכספים ניסן סלומינסקי, שיקיים את הדיון במרבית סעיפי חוק ההסדרים; וכן יו"ר הקואליציה זאב אלקין, שאמור להיות זה שמגייס רוב קואליציוני בדיונים בוועדות ובאותה מידה יכול גם שלא לגייס רוב. מנגד, סיעות האופוזיציה הכריזו כי ינהלו מאבק מתואם נגד חוק ההסדרים, בניסיון להקטין את היכולת של האוצר לקנות חלקים מהם בשביל לגייס תמיכה בחוק.

 

הדיונים בחוק ובתקציב אמורים להסתיים עד סוף דצמבר, אז אמורה מליאת הכנסת לאשרם סופית. אחרת, שנת 2015 לא תתחיל עם תקציב מאושר אלא עם תקציב חודשי בגובה 1/12 מתקציב השנה שעברה, והכנסת תידרש לאשר את התקציב עד סוף מרץ, או להתפזר. "כלכליסט" מציג את הסעיפים שנמצאים בלב המחלוקות ואת מפת האינטרסים.

 

חברות הדלק נלחמות על סבסוד השכר לעובדים

 

עשרות מיילים קורעי לב של חיילים משוחררים התקבלו בימים האחרונים בלשכות חברי הכנסת השונים, ובהם קריאה שלא לתמוך ביוזמתו של שר האוצר להוציא את תחנות הדלק מרשימת העבודות המועדפות. זאת לאחר שבשבוע שעבר אישרו חברי כנסת רבים בפני "כלכליסט" כי קיבלו פנייה מלוביסטית ממשרד פוליסי, המייצגת את חברת פז, שפועלת בכנסת לצד איגוד חברות הנפט נגד הצעת החוק. נראה כי הלוביסטים הם גם אלה שעומדים מאחורי כל אותן תכתובות המייל ששלחו החיילים כאמצעי שכנוע נוסף.

 

 

לפי ההצעה של משרד האוצר, עבודה בתחנות דלק לא תוכר עוד כעבודה מועדפת לחיילים משוחררים, כך שהם לא יקבלו מענק כספי מהמדינה בתום חצי שנת עבודה בתחנות כנהוג כיום.

 

במשרד האוצר מסבירים כי המהלך יחסוך למדינה הוצאה של כ־39 מיליון שקל בשנה. עוד טוענים במשרד כי אין סיבה שהמדינה תסבסד את הרווחים של בעלי תחנות הדלק, שמעסיקים חלק גדול מהחיילים המשוחררים לא כמתדלקים אלא דווקא כמוכרים בחנויות הנוחות בתחנה, שמהוות את אחד ממנועי הרווח העיקריים של חברות הדלק. בשלב זה לא הוחלט על העברת הכספים למטרה אחרת, אך שר האוצר יאיר לפיד כבר התבטא כי יש נושאים ראויים יותר לעודד חיילים משוחררים לעבוד בהם, דוגמת סיעוד.

 

"חברות הדלק עושות כסף אז שישלמו כמו שצריך", התבטא בשבוע שעבר ח"כ אלעזר שטרן (התנועה) שאמר כי גם הוא קיבל פנייה בעניין. "קל להציג זאת כפגיעה בחיילים אלא שמדובר בפגיעה במתח הרווחים של החברות".

 

אלא שנראה כי חברות הדלק הצליחו לשכנע ח"כים רבים לעמוד לצידן ולהתנגד לסעיף, בעיקר מישראל ביתנו, הבית היהודי, וכן מספר ח"כים מהליכוד ומש"ס, והן מעוניינות להמשיך ולשמר כוח אדם איכותי בשכר נמוך.

 

התנחלויות או 0% מע"מ

 

הפחתה קטנה, של 3.6 מיליון שקל מכלל המענקים הביטחוניים שמוענקים להתנחלויות בגין הקפאת בנייה, מעוררת רעש רב ועשויה לאיים על חוק 0% מע"מ - חוק הדגל של יאיר לפיד. "כלכליסט" חשף כי לפיד הבטיח לבית היהודי 40 מיליון שקל תמורת תמיכה וקידום של חוק 0% מע"מ, אבל במקביל החליטו באוצר לקצץ 3.6 מיליון שקל מהמענקים להתנחלויות. השבוע חוזר החוק לדיונים אחרונים בוועדת הכספים, ובבית היהודי לוחצים על משרד האוצר לבטל את הקיצוץ הזה.

