שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

ניתוח כלכליסט

הקיצוץ הרוחבי בתקציב ידלג על מי שיש לו כוח

הממשלה הכריזה על קיצוץ רוחבי אך לא מתכוונת לפגוע בצורה שווה בכולם. בין הצפויות להינצל: תוכנית 0% מע"מ של שר האוצר ותוספת השכר של עובדי המגזר הציבורי

מיקי פלד, אופיר דור ותומר הדר 06:5828.08.14

אחרי שהחליטו על קיצוץ של 1.5 מיליארד שקל בתקציב המדינה לשנה הנוכחית על מנת למממן את הוצאות צוק איתן, השלב הבא הוא היישום בכל משרד ומשרד. כמעט כל משרד ממשלתי יצטרך בקרוב להחליט איך בדיוק הוא מתכוון לקצץ 2% מתקציבו כבר השנה, במקביל לדיונים מול משרד האוצר על תקציב לשנה הבאה. המשרדים יאלצו לקצץ אך יוכלו לבחור מהיכן במשרדם, בהתאם למגבלות והאילוצים שקובע החוק.

 

הקיצוץ הנוכחי הוא מבסיס התקציב. המשמעות היא כי גם בתקציב 2015 וגם בשנים הבאות, יכולת ההוצאה של כל משרד תקטן בשיעור של 2%.

 

הקיצוץ עצמו צפוי להגיע לאישור הממשלה בישיבתה ביום ראשון הקרוב ובחלק מהמשרדים מודים כי השאיפה היא שעד אז הם יידעו מה בדיוק צפוי להם. הרי עם כל הכבוד להשלכת האחריות לקביעה מה יקוצץ על המשרדים עצמם, בסופו של דבר לא הכל תלוי בהם. הרי תוכניות מסויימות קרובות יותר לליבו של האוצר ותוכניות מסויימות פחות, ואותן האוצר יכול לבטל או אפשר לפרוס לתקופה ארוכה.

 

כך לדוגמה המענק ממרכז ההשקעות של משרד הכלכלה לחברת אינטל עבור הרחבת המפעל בקרית גת, שעלותו צפויה לעמוד על כמיליארד שקל, עשויה להיפרס על פני 10 שנים ואינטל כבר הסכימה לכך עקרונית.

 

מבין התוספות התקציביות לשנת 2015 להן התחייבה הממשלה אלו שסביר להניח שיצאו לפועל למרות הקיצוץ הצפוי הן אלו שעונות על אחד משני התנאים הבאים: הראשון, שמדובר בתוספת הכרחית, והשני שזו תוספת תקציבית שחשובה למישהו מאוד חזק. התוספת לתקציב הביטחון בעקבות מבצע צוק איתן היא דוגמה לתנאי הראשון. תוכנית מע"מ 0% היא אולי הדוגמה, בה' הידיעה, לתנאי השני. שר האוצר יאיר לפיד מוכן ללכת כברת דרך ארוכה – כולל מה שנראה כיצירת קופה קטנה לטובת שותפיו מהבית היהודי – כדי להעביר את התוכנית, שעלותה השנתית מוערכת בכ־2.5 מיליארד שקל.

 

אבי ניסנקורן, יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, יו"ר ההסתדרות צילום: עמית שעל

 

כך גם במקרה של הרחבת הסיוע לניצולי השואה בעלות של מיליארד שקל בשנה, התחייבות שלפיד יעדיף שלא להפר.

תוכניות אחרות להן התחייבה המדינה במסגרת משרד הכלכלה, כמו 600 מיליון שקל לבניית מעונות יום, עוד כמה מאות מיליוני שקלים לבניית מערכי הכשרה מקצועית, בדגש על חרדים וערבים, עוד כמה עשרות מיליוני שקלים לעידוד הייצוא והעסקת עובדים עם צרכים מיוחדים – כל אלו נבדקים תחת זכוכית מגדלת, ויתכן שהתמיכה בהן תפחת או תתפרס על פני כמה שנים.

 

במשרד התחבורה ככל הנראה יסרבו לשנות את התיקצוב של מערכות התחבורה הציבורית ולחילופין יאלצו לדחות בניית כבישים בפריפריה בשנה נוספת.

 

במשרד האוצר לא מתכוונים לריב עם ההסתדרות

 

בסעיפים שדורשים שינוי דרמטי והתמודדות עם כוחות חזקים, כמו ההסתדרות, קשה להאמין שבאוצר יבחרו לריב דווקא עכשיו. כך לדוגמה האפשרות של דחייה נוספת בתוספת השכר שאמורים לקבל עובדי המגזר הציבורי. מדובר על 1.2 מיליארד שקל שאמורים להגיע אל תלוש השכר של כ־350 אלף עובדי המגזר הציבורי, כולל כ־70 אלף עובדי שמירה וניקיון, כבר בינואר הקרוב.

