שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
משפט

הסוד השמור של עושק הריבית

הבנקים רוצים לסגור את הייצוגיות נגד הריבית והעמלות בפשרה של 70 מיליון שקל. מזל שחלק מהתובעים מעדיפים שקיפות והסדרה עתידית. זה בדיוק מה שמדאיג את הבנקים

משה גורלי 08:0702.10.14

השופט יצחק ענבר ניחן בהומור דק. צריך היה לקלף את העטיפה כדי להבין את המחמאה שנתן אתמול לבנקים: "שאפו על ההסדר שעשיתם. גם ביטלתם את קביעת הממונה על ההגבלים וגם את הסכומים אינכם משלמים על הקביעה הזו". הדברים נאמרו בדיון מקדמי שהתקיים בבית המשפט המחוזי בבקשות לתביעות ייצוגיות נגד גובה הריביות שהבנקים גובים. עו"ד ישי שריד, שמייצג את פרופ' שמואל קניאל, מיצה את רעיון התביעה במשפט הבא: "משקי הבית, בריביות הגבוהות שהם משלמים, מממנים למעשה את הכישלונות של המגזר העסקי והמסחרי".

 

היסטוריה של מאבק

 

כדי להבין את הסארקזם של השופט, צריך להבין את ההיסטוריה הארוכה של הסיפור הזה, שמבקש לפצח את אחד הסודות הגדולים של עושק הציבור – העמלות והריביות של הבנקים.

 

 

גלעד ברנע וישי שריד גלעד ברנע וישי שריד צילום: תומי הרפז

 

ב־2006 הוגשו שתי תביעות ייצוגיות שתקפו את הריביות המופקעות לכאורה: עו"ד יצחק אבירם תבע במחוזי תל אביב בשם שרנוע את הריביות במגזר העסקי, ופרופ' קניאל תבע בירושלים בשם משקי הבית. את קניאל מייצגים היום שריד, גלעד ברנע ונריה הרואה. תביעת שרנוע היתה על 10 מיליארד שקל, של קניאל על 5 מיליארד, נכון למועד הגשת התביעות. כיום מונחת על השולחן פשרה של 70 מיליון שקל.

 

השופט נסים ישעיהו אישר את בקשת שרנוע. הבנקים מיהרו לערער לעליון והדיון בבקשת קניאל עוכבה עד להכרעת העליון. בזמן ההמתנה נפל דבר: הממונה על ההגבלים דאז רונית קן קבעה (ב־2009) שבין הבנקים התקיים הסדר כובל בעניין העמלות. וכאן המקום להזכיר שלצד התביעות בעניין הריבית, הוגשו ארבע תביעות נוספות נגד הבנקים בגלל העמלות.

 

ב־2013 קיבל הרכב של שבעה שופטים בעליון את ערעורי הבנקים והחזיר, כנראה בהשראה של קביעת הממונה, את התיק לדיון מחדש בתל אביב שמאחד את תביעות שרנוע וקניאל. בינתיים הבנקים, שמבינים את גודל האיום בשתי החזיתות, מסתערים על קביעתה של קן. על התיק, שמתנהל בפני השופטת נאוה בן אור מוטל חסיון גורף, שפשרו אינו ברור. התיק מועבר למגשר, השופט בדימוס יונתן עדיאל, והבנקים, לאחר הניצחון בעליון, רושמים ניצחון גדול נוסף בדמות "צו מוסכם" שרוקח המגשר והממונה הנוכחי, דיויד גילה, מאמץ: ביטול הקביעה על ההסדר הכובל, ובתמורה משלמים הבנקים 70 מיליון שקל שאמורים להתחלק בין תובעי הריביות והעמלות. בחישוב גס, החלק שיקבלו שרנוע וקניאל הוא כ־0.2% מסכום התביעה המקורית.

 

אלא שהבנקים עדיין צריכים לשכנע את התובעים ואת בית המשפט להסכים. עו"ד ברנע, שהגיש התנגדות בשם קניאל ואחרים לצו המוסכם שפורסם לתגובת הציבור באפריל 2014 (התנגדות שנדחתה בידי גילה והשופטת בן אור), תקף גם אתמול את הפשרה: "הבעיה היא לא רק בסכום המזערי, אלא בהיעדר הסדרה בעתיד. משלמים על העוול אבל לא מתקנים אותו".

 

יצחק ענבר. הערה סרקסטית יצחק ענבר. הערה סרקסטית צילום: הנהלת בתי ה משפט

 

חשש לפלונטר

 

אלא שהעניין ממשיך ומסתבך. הבנקים, שרגילים לעבור מניצחון לניצחון, מצליחים להשחיל טריז בין שרנוע לקניאל. בא כוח שרנוע, עו"ד יצחק אבירם, נוטה לקבל את הפשרה המוצעת. שריד וברנע מתנגדים בשם קניאל. תביעת שרנוע נשענת בעיקר על טענת ההסדר הכובל, תביעת קניאל מתרכזת בעניין הציבורי. פרופ' קניאל, איש שמאבקים עקרוניים בבתי משפט אינם זרים לו, אינו מעוניין בכסף, אלא בשקיפות ובפישוט מבנה הריביות והעמלות, ויותר מכך, בהסדרה עתידית.

 

השופט ענבר דיבר על הפלונטר שעלול להיווצר אם רק חלק מהתובעים יקבל את הפשרה. הוא ניסה לברר את נכונות הבנקים ללכת גם לקראת משקי הבית. "קניאל מניף דגל אידאולוגי", אמרה עו"ד טל אייל־בוגר, באת כוחו של דיסקונט. ענבר לנציגי הבנקים: "אתם עושים שריר. אחוש החמצה אם לא תהיה פשרה. חשבו על מגשר חיצוני שיוכל לעזור".

 

הצדדים אמורים להשיב לבקשת השופט עד 15 בנובמבר. ההערכה היא שמול קניאל, משקי הבית ועורכי הדין ברנע שריד והרואה הפערים גדולים מדי. אולי טוב שכך. מוטב שבית המשפט יירד לחקר המופלא של חישוב הריביות שכולנו משלמים.

 

את בנק הפועלים ייצגו עורכי הדין יואב הירש והדס פורת־רואש מאגמון ושות', את בנק לאומי ייצג עו"ד דרור קדם ממיתר ליקוורניק גבע לשם טל ושות', את דיסקונט עורכי הדין טל אייל־בוגר ואושרת מור־ברק מרד פישר בכר חן וול אוריון ושות'.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x