שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

ראיון כלכליסט

"כל שקל שתוסיף לתקציב הביטחון זה כמו לשפוך מים"

אחרי שדיל פוליטי בין נתניהו ללפיד דחק אותו מההתמודדות לראשות ועדת החוץ והביטחון, ח"כ עפר שלח תוקף את ההתנהלות סביב הגדלת תקציב הביטחון ולא חוסך בביקורת גם על חלקו של שר האוצר בהחלטה

שאול אמסטרדמסקי 06:5326.05.14

"כל המתודה שעליה מבוסס תקציב הביטחון קרסה. בשיטה הקיימת, כל תקציב שתוסיף לביטחון ב־2015 יזיק לתקציב המדינה ולא יועיל לביטחון" - כך טוען בראיון ל"כלכליסט" ח"כ עפר שלח ממפלגת יש עתיד, המכהן כחבר בוועדת הכספים ובוועדת החוץ והביטחון.

שלח חושב שהציבור צריך להבין כי תקציב הביטחון הגיע לספו של משבר. לא משום שאין שם מספיק כסף, אלא משום שכל הכסף שיש שם זורם למקומות הלא נכונים, ובעיקר - לא לביטחון. לראיה הוא מספר את הסיפור הבא, שממחיש עד כמה מה שקורה בתקציב הביטחון יצא מפרופורציה: "הדרישה לתוספת תקציב שמערכת הביטחון הציגה בפנינו החודש גדולה פי שלושה מהתוספת שהם דרשו בינואר. אין לי שום דרך להצדיק את הקפיצה הזו, אף שאנחנו חשופים בכנסת לכל המספרים. ככה זה פשוט עובד".

 

ח"כ עפר שלח. "צריך להיות צוות קבוע של מערכת הביטחון ושל האוצר שיפתור את הסוגיות באופן שוטף" ח"כ עפר שלח. "צריך להיות צוות קבוע של מערכת הביטחון ושל האוצר שיפתור את הסוגיות באופן שוטף" צילום: אלכס קולומויסקי

 

מבלי שבכירי מערכת הביטחון שמו לב, מרוב קרבות תקציביים מול האוצר, תקציב הביטחון הביס בסופו של דבר את עצמו. בשביל להמחיש כיצד זה קורה, שלח בוחר להפוך את הסדר ולהציג את התקציב מהסוף שלו, מהשורה התחתונה: "תקציב המדינה כולו אמור לגדול בשנה הבאה ב־8 מיליארד שקל. עכשיו בואו נדבר על הצרכים הקשיחים של משרד הביטחון. עוד לפני שדיברנו על עסקאות לרכישת מטוסים, על ימי מילואים ועל בניית כיפות ברזל, תקציב תשלומי הפנסיה הצבאית אמור לגדול בשנה הבאה במיליארד שקל (מ־6.8 מיליארד שקל ב־2014 ל־7.9 מיליארד שקל ב־2015).

 

זה הכרח, זה לא כסף שאפשר לא לשלם. כלומר, מיליארד שקל מתוך הגידול הכללי של 8 מיליארד שקל בתקציב המדינה כולו יוקדשו לפנסיות של אנשי הקבע. כשמסתכלים על המספרים האלה כך, אפשר להבין מדוע מערכת הביטחון נאבקת לקבל כל שקל שהיא יכולה. היא הגיעה למצב של משבר, מצב שבו כל שקל שמוסיפים למערכת בכלל לא הולך לביטחון אלא לענייני כוח אדם, ולכן צריך לדרוש מהאוצר כמה שיותר מיליארדים כדי שבסוף משהו יישאר גם לביטחון עצמו".

 

להסתכל מחדש על הפנסיות

 

לשלח יש בטן מלאה. כמו לרבים אחרים, גם לו נמאס מההתנהלות של מערכת הביטחון ושל משרד האוצר. לשיטתו, רק החלטה של הפוליטיקאים, וליתר דיוק של ראש הממשלה, יכולה לסיים את סאגת ה"איומים בקיצוץ־איומים בפגיעה בביטחון־התקפלות של ראש הממשלה־תוספת תקציב" הזו, שמאפיינת את עונות דיוני התקציב זה שנים. רק שהחלטה מנהיגותית כזו לא נראית באופק.

 

 

כחבר ועדת החוץ והביטחון והוועדה המשותפת לוועדת הכספים ולוועדת החוץ והביטחון, שמאשרת את תקציב הביטחון בכנסת, שלח מכיר את המספרים שאינם חשופים לציבור הרחב. "הדבר העיקרי שהוביל לקריסה במערכת הביטחון הוא תנועת המספריים. בקרוב יותר מ־55% מתקציב הביטחון בכלל לא ילכו לביטחון, אלא לענייני כוח אדם - שכר, פנסיות, שיקום, מילואים וכיוצא באלה.

