$
הוועידה הכלכלית הלאומית 2014
הוועידה הכלכלית הלאומית 2014

הוועידה הלאומית

"העונשים על נותני השוחד בהולילנד לא משקפים את חומרת המעשים"

פרקליט המדינה שי ניצן אמר בוועידה הלאומית של "כלכליסט" כי המאבק בשחיתות הוא התנאי המשמעותי ביותר לשגשוגה של כלכלת שוק: "עלינו משיעורי חילוט לעבריינים של 10 מיליון שקל לפני כמה שנים ל-100 מיליון שקל בשנה. יש לפעול לפגיעה בכדאיות הפשיעה"

תומר גנון 12:5402.09.14
"המאבק בשחיתות אינו רק צו מוסרי, כי אם תנאי לשגשוגה של כלכלת שוק מתפתחת, שבה יהיה למתחרה היעיל סיכוי להצליח גם אם אינו מקושר לפוליטיקאי או מאעכר כזה או אחר". כך אמר היום פרקליט המדינה, שי ניצן, בנאומו בוועידה הכלכלית הלאומית של "כלכליסט".

 


ניצן דיבר בין היתר על תיק הולילנד, שבו הורשעו ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, ואנשי העסקים דני דנקנר, הלל צ'רני ואביגדור קלנר בעבירות שוחד, וטען כי לדעתו העונשים על נותני השוחד, אנשי העסקים, היו קלים מדי: "עברו מיליונים רבים כשוחד מאנשי עסקים רבי כוח וממון לנבחרי ציבור ולעובדי ציבור בכירים ביותר", אמר ניצן. "בית המשפט הטיל, לפי בקשת התביעה, עונשי מאסר כבדים על רוב מקבלי השוחד, ואילו על נותני השוחד הטיל עונשים קלים באופן משמעותי. כיוון שאנו סברנו שהעונשים שהוטלו על שני נותני השוחד העיקריים אינם משקפים את חומרת מעשיהם, הגשנו ערעורים על קולת עונשם לבית המשפט העליון, וערעורים אלה, לצד ערעורי הנגד, תלויים ועומדים".

 

ניצן דיבר בנוסף בנאומו על האכיפה הכלכלית המשולבת שבה תומכת הפרקליטות. "מקובלת בעולם התפיסה כי לא די במשפט הפלילי ובעונשים הרגילים המוטלים במסגרתו – מאסר, שירות לתועלת הציבור וכדומה - כדי להילחם באופן אפקטיבי בפשיעה. בנוסף, במקביל ובמשולב, יש לפעול לפגיעה בכדאיות הפשיעה, הן באמצעות הטלת קנסות כבדים, הן באמצעות חילוט הרווח שנוצר מן הפעילות הפלילית והן במגוון של כלים אזרחיים – מינהליים, רגולאטוריים ופיסקאליים, שמופעלים נגד עבריינים בנוסף להליך הפלילי".

 

פרקליט המדינה, שי ניצן. "התעשרות שלא כדין תורמת לתחושת אי-השוויון ואי-הצדק ומכרסמת בערך של שלטון החוק" פרקליט המדינה, שי ניצן. "התעשרות שלא כדין תורמת לתחושת אי-השוויון ואי-הצדק ומכרסמת בערך של שלטון החוק" צילום: נמרוד גליקמן

 

"מאמץ זה הניב תוצאות מרשימות", אמר ניצן. "משיעורי חילוט סופי של פחות מ-10 מיליון שקל בשנה, לפני כמה שנים, עלינו בשנים האחרונות לשיעורים המתקרבים ל-100 מיליון שקל בשנה. בשנת 2013 הניבה הפעילות המשותפת של הגופים השונים תפיסות, חילוטים ושומות מס לעבריינים בהיקפים ניכרים. נרשמו תפיסות של רכוש מסוגים שונים, כגון מזומן, מכוניות פאר, מקרקעין, בעלי חיים ותכשיטים. זאת בסכום כולל של קרוב ל-170 מיליון שקלים. גידול דומה חל בשיעור הכספים הנגבים מעבריינים כשומות מס בגין פעילותם העבריינית והם מגיעים כיום לעשרות מיליוני שקלים בשנה".

 

ניצן הוסיף כי המאבק בהעלמות המס, בהלבנת ההון ובהון השחור בכלל, הוא אחד ממוקדי העשייה בפרקליטות. "עמדה על חשיבותו של מאבק זה ועדת טרכטנברג אשר ציינה כי 'ההון השחור' שמקורו בפשיעה גורם נזקים עצומים למשק ולחברה בישראל", אמר ניצן. "ה'הון השחור' שמקורו בפשיעה הוא לא רק מקור להכנסות נוספות לעבריינים, כי אם גם חסם לתחרות החופשית ולצמיחה הכלכלית. יתר על כן, התעשרות שלא כדין תורמת לתחושת אי-השוויון ואי-הצדק ומכרסמת בערך של שלטון החוק".

 

"בנוסף למהלכים האכפתיים", הוסיף ניצן, "יזמנו מספר תיקוני חקיקה משמעותיים בתחומי האכיפה הכלכלית, כגון תיקונים לחוק איסור הלבנת הון, ותיקונים בתחום החילוט האזרחי, אשר חלקם כבר נדונים בכנסת. אם הם יחוקקו, הם יביאו לשיפור האכיפה הכלכלית בהתאם לסטנדרטים המקובלים בעולם בנושאים אלה".

 

ניצן דיבר גם על ההליכים האזרחיים שבהם מעורבת הפרקליטות שבראשה הוא עומד. הוא דיבר בין היתר על בוררות בין כיל למדינה על תמלוגי הברום. "תיק זה נבחן על ידי היחידה לתביעות אזרחיות ומיקור חוץ בפרקליטות המדינה, ולאחר בחינת החומר הגישו בשנת 2010 משרד האוצר ואגף החשב הכללי, באמצעות יחידת תביעות זו ומשרד עורכי דין שנשכר לצורך כך, את תביעת הענק נגד מפעלי ים המלח. המדינה טענה כי חברת מפעלי ים המלח הפרה את חובתה לפי שטר הזיכיון לתשלום תמלוגים, כאשר בין היתר לא העבירה תמלוגים בגין מוצרי המשך אלא רק בגין מוצרי היסוד שהיא מפיקה מים המלח, וכן כאשר לא העבירה תמלוגים בגין מכירות חברות הבנות מהקונצרן בארץ ובחו"ל. בפסק הבוררות שניתן התקבלה במלואה עמדת המדינה".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x