$
משפט

פיטורי בנאי ודנון: גם לעובד מותר להתבטא, אבל יש לזה מחיר

אורנה בנאי איבדה קמפיין ודני דנון כבר לא סגן שר, אבל לא רק מפורסמים עלולים למצוא עצמם במצב לא נעים במקום העבודה שלהם לאחר שפרסמו ברשת דעות לא מקובלות

ענת רואה 08:5022.07.14

סגן שר הביטחון דני דנון הועבר מתפקידו לפני ימים בודדים לאחר שמתח ביקורת נוקבת על ראש הממשלה. נתניהו נימק את הפיטורים בכך שהתבטאויותיו של דנון "משרתות את חמאס". שלשום החליטה מנו ספנות לפטר את הבדרנית ואשת הטלוויזיה אורנה בנאי מתפקידה כפרנזטורית, לאחר שבנאי הביעה בראיון "מסרים הפוגעים בציבור". אבל מה הדין כשמדובר בהתבטאויות של אנשים לא מוכרים כמו דנון ובנאי, שמביעים עמדות לא נעימות או בלתי מקובלות?

 

הרשת מלאה בהתבטאויות ובציטוטי התבטאויות, בעיקר של עובדים בחברות או בגופים שונים. כך למשל, פורסם מקרה שבו רופא בבית החולים שערי צדק הושעה לאחר שפרסם תמונה של ראש הממשלה כערפד בעזה והאשים ש"חיילי צה"ל רוצחי ילדים".

 

אורנה בנאי. כל אחד יכול לפרסם את דעתו בפייסבוק אורנה בנאי. כל אחד יכול לפרסם את דעתו בפייסבוק צילום: רפי דלויה

 

במקרה אחר הופץ ברשת סטטוס שפרסמה צעירה שלפי עמוד הפייסבוק עובדת בסלקום. בסטטוס נכתב: "11 חיילים נהרגו" ולצד הדיווח הופיע סמיילי. "הרשתות החברתיות מלאות סטטוסים של עובדים שיש להם דעה על המלחמה, על הערבים, על החיילים, על הטייסים, על התנהלות הממשלה מכל קצוות הקשת", אומרת עו"ד דפנה שמואלביץ, מומחית לדיני עבודה ממשרד רובין־שמואלביץ המייצגת מעסיקים גדולים במשק. "בחלק מהמקרים העובד מפרסם את דעתו שלו, ובחלק הוא משתף בסטטוסים או בלינקים שנשלחו אליו".

 

כללי אצבע של מותר ואסור

 

לפי שמואלביץ, מדובר בנושא שטרם נבחן בבית המשפט, ובכל זאת ניתן לסמן כמה כללי אצבע של המותר והאסור. בשורה התחתונה, היא מסבירה, השאלה עד כמה העובד מסתכן תלויה בכמה גורמים: סוג ההתבטאות, מי המעסיק, מי העובד, מה הפורום שבו פורסמה וגם ולעתים בעיקר, התזמון.

 

המקרים המובהקים ביותר הם של התבטאות גזענית, שאסורה על פי חוק העונשין. החוק קובע שמי שמפרסם דבר מתוך מטרה להסית לגזענות צפוי למאסר של חמש שנים.

כך גם לגבי אדם המפרסם קריאה לעשיית מעשה אלימות או טרור או דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה אלימות או טרור. לפי שמואלביץ, במקומות עבודה רבים יש כללים להשעיית עובדים שנחשדים בביצוע עבירה פלילית, ולעתים עצם החשד מהווה עילה מספקת לפיטורי העובד.

 

אלא שמנגד, חופש הביטוי, השקפת עולם או אמונה דתית - גם הם חלק מזכויות היסוד של האזרח, וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה אוסר על מעסיק לפטר עובד או להפלותו בקבלה לעבודה על רקע השקפה, מפלגה או שירות במילואים.

 

כשמדובר בעובדי ציבור, יש כללים נוקשים יותר שחלים עליהם בנוגע להבעת דעה והתבטאות פומבית מתוך הבנה שעובד ציבור מייצג את המוסד שבו הוא עובד, ויש חשיבות לנראות של התנהגותו. "בתקשי"ר, שהוא הנוהל החל על כלל העובדים בשירות המדינה, נקבעו איסורים על התבטאויות פומביות של עובדי ציבור. על עובדי ציבור מסוימים נאסר למסור ידיעות לעיתונאים; לפרסם ספר או חוברת ללא בדיקת צנזורה; לבקר באופן מעליב או פוגע את הממשלה המכהנת או ממשלות עבר".