 

רק 45% יוקדשו לקיום הצבא ולהתעצמות. ותנועת המספריים הזו רק מחריפה. לפני חמש שנים היינו ביחס הפוך בדיוק. ומה שהציבור לא יודע הוא שגם בתוך תקציב צה"ל עצמו, יותר ממחצית מהתקציב מוקדשת לעלות השכר. לכן כל מיליארד נוסף שתשפוך לתוך תקציב הביטחון, זה כאילו שפכת מים לאדמה. אם לא תעשה שינוי מבני ומהותי בתקציב הביטחון, כל הכסף שתוסיף לא יועיל לקיום צה"ל ולהתעצמותו", הוא אומר.

 

אבל במערכת הביטחון יגידו לך שהם בכלל לא יכולים לגעת בפנסיות, שזו החלטת ממשלה ושאם הממשלה רוצה אז בבקשה, שתשנה את הכללים לגבי כל עובדי המדינה. איך אתה מתמודד עם הטיעונים האלה?

"אני מקבל את הטענה שצעד כזה צריך להתרחש בהסכמה. אבל הוא חייב לקרות, ודאי כשהמצב בתקציב הביטחון הוא מצב משברי כמו היום. אבל זה לא רק זה. אפילו כשזה המצב, מערכת הביטחון ממשיכה לממש את הזכות שיש לה לתת מענק רמטכ"ל (תוספת של 6% לפנסיה התקציבית עם השחרור של איש הקבע - ש"א). היא היתה צריכה לוותר על העניין הזה ולו כאקט של ניקיון כפיים ורצון טוב. או למשל, לא לתת את המענק הזה מעל דרגה מסוימת. אתה רוצה, תשאיר את זה בשביל לצ'פר את הנגדים. אבל היום זה ניתן בעיקר לבעלי הדרגות הגבוהות".

 

 

איזה תיקון אתה מציע לעשות בפנסיה הצבאית התקציבית?

"תשלומי הפנסיה התקציבית קפצו ב־90% בין 2009 ל־2015. תקציב הביטחון לא יכול לעמוד בקפיצה הזו. לכן צריך להחיל על הפנסיה התקציבית מבחן הכנסה. נכון שיש אנשי קבע שפרשו בדרגות נמוכות ומתקשים למצוא עבודה, ושהפנסיה שלהם היא לא כזו שאפשר להתקיים ממנה. יש בזה צדק. אבל אין צדק בזה שבעלי המשכורות הגבוהות, שיכולת ההשתכרות שלהם בשוק הפרטי גבוהה מאוד - בין היתר בגלל השירות הצבאי - יקבלו פנסיה בתנאים שהיא ניתנת להם היום. להם צריך לעשות מבחן הכנסה.

 

"יש היום אלופים לשעבר בשוק הפרטי שמשתכרים 100 אלף שקל לחודש. זה כשלעצמו בסדר גמור, אבל אין שום הצדקה שהמדינה תשלם להם בנוסף 30–40 אלף שקל בחודש פנסיה תקציבית. צריך לעשות מבחן הכנסה ולהטיל עליהם מס".

 

אבל זה לא יספיק בשביל לחסוך הרבה, כי אין הרבה מאוד קצינים בכירים שמקבלים פנסיה גבוהה מאוד. מה תעשה אז?

"בוא לפחות נתחיל משם".

 

יכול להיות שלא נתנו לך את ראשות ועדת חוץ וביטחון כי פחדו שתעשה את המוות למערכת הביטחון?

"לא. זה רק בגלל חישוביו הקרים של ראש הממשלה. בלי קשר לאיכות האנשים שנבחרו, ההסדר שנמצא בסוף של רוטציה משולשת הוא לא הסדר שעושה טוב. ועדת החוץ והביטחון בשביל ראש הממשלה היתה לא יותר מעוד פיון במשחק הפוליטי. ובכל מקרה, עם כל הכבוד, ליו"ר ועדת החוץ והביטחון אין את הסמכויות לגבי תקציב הביטחון שיש לסנאט האמריקאי".

 

גם לפיד אחראי למשבר

 

איך בכלל הגענו למשבר התורן סביב תקציב הביטחון? זה התחיל במאי לפני שנה, אחרי הבחירות והרכבת הממשלה, כשהקבינט הביטחוני הטרי התכנס בפעם הראשונה לדון בתקציב הביטחון לשנים 2014-2013. אנשי אגף התקציבים הציעו לקצץ את תקציב הביטחון ב־3 מיליארד שקל בשנת 2014, ולתדהמתם ההצעה התקבלה בתמיכתו של שר הביטחון הטרי משה (בוגי) יעלון.

 

זמן קצר לאחר מכן, אחרי שהקצינים הבכירים שטפו אותו, שר הביטחון התעשת והחל לדרוש להעלות את התקציב בחזרה. אחרי מסע לחצים ארוך, באוקטובר האחרון שוב התכנס הקבינט והשרים החליטו לתת תוספת לתקציב הביטחון, בתנאי שמערכת הביטחון לא תדרוש כסף נוסף בשנת 2014. שר האוצר יאיר לפיד התנגד להצעת הקבינט, אבל בכל זאת הצביע בעדה כי זה נראה לו אקט ג'נטלמני.