 

מדינה מחפשת כסף קטן בים המלח ומגייסת את הארנונה של המועצה האזורית

 

לצד מאות המיליונים שמבקשת המדינה לחסוך בסעיפים אחרים מחוק ההסדרים, מופיע לו סעיף קטנטן שאמור לחסוך בסך הכל 10 מיליון שקל בשנה, אבל מעורר תרעומת גדולה.

 

מדובר בסעיף שמציע כי תחזוקת חופי ים המלח תמומן על ידי כיל, מלונות ים המלח והמועצה האזורית תמר. למעשה, מדובר בהעברת אחריות למועצה האזורית תמר מצדה של המדינה, שנשאה עד כה חלקית בנטל התחזוקה. הכוונה בתחזוקה היא בעיקר למימון הגנות שונות שנבנות ומתוחזקות עבור מלונות ים המלח מפני פגעי טבע שנוצרו בים המלח בשל עבודות הכרייה שמבצעת שם כיל.

 

 

את המאבק נגד הנושא מוביל ראש מועצת תמר דב ליטבינוף, שלדבריו לא נעזר בלוביסטים, אלא נפגש בעצמו עם יו"ר ועדת הכספים ניסן סלומינסקי ולדבריו כבר שכנע אותו בצדקתו. כעת מתכוון ליטבינוף להיפגש עם חברים נוספים בוועדה, ונראה שגם חברי ישראל ביתנו יצטרפו לתמיכה בו.

 

בשבוע שעבר אמר ליטבינוף ל"כלכליסט" כי "החלטת האוצר היא שערורייה ולא מתקבלת על הדעת. דורשים מהמועצה ומבתי המלון לממן, במקום המדינה, את ההגנות הדרושות למלונות מפני מפגע שיצרו מפעלי ים המלח. אני לא זה שיצרתי את המפגע, אבל דורשים ממני לממן את זה מכספי הארנונה שאני גובה. אם צריך, נגיע עם זה עד לבג"ץ".

 

עלות פרויקט קציר המלח נאמדת ב־4 מיליארד שקל. מרבית הסכום תמומן בידי כיל, והמדינה תישא ב־20% מעלותו. כעת מבקש משרד האוצר להטיל גם על מלונות ים המלח ועל המועצה האזורית תמר להשתתף במימון הפרויקט, בסכום של 10 מיליון שקל בשנה.

 

אסותא נלחם בהגבלות

 

המדינה מתכננת להגביל את היקף הניתוחים שמתבצעים בבתי החולים הפרטיים, ואלה יוצאים לקרב. בתחומים מסוימים יותר ממחצית מהניתוחים נעשים היום בבתי החולים הפרטיים, ואסותא מחזיקה לפחות במחצית מנתח השוק. באסותא הצטיידו במשרד הלובינג פוליסי ופועלים להעברת הדיון לוועדת הבריאות בראשות חיים כץ, שם הם מעריכים שלא יתקשו לטרפד את המהלך. השר יצחק אהרונוביץ (ישראל ביתנו) התנגד בוועדת השרים להצעה זו, איתות להתנגדות הסיעה כולה.

 

ליברמן למען המעאכרים בתיירות המרפא

 

המלצותיה של ועדת גרמן בעניין ההגבלות על תיירות המרפא מעוררות התנגדות בכנסת. חברי ישראל ביתנו צפויים להתנגד להן, ובעיקר להטלת מס של 15% על פעילות תיירות המרפא וכן להגבלות שיוטלו על החברות הפרטיות, המתווכים, הסוכנים והמעאכרים שכיום מביאים תיירים לישראל, מקשרים ביניהם לבתי החולים ומשלשלים לכיסם עמלות בשיעורים של 10%-30%, על פי בדיקת החשבת הכללית במשרד האוצר.

