53% ממימון המחקר בביה"ח בארץ הגיע ב-2012 מגורמים בחו"ל
לפי נתוני הלמ"ס, בצד גידול של 43% בשנים האחרונות בתקציבי המחקר והפיתוח הרפואי בבתי החולים, חלה גם נסיגה בחלק של הממשלה, שירד מ-16% ב-2009 ל-7.8% בלבד ב-2012
- אסותא מקימה בית חולים פרטי חדש בראשון לציון
- אסתר דומיניסיני צפויה לעמוד בראש רשות בתי החולים
- המלצות גרמן: הצרכן ישלם פחות תמורת פחות כיסויים
סך כל המימון של מחקר ופיתוח בבתי החולים עלה מ-302 מיליון שקל בשנת 2009 ל-431 מיליון שקל בשנת 2012 - עלייה של 43% בתוך 3 שנים. בעוד רובו של הסכום מגיע כאמור מחו"ל, כגון חברות תרופות ומכשור רפואי, ארגונים ממשלתיים כגון המכונים הלאומיים לבריאות של ארה"ב, האיחוד האירופי ועוד, שיעור ניכר נוסף מסך המימון של מחקרים מגיע מהמגזר העסקי בישראל - 36.4% (סכום זה כולל את המימון שמגיע מכיס בית החולים עצמו) ו-2.9% שמגיע ממלכ"רים. מדובר בעלייה חדה במימון ממקורות חו"ל ומהמגזר העסקי בישראל לעומת הסקר הקודם שנערך בשנת2009, אז חלקם עמד על 32% ו-24% בהתאמה, וחלקו של המימון הממשלתי מישראל עמד על 16%.
בית החולים שערי צדק בירושלים. כ-63% מסך ההשקעות מחו"ל הופנו למחקר ברפואה פנימית צילום: מיקי נועם אלון
מהנתונים עולה עוד כי בחו"ל מעדיפים להשקיע במחקר ופיתוח בתחום רפואה פנימית, הכולל בתוכו מחלות לב, סוכרת, מחלות מערכת העיכול, מערכת השתן, מערכת הנשימה ועוד. כ-63% מסך ההשקעות של גורמים מחו"ל במחקר בבתי חולים מופנים למחקר רפואי פנימי, לעומת כ-18% לתחום הכירורגיה, וכ-6% לתחום ילדים ויולדות. המימון הממשלתי למחקר בבתי חולים מקדיש כ-32% מסך השקעותיו לרפואה פנימית, כ-18% לכירורגיה, כ-10% לתחום רפואת ילדים, יולדות ונשים וכ-4% לפסיכיאטריה ושיקום. עוד עולה מהנתונים כיתחום הטיפול הנמרץ כמעט ואינו זוכה להשקעה במחקר.
על פי יו"ר המועצה הלאומית למו"פ במשרד המדע פרופ' יצחק בן-ישראל, "לגידול המשמעותי בהוצאה על מו"פ בבתי החולים אין בינתיים השפעת מאקרו על המשק הישראלי, מלבד יוצאים מן הכלל כגון פיתוח הקופקסון אשר החל באקדמיה והמשיך לתעשייה בישראל. לניסויים קליניים שממומנים ע"י גורמים מחו"ל לא תהיה השפעה כלכלית משמעותית למשק הישראלי כיוון שהתרופה תיוצר בחו"ל במפעלי החברה שהזמינה את הניסוי. למרות שלמימון החוץ השפעה חיובית בכך שהמחקר המתקדם ביותר מגיע לישראל, יש להעצים את ההשקעה בפיתוח טכנולוגיה רפואית מקומית בתקציבים מקומיים, שתאפשר אחר כך לקטוף את הפירות הכלכליים מהפיתוח, כמו שנעשה במקרה של קופקסון".
