$
בארץ

"מאות אלפים עזבו את הרחובות, אבל המחאה ההיא לא תמה"

נשיא המדינה, רובי ריבלין, בחר להתמקד בנאומו בכנס אלי הורביץ בסוגיות הכלכליות הבוערות: "לא ניתן להסיט משאבים דרמטיים ממערכת הביטחון"

שאול אמסטרדמסקי 19:1103.11.14

"במשך שש שנים התרגלנו לכך שנסיבות חיינו כאן שולטות בסדר היום הציבורי והפוליטי ובמידה רבה מכתיבה אותם. הקיץ הקשה שעברנו הוא עדות נוספת לכך שהמערכה הקיומית לא תמה.בקיץ הזה הוכיחה שוב החברה הישראלית שהיא נכונה לעמוד איתן. שהיא מבנה את גודל האתגר הבטחוני ואינה נרתעת. בקיץ האחרון הוכיחה החברה הישראלית גם שיש חזית אחרת שהיא לא מוכנה לוותר עליה. היה קשה שלא להבחין שהדיון הכלכלי אינו נמוג", כך אמר הערב (ב') נשיא מדינת ישראל רובי ריבלין בנאום מיוחד בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה בחיפה.

 

נאומו של ריבלין נפתח מיד בנושאים הכלכליים, ובמידה רבה מהווה אנטי-תיזה לנאומו של ראש הממשלה בנימין נתניהו מלפני שבועיים במליאת הכנסת, שעסק כמעט אך ורק בנושאי הביטחוניים.

 

ריבלין המשיך: "מיד עם שוך התותחים ובמהירות מפתיעה שב הדיון הציבורי לעסוק במושגים כמו אינפלציה, יוקר המחיה ועוד שלאחר שנים שנעדרו מהדיון הציבורי הפכו להיות שגורים. האופן שבו זה התרחש עורר בלא מעט מאיתנו שאט נפש. קשה היה שלא להרגיש את הגרוטסקיות שימי הלחימה התרסקו על דיון מקברי על המילקי. אבל כשאשר מסירים את האבק מעל לציניות אי אפשר שלא להבחין בנחישותה של הדרישה הציבורית להפנות את הזרקור לנושאים הכלכליים".

 

"קו ברור נמתח מ-2011 לדיון הכלכלי חברתי של היום. מאות אלפי הישראלים אולי עזבו מאז את הכיכרות והרחובות אבל המחאה ההיא לא תמה. רבים נהנו להספיד את המחאה ההיא ואת הישגיה. אבל כמי שחי כאן וראה את מחזרויתו של הדיון הציבורי והפוליטי אי אפשר להתעלם מעוצמתה והישגיה. ההישג המרכזי שלה הוא שהיא אינה מאפשרת גם היום, גם לאלה שחפצים לכך, להפנות את המבט. כבר שלוש שנים שהציבור הישראלי משדר קול ברור שהוא אינו שבע רצון מהמערכת הקיימת. ישראלים מכל המעמדות מדווחים על חווייה של חוסר ביטחון. הם מרגישים שהם אינם מצליחים לגדל את ילדיהם כפי שהם היו רוצים.

 

"מאז היווסדה המשאב העיקרי של מדינת ישראל הוא ההון האנושי. כאשר אזרחים רבים כל כך מרגישים שבתנאי המערכת הכלכלית הנוכחיים הם אינם מצליחים לצמוח, זה לא פחות מאיום אטסטרטגי. עלינו להידרש לצורך הזה באותה יצירתיות שבאותה אנו נדרשים לאיומים הביטחוניים שלנו".