 

גם במגזר הפרטי יש קוד התנהגות

 

עו"ד שמואלביץ מוסיפה שבתי המשפט פסקו לא אחת שחופש הביטוי של עובד מוגבל ומבוקר ו"הזדהות קולנית של עובד ציבור עם קו פוליטי גוררת אחריה השפעות על תדמית השירות כולו".

 

כמו במקרה שבו שוטר מג"ב קילל פעילת שמאל שסירבה להזדהות. "במגזר הפרטי חופש הביטוי של העובד רחב יותר. עם זאת, על העובד לציית לכללי ההתנהגות שנקבעים בהסכמים קיבוציים או אישים או בנהלים פנימיים. מקומות עבודה רבים מחילים על העובדים קוד אתי האוסר הבעת דעה פוליטית במסגרת העבודה או באופן המזוהה עם מקום העבודה".

 

על עובדי מדינה מסוימים כמו שוטרים, סוהרים, שופטים, פקידי שומה ועובדי סעד, נאסר להשתתף או לנאום באסיפה בעלת אופי מדיני, לבקר את הכנסת או להתראייו בנושאים פוליטיים. "מעניין לציין דווקא את ההוראות החלות על מורים", אומרת שמואלביץ.

 

"יש חוזר של מנכ"ל משרד החינוך המבהיר שלאמירות של עובדי הוראה יכולה להיות השפעה רבה על התלמידים, ולכן הקוד האתי שלהם אוסר עליהם להשתתף בתעמולת בחירות; באסיפה, הפגנה או תהלוכה ובכינוסים בעל אופי פוליטי־מפלגתי; בבחירות לרשות מקומית או לכנסת; חומרת האיסור עולה ככל שמדובר בעובדי הוראה בכירים יותר".

 

שמואלביץ מזכירה שני מקרים מוכרים: המורה אדם ורטה מרשת אורט, שפוטר לאחר שהביע דעות שמאלניות בשיעור, והשני הוא פרופ' שלמה מעוז שפוטר מתפקיד הכלכלן הראשי של אקסלנס נשואה לאחר שאמר בהרצאה על בנק לאומי שהוא "בנק של לבנים" ועל בג"ץ שהוא "עוד מוסד אשכנזי". "המעסיק טען שהפיטורים לא נבעו רק מהשקפת עולמו של פרופ' מעוז, אלא בעיקר מהנזק שטמון בהתבטאויות כל כך חריפות של עובד בכיר נגד מוסד בנקאי שהמעסיק קשור איתו בקשרי עבודה".

 

"אתמול החליטה הבעלים של קבוצת הפועל באר שבע בכדורגל להשעות את קפטן קבוצת הנוער, לאחר שזה כתב בפייסבוק שלו שצריך לשלוח את השמאלנים לתאי גזים. מהשחקן נשלל מיידית סרט הקפטן", אומרת שמואלביץ ומתייחסת לשאלת עיתוי הפרסום: "אין ספק שבעיתוי הנוכחי יש תגובות רגשיות שמקבלות ביטוי בפרסום דעות מצד עובדים רבים. מנגד, דווקא בעת הזו העובד חייב לשמור על ריסון, כי המצב נפיץ ויש רגישות מיוחדת במקומות עבודה".

 

"כך למשל, עובד שמפרסם אמירות בגנות הערבים פוגע לעתים בחבריו לעבודה, ועלול לגרור את מקום העבודה כולו להתלהטות יצרים; באותה מידה יש לבחון אם העובד גם מתנהל בהתאם לאמירותיו: האם הרופא שגינה את חיילי צה"ל מנע מהם טיפול ראוי בשל השקפתו? האם עיתונאי בעל קו פוליטי מובהק מסקר באופן מעוות עניינים חדשותיים כדי לשרת את עמדתו הפוליטית?".

 

כל התבטאות משאירה אחריה עקבות

 

לעיתוי, מדגישה שמואלביץ, חשיבות מכרעת, אך היא מוסיפה שההתבטאויות קיצוניות אינן רק עילה לפיטורים אלא עלולות לסכן גם את עתידו של העובד במקום העבודה הבא. "כל עובד שמפרסם דעה או התבטאות פוגענית צריך לזכור שהפרסום בפייסבוק משאיר עקבות, ועל כן כל התבטאות יכולה להגיע לידיעתו של המעסיק הבא. מחקר שבוצע בארה"ב העלה שמעסיקים רבים נוהגים לבדוק מידע על מועמדים לעבודה בפייסבוק. כדאי לשמור על הפה והמקלדת גם מתוך ראייה לעתיד".

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x