 

זוהי פעימה של 1%, הפעימה האחרונה בתוספת בשיעור של 7.25% שניתנה לעובדי המגזר הציבורי בשנים 2010–2013.

 

בהסתדרות מביעים התנגדות מוחלטת לוותר על תוספת השכר בינואר, אבל גישה דומה נקטו שם גם באמצע 2013, כאשר לפיד כשר אוצר חדש בחן את האפשרות לדחות את הפעימה מיולי של אותה שנה לתחילת 2015. לבסוף יו"ר ההסתדרות דאז עופר עיני נענה לדרישת לפיד, אך רק בתמורה להבטחה ליישום הסכם לשיפור תנאי עובדי הקבלן במגזר הציבורי וויתור על הכוונה - שספק גדול אם היתה מתממשת בלאו הכי - למסות את קרנות ההשתלמות שהן בבת עיניהם של ראשי ההסתדרות. לכן, בסופו של יום, כל אפשרות של הסכם חדש בין הצדדים הוא שאלה של מה האוצר יכול לתת, ולמרות הקיצוצים התקציביים הוא יכול לתת גם הפעם.

 

כך למשל בחודשים הקרובים אמורים נציגי האוצר וההסתדרות להתחיל ולדבר על תוספות שכר נוספות לעובדי המגזר הציבורי, הפעם על השנים 2013 והלאה. ניסנקורן צפוי לדרוש תוספת שכר של אחוזים בודדים מעל השחיקה הריאלית בשכר. כל ויתור של ניסנקורן על דחייה בפעימה של ינואר יכולה להיגבות בצורה כזו או אחרת במשא ומתן על התוספות העתידיות. האחוזים הללו שווים כל אחד מהם מעל מיליארד שקל, כך שמדובר במשא ומתן שצפוי להיות מאוד קשוח.

 

אלא שבסיבוב הזה לאוצר יש קלפים לא רעים. כך לדוגמה, לפני שהחלה הלחימה בדרום הגה ראש רשות החברות הממשלתיות, אורי יוגב, תוכנית ענק להפרטה והנפקה של לא פחות מ־10 חברות תשתית, אנרגיה וביטחון. לא מן הנמנע כי במקרה של עסקת חבילה כלשהי, גם עצירת ההפרטה תיכנס למשוואה. מצד שני, אם יוגב צודק והפרטה והנפקה באמת יכניסו למדינה 15 מיליארד שקל בשנים 2015־2017, האוצר יתקשה להסכים לעצירת המהלך.

 

קלף נוסף שמשחק לטובת האוצר הוא סוגיית החוזים האישיים במגזר הציבורי. רבים לא זוכרים, אבל אי שם לפני שנה וחצי הכריזה ההסתדרות על סכסוך עבודה מול המדינה על העסקה של עובדים בחוזה אישי במגזר הציבורי, במקום בהסכם קיבוצי. מדובר בכ־10,000 עובדים, בעיקר עובדי צווארון לבן כו רואי חשבון, מהנדסים, עורכי דין, כלכלנים ומקצועות דומים. בחלקים רחבים יותר ויותר של משרדי הממשלה עובדי החוזים האישיים הם כבר רוב. כל ניסיון של ההסתדרות לנקוט בצעדים ארגוניים ביחידות הללו יהיה הרבה פחות אפקטיבי פשוט משום שחלק ניכר מהעובדים לא שומעים לה. זהו איום על כוחה של העבודה המאורגנת במגזר הציבורי - לא פחות - ולכן בהסתדרות מאוד רוצים לראות את העובדים הללו נכנסים לעבודה תחת ההסכם הקיבוצי, צעד שלא אמור לעלות לאוצר יותר מדי כי אין שדרוג שכר.

 

בנוסף לעובדי החוזים האישיים, כמה מאות עובדי קבלן המועסקים עם עובדים מן המניין נחשבים לסוגייה עקרונית, כמעט אידיאולוגית, מבחינת ההסתדרות. ניסנקורן צפוי להתייחס לנושא במידה ותהיה עסקת חבילה עם האוצר. עד כה אף אחד לא דיבר על אי־עמידה בהתחייבות להסתדרות ויתכן שאת המלחמה הזו האוצר מתכוון לחסוך מעצמו.