 

ריבלין נואם בכנס. "ישראל תצטרך להמשיך ולהשקיע בביטחון נתחים משמעותיים" ריבלין נואם בכנס. "ישראל תצטרך להמשיך ולהשקיע בביטחון נתחים משמעותיים" צילום: יוסי זמיר

 

ריבלין אמר בנאומו כי הוא מודאג היום משני דברים: "ראשית, התפיסה הראשונה היא זו שלפיה היכולת שלנו להיענות לאתגר הכלכלי תלויה בקיצוץ עמוק בביטחון. חשוב לי לומר - מדינת ישראל עומדת היום בפני אתגרים ביטחוניים מורכבים ביותר המחייבים השקעה אדירה. עם או בלי הסדר מדיני המצב הזה לא עתיד להשתנות בעשורים הקרובים. ישראל תצטרך להמשיך ולהשקיע בביטחון נתחים משמעותיים, במחקר ובפיתוח וברכש, ובהון האנושי במערכת הביטחון. גם אם ניתן וצריך לבצע צעדי התייעלות, וצריך לבצע אותם, על הציבור הישראלי לדעת שמערכת הביטחון משרתת אותו ולהסיט משאבים דרמטיים ממערכת הביטחון זה לא ניתן. המערכת הכלכלית אינה בת ערובה של המציאות הביטחונית. התפיסה לפיה כל עוד לא טיפלנו בנושאים הביטחוניים לא נוכל להתמודד עם האתגרים הכלכליים, היא תפיסה שגויה".

 

התפיסה השנייה, לפיה הכסף הגדול נמצא אצל מגזר מסוים בחברה הישראלית, אני מודאג ממנה. בשלוש השנים האחרונות למדנו שהכסף לא נמצא אצל החרדים כמו שהוא לא נמצא אצל המתנחלים. זה פשוט לא נכון. תפיסה כזו, לא רק שהיא שגויה, היא גם משיגה אותנו לאחור בניסיון לשלב את כלל הקבוצות בשוק העבודה. הפניה בלתי אחראית של אצבע מאשימה למגזר זה או אחר עלולה לדרדר אותנו למאבקים של השבטים השונים בחברה הישראלית בזמן שאנחנו תלויים בשיתוף פעולה ביניהן.

 

אלה לא רק תפיסות שגויות, אלא מייצגות צורת מחשבה שאנחנו צריכים להתרחק ממנה אם אנחנו רוצים להתמודד עם האתגרים הכלכליים.

 

הדיון הכלכלי הוא לא דיון שביסודו מאבק. עניים או מעמד הביניים, אוניברסיטאות או ישיבות, התנחלויות או פרירפיה. במקום תפיסה של או או, עלינו להתמקד במנועים הכלכליים שיאפשרו לנו לעשות גם וגם. אין לנו ברירה אחרת.

 

לסיכום, ציין ריבלין מה יש לעשות כדי לצמצם את הפערים בחברה. "עלינו להתמקד בשלושה מנועי צמיחה: שילוב כלל האוכלוסיות בשוק העבודה, ובפרט של נשים ערביות ושל גברים חרדים. לא נראה לי שהיינו זקוקים באמת לכלכלני המערב בשביל לדעת עד כמה עתידו של המשק הישראלי תלוי בכך. המנוע השני הוא הרחבת מהפכת הידע והחדשנות לכלל ענפי המשק. זמן רב מדי שהצמיחה שלנו נשענת על ההייטק. מהפכת ההייטק של 20 השנים האחרונות היא מהישגיה הגדולים של המדינה, אולם בשנים האחרונות חלקה היחסי של תעשייה זו לא מראה שיעורי צמיחה כמו שהתרגלנו אליהם. המשק הישראלי לא יכול לשאת עוד קיומן של שתי כלכלות במקביל - כלכלת ההייטק וכלכלת הענפים המסורתיים הסובלים מפיריון נמוך ומהרעה החולה של עובדים עניים. עלינו להבטיח שהידע הטכנולוגי העצום יוטמע בכלל ענפי המשק. המנוע השלישי הוא בשינויים מבניים מתחייבים כדי להבטיח תחרות ויעילות מצד אחד ואיכות ויציבות מצד שני. המשק לא נחלק לטובים ולרעים. אבל ברור שהתעשייה הפיננסית, תעשיית האנרגיה, ענף הדיור, ענף המזון, זקוקים היום לרפורמות אמיצות ואחראיות".

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x