 

"הדרך שבה מתנהל הדיון על תקציב הביטחון היא שערורייה לאומית", אומר שלח. "בשנה החולפת קיימנו במצטבר בערך 40 שעות דיונים בכנסת בוועדה המשותפת לתקציב הביטחון, אבל הקבינט התכנס בסך הכל פעם אחת באוקטובר והוסיף 2.75 מיליארד שקל, שהפכו בהמשך ל־3.1 מיליארד שקל, שהפכו בהמשך ל־3.8 מיליארד שקל. וגרוע מזה, הקבינט התכנס שוב בינואר ואישר לצבא תקציב א־סימטרי (שמאפשר אימונים רק במחצית הראשונה של השנה - ש"א). כשאתה מאשר לצבא תקציב כזה, זה או שברור לך שבאמצע השנה אתה תצטרך לתת להם עוד כסף, או שאתה מאשר להם שלא יהיו עוד אימונים - שזה מצב שלא מתקבל על הדעת".

 

אתה זוכר שגם שר האוצר, יו"ר המפלגה שלך, הוא חבר קבינט. זה אומר שאתה מאשים גם אותו?

"אני לא מנקה את ראש המפלגה מאחריות. יש לו אחריות לזה. אבל גם ידי מערכת הביטחון אינן נקיות".

 

המשבר יצא למיקור־חוץ

 

אבל זה רק המיקרו. המאקרו - המשבר הכולל שאליו נקלע תקציב הביטחון - עמוק מכדי להסתפק במין אמירה של "טוב, הם יריבו גם הפעם ובסוף ראש הממשלה יחליט להוסיף עוד כסף לביטחון"; שהרי לפי שלח, תקציב הביטחון עלה בשנים האחרונות על מתווה שאינו בר־קיימא, ושום תוספת חד־פעמית לא תפתור את הבעיה.

 

האבסורד הכי גדול הוא שזה קרה דווקא כשמערכת הביטחון קיבלה תוספות תקציביות אדירות בעקבות דו"ח ברודט, שהמליץ בסוף 2007 להוסיף עוד 100 מיליארד שקל לתקציב הביטחון בתוך עשור - כש־30 מיליארד שקל מתוך הסכום הפנטסטי הזה היו אמורים להגיע מתוך התייעלות פנימית של הצבא. רק שזה, לפי שלח, לא קרה.

 

"מיד אחרי שההמלצות אומצו הצבא הזמין את חברת הייעוץ מקינזי שתמליץ איך להתייעל", מספר שלח. "בינתיים העבודה של מקינזי עלתה לצבא יותר מ־100 מיליון שקל, אבל המערכת נמצאת בפיגור של שנים ביחס ללוח הזמנים המקורי של ההתייעלות. המערכת לא התייעלה".

 

אם זה מה שקרה בעקבות המלצות ברודט, לשלח אין שום ציפיות מוועדת לוקר, הוועדה החדשה שצפויה לקום בתוך זמן קצר כדי לבחון את תקציב הביטחון. "לוועדת לוקר יש שתי אפשרויות - או שהיא תהיה ועדת ברודט 2, ואז גורלה יהיה כברודט 1 או גרוע מזה; או שהיא תיכנס לתוך בדיקה מדוקדקת של הפנסיות, של אגף השיקום ושל כל יתר הרכיבים, ותציג פתרון פרטני לכל רכיב. אם זה יקרה העבודה שלה תיקח זמן אדיר, וזה לא סביר לנוכח העובדה שיושבים בוועדה אנשים די עסוקים. מה שיקרה הוא שנציגי המערכות ינהלו בפנים קרב אימים, ובסוף הוועדה תגמור את עבודתה, תגיש דו"ח, ותגיד שעכשיו צריכים לשבת צוותים של הביטחון והאוצר כדי ליישם את זה, וכל המלחמה תתחיל מחדש".

 

זה די מדכדך. יש אופציה אחרת?

"יש. שיהיה צוות קבוע של מערכת הביטחון ושל האוצר שיישב על הסוגיות באופן שוטף ויפתור אותן".

 

אז האחריות היא על הדרג הפוליטי?

"הדרג הפוליטי לא נותן את ההוראה לעשות את הדברים הנכונים. הדרך שבה הממשלה מוציאה למיקור חוץ את אחריותה לוועדת מומחים, ואז מאמצת את המסקנות ומתחילה לריב מחדש בסוף, היא בזבוז זמן וקבורת חמור של העניין. לא תהיה ועדה יותר מקצועית וטובה מוועדת ברודט, ואפילו היא היתה כישלון מוחלט".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x