$
דעות

המתמטיקה המדאיגה של לימודי המדעים

במבחני פיז"ה מוקמה ישראל במקום ה-40 (מתוך 65) בהישגי התלמידים במתמטיקה ובמקום ה-39 בהישגיהם במדעים. נתונים אלו מהווים אתגר לא רק למערכת החינוך אלא עבור החברה הישראלית כולה

נעמה מירן 07:5829.08.14

כשליש מכלל המורים למתמטיקה הם בני יותר מ-50. בעשור האחרון חלה ירידה של כ-30% במספר המורים החדשים למתמטיקה. המורים הצעירים שנכנסים למערכת החינוך מגיעים בחלקם עם השכלה מדעית חסרה כאשר אין ברשותם תעודת הוראה או תואר אקדמי איכותי במדעים מדויקים ולכן יש להשקיע מאמצים רבים בקידום איכות המורים ואיכות ההוראה.

 

אחת לתקופה מתפרסם נתון עדכני חדש המציב את לימודי המדעים בארץ על סדר היום בשיח הציבורי, ומציג תמונה עגומה של מצב החינוך במדינת ישראל הנתפסת כאומת הסטארט-אפ ובפועל ממוקמת מאחור בכל הקשור להישגי התלמידים שלה בתחומי המדעים והמתמטיקה.

 

תלמידים נבחנים בבגרות במתמטיקה (ארכיון) תלמידים נבחנים בבגרות במתמטיקה (ארכיון) צילום: אלעד גרשגורן

 

במבחני פיז"ה הנערכים בקרב מדינות ה- OECD מוקמה ישראל בשנת 2013 במקום ה-40 (מתוך 65) בהישגי התלמידים במתמטיקה ובמקום ה-39 בהישגיהם במדעים. מבט מעמיק יותר בנתונים מגלה כי התלמידים החלשים בישראל הינם חלשים במיוחד. כך למשל הישגי 5% התלמידים הנמוכים ביותר בישראל הם מהנמוכים בהישגי התלמידים החלשים בכלל המדינות. בנוסף, התלמידים המצטיינים אינם מצטיינים מספיק, וההפרש בין ציוני התלמידים החזקים לתלמידים החלשים היה מהגבוהים ביותר מבין כל המדינות שהשתתפו במבחן.

 

נתונים אלו מהווים אתגר לא רק למערכת החינוך אלא עבור החברה הישראלית כולה. מערכות הצבא והתעשייה במדינה זקוקות באופן קריטי לבוגרי מערכת החינוך ברמה גבוהה של ידע ומיומנויות בתחום המדעים והמתמטיקה. כבר היום מדווחות שתי המערכות הללו על מחסור בצעירים בעלי רקע וידע מדעי מספק. האוניברסיטאות מדווחות על כך כי סטודנטים רבים בוגרי מערכת החינוך אשר נרשמים ללימודי מתמטיקה, הנדסה ומדעים מגיעים לשערי האוניברסיטה עם פערי ידע גדולים, דבר המקשה עליהם להצליח ואף לשרוד ולסיים את לימודיהם.

 

בשנים האחרונות ננקטות פעולות ויוזמות שונות במטרה ליצור שינוי ולהעלות את רמת לימודי המדעים והמתמטיקה בישראל ולשפר את איכות המורים וההוראה, על ידי עידוד הסבת אקדמיים ממקצועות מדעיים להוראה, תהליכי הכשרה והדרכה ורפורמות לחיזוק מעמד המורה. לאחרונה החל משרד החינוך בהובלה של מהלך לו שותפים גורמים רבים לרבות צה"ל, רשויות מקומיות, ארגוני הייטק וארגוני המגזר החברתי שנועד לקדם מאמץ מתואם שייצור השפעה ושינוי.

 

קרן רוטשילד קיסריה חברה למכון ויצמן למדע בניסיון לתרום לקידום מצוינות בהוראת המדעים והמתמטיקה. תוכנית רוטשילד-ויצמן הינה תוכנית ייחודית ויוקרתית למורים מצטיינים במתמטיקה ובמדעים, הממומנת על ידי הקרן לעשר שנים. מכון ויצמן למדע פתח שעריו בפני מורים מתוך מודעות עמוקה לחשיבות הקשר בין האקדמיה לבין הפרקטיקה של הוראת המתמטיקה והמדעים. הקשר הבלתי אמצעי של מורים עם העשייה המדעית המחקרית מוביל למצוינות ובטווח הארוך תורם לשיפור ההוראה, ולפי עדויות ממורים אף מסייע במניעת שחיקה האופיינית למקצוע ההוראה.

 

בתוכנית מעורבים כ-100 מדענים, בהוראה ובתרגול של קורסים ובעבודה במעבדות. כל אלה הותאמו במיוחד לצרכי המורים ולהוראה בכיתה. בכל שנה מסיימים את התואר כ-30 בוגרים החוזרים אל מערכת החינוך עם ידע מדעי וידע בהוראת המדעים עשיר וחדשני. חלקם אף ממלאים תפקידי מפתח בהנחיית מורים, בהדרכה, ובהובלה של קבוצות מורים. באחרונה, זכה בוגר התוכנית המורה לפיזיקה קובי שורצבורד בפרס היוקרתי של קרן טראמפ להוראה איכותית ונבחר כמורה המצטיין.

 

מדענים ממכון ויצמן תומכים בפעילויות שונות עם מורים המתקיימות ברחבי הארץ הן בייעוץ אקדמי והן בהעברת הרצאות וסדנאות. כיום, יש לתוכנית כ-250 בוגרים המשפיעים על לימודיהם של כ-20,000 תלמידים מדי שנה. אין ספק כי חיזוק הקשר בין מצוינות אקדמית ומדעית למצוינות בהוראת המדעים ומתן תמיכה ביישום פרקטי של פירות הקשר הזה לאורך זמן עשויים להיות מנוף משמעותי לקידום הוראת מתמטיקה ומדעים בעתיד הלא רחוק.

 

ד"ר נעמה מירן היא מנהלת פרויקטים בקרן רוטשילד קיסריה

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x