 

הרקע להתנגדות של חברי ישראל ביתנו: מרבית התיירים הרפואיים מגיעים לישראל ממדינות חבר העמים לשעבר, ובהתאם גם חלק גדול מסוכני תיירות המרפא שפועלים היום הם ממגזר זה. חבר ישראל ביתנו השר יצחק אהרונוביץ הצביע נגד סעיף זה בוועדת שרים לענייני חקיקה בשבוע שעבר.

 

גם מנהלי בתי החולים הממשלתיים הגדולים יפעלו נגד ההמלצות, שלטענתם עלולות להקטין את ההכנסות שהם מקבלים מתיירות המרפא - ענף שנפגע משמעותית בשנה החולפת הן בשל תחקיר "עובדה" בנושא, והן בשל המלחמה בעזה.

 

האוצר ניסה בעבר רעיונות דומים, שנפלו בגלל לחצים פוליטיים. ח"כ יריב לוין, יו"ר ועדת הכנסת, אומר כי יתנגד להכללת הסעיף, שלטענתו "יכרית את כל היתרונות שיש כיום לענף הזה. הוא מכניס כסף, מביא תיירים, נותן למדינה יתרונות הסברתיים מצוינים ומחזיק בארץ את הרופאים הטובים ונותן להם מסלול טוב של הכנסות". לוין ניסה בעבר לקדם הצעת חוק בעניין, שפורסם כי נוסחה ביחד עם איגוד תיירות המרפא.

 

גם ח"כ רינה פרנקל מיש עתיד, חברתה למפלגה של שרת הבריאות יעל גרמן, היא תומכת נלהבת של תיירות המרפא, התבטאה בעניין זה לא פעם ויהיה מעניין לראות האם תפעל נגד גרמן ונגד ראש מפלגתה שר האוצר לפיד. לוין אומר כי "אני מתקשה לראות איך יעברו סעיפים אחרים שנוגעים לרפורמה בבריאות. אבל בשביל זה מתקיים משא ומתן".

 

ברי הכנסת יסייעו לקק"ל לשמור את הקופה הקטנה של הפוליטיקאים בידיה

 

קרב הדגל של משרד האוצר בחוק ההסדרים יהיה סביב השליטה בקרן קיימת לישראל. באוצר מציגים זאת כקרב כלכלי בעיקרו - ניסיון לקבל מקק"ל בצורה מסודרת כמיליארד שקל בשנה, כשהממשלה קובעת לאן מיועד הכסף. מאחורי הקלעים מודים גם הפקידים כי הקרב הוא על השליטה.

  

 

על פי הצעת האוצר, קק"ל תהיה מחויבת לשבת מדי שנה בוועדה משותפת עם נציגי הממשלה (מנכ"לי משרדים ממשלתיים), ולקבוע לאילו פרויקטים להעביר כספים באותה שנה. על פי הצעת החוק, הפרויקטים צריכים להיות בתחום תשתיות התחבורה והדיור. לאחר הגעה להסכמות הוועדה תמליץ לממשלה לאן להעביר את הכסף, והממשלה אמורה לאשר את ההמלצות. בדרך זו מקווים באוצר להפחית את המעורבות הפוליטית בחלוקת הכסף, אם כי גם שם מודים כי לא ניתן לבטלה לחלוטין.

 

בקק"ל טוענים מנגד כי התנהלות משרד האוצר מהווה הלאמה דה־פקטו שלה שתפגע באינטרסים של העם היהודי ושל הציונות כולה. יו"ר ועדת הכנסת יריב לוין אמר בסוף השבוע ל"כלכליסט" כי הוא מתקשה מאוד לראות איך הסעיף הזה עובר: "אני בכל אופן מתנגד לו בתוקף וחושב שיש להגיע לפשרה חלופית במקום לקבע את זה כסעיף בחוק ההסדרים".

