הבירוקרט
תפקידם של נציגי המערכת הציבורית הוא להרחיק בין האזרחים למימוש זכויותיהם. המנגנון המסואב שעסוק בעיקר בלשמר את עצמו ולהתיש אותנו מעביר את הכסף של כולנו תספורת שקטה
הבירוקרט הוא התספורת השקטה של הכסף שלנו. הוא שגורם לבזבוז שעות העבודה שלנו על עמידה בתורים ומילוי טפסים וכך מקטין את פריון העבודה, הוא שתוקע את האפשרות ליבוא מסיבי ומכאן את התחרות ואת הורדת המחירים, הוא שמביא לייאוש את מי שמנסה בכל כוחו לקבל את הקצבה והזכויות שמגיעים לו.
למעשה, הבירוקרט הוא המוציא לפועל של אותה רוח ארגונית שמרחפת מעל המוסדות הציבוריים ומכתיבה את ההיגיון הפנימי של המערכת שמרחיקה בינינו לבין מימוש הזכויות שמגיעות לנו.
הבירוקרט. מבזבז לנו שעות עבודה, עמידה בתורים ומילוי טפסים איור: יונתן וקסמן
אם נשאל את עצמנו, למשל, איך זה ששליש מהזכאים לקצבת הבטחת הכנסה לא מקבלים אותה, או למה בשביל לקבל רישיון עסק רבים נאלצים להשתמש במאכער שיעשה בשבילם את העבודה מול פקידי העירייה, או איך זה שכדי להפעיל מעלית בבניין חדש צריך להתקין מטפים לצורך אישור כיבוי אש ולהסיר אותם מיד לאחר מכן כי הם אסורים על פי מכון התקנים - זכויות היוצרים לכל אלה שמורות לבירוקרט.
על דרך הפשט תפקידו של הבירוקרט הוא לדאוג שמי שזכאי יקבל את מה שהוא זכאי לו. אבל הבירוקרט מגדיר את תפקידו על דרך השלילה, כך שלמעשה חובתו היא לדאוג שמי שלא צריך לקבל - לא יקבל. אבל חשוב לא לטעות: הוויתור מצד האזרח הוא לא המטרה של הבירוקרטיה, אלא השימור של עצמה בעצמה. כמו הגנרל שקובע את צרכי מערכת הביטחון, גם הבירוקרט הוא בין הבודדים שמכתיבים את התנאים להתנהלות המערכת שעליה הם מופקדים. באופן זה נוצרת מערכת שבראש ובראשונה משרתת את עצם קיומה. באותו האופן הבירוקרט, כמי שאוגר את הזיכרון הארגוני של המערכת, חזק יותר משרי ממשלה. אלה באים וחולפים, אך הבירוקרט נשאר עד הפנסיה.
וכך הוא יכול לנהל מלחמת התשה: לנסח טפסים בשפה משפטית עבשה ולא מובנת, לדרוש אישורים ומסמכים והוכחות וראיות ושוב מסמכים, לקבוע שעות קבלה מצומצמות ולסרב להשתמש בדואר אלקטרוני - עד שהאזרח הרצוץ ייכנע ויוותר. לדוגמאות אין סוף: בטופס לקבלת מענק מס הכנסה שלילי יישאל האזרח אם הוא מועסק בידי חבר בני אדם, שהוא בעל השליטה בו, במקום פשוט - האם אתה הבעלים של החברה שאתה עובד בה? בביטוח לאומי כל החלטה של הוועדה הרפואית תלויה באופן תיאור הנכות בטופס המתאים, במקום לבחון את על הנכה עצמו.
להיגיון של הבירוקרט יש גם צד שני: אם האזרח הצליח להשיג דריסת רגל במערכת, הוא מסודר. ההיגיון של הבירוקרטיה הוא כזה שלאחר שאדם מילא את כל התנאים שצריכים להתקיים כדי שיקבל את השירות, קרוב לוודאי שהוא יקבל שירות טוב. אבל אם הוא ירצה לעדכן או לשנות את הזכאות, הוא ייאלץ לעבור שוב את כל שבעת מדורי הגיהינום הבירוקרטיים, כי בהיגיון המערכתי הזה האזרח הוא קודם כל לא זכאי - עד שיוכח אחרת.
מאחר שהבירוקרט יוצר את המערכת הזאת, שעסוקה בעיקר בלשמר את עצמה, המדינה נאלצת להוציא הרבה יותר כסף כדי לממן את המנגנון המנופח, כסף שיכול היה להיות מושקע בשיפור רמת החיים של כל אחד מאיתנו.