 

לחצים פוליטיים מטעם השרים חברי יש עתיד

 

גם אם האוצר יצליח להמנע מלחצים מצד ההסתדרות בוודאי צפויים לו לחצים פוליטיים מצד ראשי המשרדים המקוצצים. שלושת השרים במשרדים החברתיים – בריאות, חינוך ורווחה – הם אנשי יש עתיד ולשר האוצר ויו"ר המפלגה שלהם יש בוודאי אוזן קשבת בלשכת שר האוצר.

 

 

 

כך למשל, למערכת הבריאות אמורים להתווסף השנה 300 מיליון שקל כחלק ממסקנות ועדת גרמן לטובת בניית חדרי ניתוח ובשנתיים הבאות כ־700 מיליון שקל, מהם חלק ליישום מסקנות הוועדה וחלק כתוספות שונות לסל הבריאות ולקופות החולים. לטענת גורמים במערכת הבריאות, באוצר עצמו עוד מנסים לבחון איך אפשר לצמצם את הפגיעה במשרד הבריאות, מתוך הבנה שפחות למערכת הבריאות הציבורית משמעו יותר למערכת הבריאות הפרטית, שהינה הדגל האדום של אגף התקציבים באוצר. מי שעשוי לסבול מהקיצוץ בסופו של דבר הם אותם גופים שגם כך נמצאים בשולי התקציב של המערכת: הפסיכיאטריה והגריאטריה.

 

משרד הרווחה, בראשו עומד מאיר כהן, לא צריך לחשוש יותר מדי מקיצוץ. היסטורית לא נהוג לגעת בתקציב המשרד כאשר יש קיצוץ רוחבי, אולי כי במקרה שלו אין כמעט שומנים. אז היכן כן אפשר לגעת? בשני מוקדים: האחד הוא הביטוח הלאומי והשני הוא יישום מסקנות ועדת אלאלוף למלחמה בעוני. בשני המקרים אין התחייבויות רשמיות של המדינה לתוספת כזו או אחרת, אך במערכת הרוווחה קיוו כי בשנה הקרובה תחל המדינה לקחת על עצמה ולו חלק מהמימון של הביטוח הלאומי את מחלקות היולדות בבתי החולים, בעלות שנתית של 2.5 מיליארד שקל. למוסד לו גירעון של 3 מיליארד שקל בשנה, מדובר בחבל הצלה. אותו הדבר לגבי מסקנות ועדת אלאלוף, שאם קודם היה נראה כי הסיכוי ליישומן הוא לא גבוה, עתה עוד יותר קשה להאמין שיוזרם כסף חדש לטובת האוכלוסיות החלשות.

 

משרד נוסף שלא אמור להיות מאוד מודאג מהקיצוץ הוא משרד התקשורת, לו תקציב נמוך יחסית שמופנה כולו לפעילות שוטפת. התקציב השוטף של המשרד ממנו משולמים משכורות, דמי שכירות למשרדים וחניות ונסיעות עומד על 55 מיליון שקל. המשרד לא צפוי להתקשות למצוא מקורות במקרה של קיצוץ רוחבי לאחר שב־2013 הוא סיים את השנה בעודף תקציבי של 15 מיליון שקל.

 

יחד עם זאת, חוק השידור הציבורי החדש שעבר בחודש שעבר מבטל את אגרת הטלוויזיה ולכן המדינה צפויה להעביר כ־250 מיליון שקל נוספים לשנה לתאגיד השידור הציבורי מתוך הכנסות אגרת רישוי רכבים, בנוסף ל־400 מיליון שקל שנגבים מאגרת הרדיו. קיצוץ בתקציב לא צפוי להשפיע על סכומים אלו הן מכיוון שהם מעוגנים בחוק והן מכיוון שהרפורמה ברשות השידור זכתה לתמיכה וגיבוי מצד שר האוצר.

 

משרד שכן צפוי להיפגע הוא משרד התיירות. "בנסיבות שנוצרו כנראה שאין ברירה אלא לקצץ בתקציב", כך אמר אתמול ל"כלכליסט" מנכ"ל משרד התיירות אמיר הלוי. להערכת גורמים המקורבים לאוצר, הקיצוץ בתקציב משרד התיירות אינו מהותי וצפוי להסתכם במיליונים ספורים בלבד. לדברי הלוי: "בפועל, אחרי הלחימה, כל שקל חשוב לתקציב שלנו ועלינו לשקם את הנזקים שנגרמו לתעשיית התיירות בישראל. נצטרך להיערך באופן מתאים תוך גרימת מינימום נזק".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x