 

גם סיעת הבית היהודי מתנגדת לסעיף בתוקף, מטעמים של תמיכה במוסד הציוני, והציעו בחודשים האחרונים למשרדי הממשלה, ובעיקר למנכ"ל משרד ראש הממשלה ולשר הבינוי אורי אריאל (הבית היהודי), שקק"ל תעביר סכומים חד־פעמיים או שנתיים גדולים (למשל, מיליארד שקל בשנה) לטובת פרויקטים שונים, ובלבד שהמהלך של האוצר יסוכל. משרד הבינוי היה אמור לשמש כצינור מתווך להעברת כספים מקק"ל עבור פרויקטים שונים, וכבר נחשף כי חלק ניכר מתקציב ההשקעות של קק"ל הושקע בשטחים. היועץ המשפטי לממשלה עצר לפני כמה חודשים את ניסיון שיתוף הפעולה הזה.

 

בקק"ל טוענים כי האוצר אינו מחפש כסף אלא שליטה בלבד. "כפי שהם שולטים בכל חברה ממשלתית ויכולים לסגור את הברז לגוף שלא רוצה לבצע רפורמות, כך הם מעוניינים לעשות לקק"ל", אמר ל"כלכליסט" פקיד בכיר בקרן.

 

עוד טוענים בקק"ל כי אם המהלך יאושר, המדינה דווקא תפסיד ממנו. זאת כיוון שקק"ל תבטל הטבות שהיא נותנת היום למדינה ללא תמורה - כמו הנחות בקרקע וניהול יערות ששוויין מגיע, על פי קק"ל, קרוב למיליארד שקל - וכן תגיש תביעות נגד המדינה בגובה 3 מיליארד שקל לפחות בגין סכומים שהמדינה חייבת לה, לטענתה.

 

בקק"ל גייסו למערכה בעיקר את בכירי שרי ישראל ביתנו והח"כים של המפלגה. אביגדור ליברמן אמנם הצביע בעד אישור התקציב בממשלה, אבל זה כנראה היה רק לאור השיקול שבכנסת יש בלוק גדול שאליו יצטרפו גם אנשיו בכדי לחסום את החוק, קק"ל נעזרת בכנסת בשירותי הלובינג של משרד גורן־עמיר.

 

באוצר טוענים כי אם ההצעה לא תעבור, הדבר יחייב קיצוץ נוסף של מיליארד שקל בתקציבי משרדי הממשלה, דבר שאמור לעודד את חברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק. עוד טוענים פקידים בכירים בכמה משרדי ממשלה כי לאור העניין הציבורי בקק"ל בחודשים האחרונים (שהגיע לעיצומו סביב תחקיר ערוץ 10 על הארגון), חברי הכנסת יתקשו להציג את עצמם כמשרתי האינטרסים של קק"ל.

 

תגובת קק"ל: "קק"ל רואה ביוזמת האוצר מעשה אנטי ציוני, הפוגע בארגון ששומר על האינטרסים של העם היהודי הדואג לפיתוח הארץ כיום ולמען הדורות הבאים ולא מכספי ממשלת ישראל. לקק"ל מחויבות מוסרית ערכית וחוקית להבהיר את מצג השווא שפקידי האוצר מציגים לממשלה,לחברי הכנסת ולציבור ולכן פועלת במרץ, בכל המישורים בארץ ובקהילות כנגד צעדים חד צדדיים אלו, המהווים הפרה של התחיבות המדינה בהסכם של עשרות שנים. הכנסת קק״ל לחוק ההסדרים שבאמצעותו מנסה הממשלה לשים ידה על כספים לא לה,היא חרפה ציבורית וראוי שהמפלגות הציוניות יעצרו זאת.

 

"קק"ל תוסיף ותפעל להצגת האמת על התנהלות פקידי האוצר שמנסים לאזן גרעון שנוצר מכישלון ניהולי ותפעולי על ידי הלאמת כספי העם היהודי, המיועדים להכשרת קרקע לישובים חדשים בנגב ובגליל והרחבת ישובים לפיתוח יערות פארקים אגמים, מאגרי מים, שבילי אופניים, פיתוח פינות הורים חיילים בבסיסי צהל, פיתוח הפריפריה פרויקטים שכל האזרחים בארץ נהנים".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x