זהירות, קרחון: משבר הבריאות, האיום האיראני ומה שביניהם

"הפצצה האיראנית קרובה מאי פעם", "ארגוני הטרור מתחזקים", וגם "הקיצוץ במשרד הביטחון יחתוך בבשר החי" – אלו הן כותרות טיפוסיות המתנוססות חדשות לבקרים מעל לפרשנויות וטורי דעה שמסבירים לנו מהו גודלו של האיום הביטחוני בו אנו נתונים – כותרות המסייעות לנבחרי הציבור בהפניית תקציבים למערכת הביטחון ולמנוע אותם ממשרדים אחרים שהולכים ומתפוררים. זהו, אם תרצו, השפיץ של הקרחון שממשלות ישראל מצביעות עליו כבר עשרות שנים והוא מטיל עלינו צל כבד ומפחיד כל כך עד שכל מה שנותר לנו לעשות הוא להיות אסירי תודה על כך שנמנע מאיתנו מוות וודאי.

ובכן, הרשו לי לספר לכם היכן נמצא האיום האמיתי – ולא מדובר במה שיהרוג אותנו בסוף, אלא מה הורג אותנו בימים אלה ממש. הכוונה שלי היא למערכת הבריאות, ובמילים אחרות - הקרחון האמיתי שמאיים על הספינה הרעועה בה אנו שטים.

האם יצא לך לבקר לאחרונה במרפאה, בבית חולים, בחדר מיון? האם יצא לך להמתין שעות ארוכות עד שהתפנה רופא לבדוק אותך? האם נקלעת למצב שבמסגרתו הצוות הרפואי ידע כי אתה מצוי בכאבים קשים עדין המשכת להמתין בתור?

בית חולים (ארכיון). הצוות היה חסר אונים בדיוק כמונו צילום: אלעד גרשגורן

במקרה שלי – כל התשובות נכונות: לפני מספר שבועות ניהלתי דו-שיח בצעקות עם האח האחראי על חדר מיון. זה קרה לאחר שחיכיתי יותר מ-9 שעות בחדרי מיון של שני בתי חולים. בשניהם לא היה רופא פנוי לטפל בי, לא נמצאה מיטה פנויה להשכיב אותי בה והמקום היה עמוס עד אפס מקום בחולים - חלקם במצב גרוע בהרבה משלי. בשניהם הצוות היה חסר אונים בדיוק כמונו. אז מה אם היה עלול להיגרם נזק בלתי הפיך לעמוד השדרה שלי, או ללב של הגבר שישב וחיכה שעות לידי, או שהתוספתן של הגברת שהמתינה שם מהבוקר היה מתפוצץ? זה המצב - אין מיטות, אין אחיות, אין רופאים. פשוט אין.

זו האמת המרה של ישראל בשנת 2014: בזמן שמנופפים בשפיץ של הקרחון המכונה 'האיום האיראני', משכיחים מאיתנו את העובדה שממשלות ישראל לדורותיהן הזניחו את מערכת הבריאות והביאו אותה למצב קטסטרופלי. ושלא תתבלבלו – מערכת הבריאות היא הקרחון האמיתי שמאיים על הטיטאניק שלנו ואנחנו הולכים ומתקרבים להתנגשות חזיתית איתו בקצב מדאיג.

הנה כמה נתונים לא משמחים: מאז שנת 1976 לא עודכנו התקנים עבור מספרי הרופאים, האחיות, מיטות האשפוז ואמצעים חיוניים נוספים בבתי החולים ובמרפאות. משנה זו ועד התקופה הנוכחית, אוכלוסיית ישראל גדלה מ-3.5 מיליון איש ליותר מ-8 מיליון. כל ההבטחות על הוספת תקנים לאנשי צוות ומיטות אשפוז טורפדו בשל חוק ההסדרים ולא מומשו. והלא אנחנו כבר חכמות וחכמים, וידוע לנו היטב שכאשר ממשלת ישראל רוצה להעביר תקציבים, היא יכולה.

אז מה אפשר לעשות כדי לשנות את המצב הזה? לפני מספר שבועות פצחנו, אני ומספר חברים שעובדים בהתנדבות, בפרויקט בשם "מכתבים לבריאות" - healthletters.wordpress.com. המטרה שלנו פשוטה: אנשים שולחים אלינו סיפורים על החוויות שלהם במערכת הבריאות הקורסת, אנחנו מדפיסים את הסיפורים כמכתבים, ושולחים אותם מדי יום אל משרדי שר האוצר, שרת הבריאות וראש הממשלה. קל להתעלם מאנשים חולים, מוחלשים ואומללים, שמעט הכוח שנותר להם מוקדש להתמודדות עם כאבים ומצוקה. קל להתעלם מרופאים ומאחיות שאין להם ברירה כי הם באמת ובתמים רוצים לעזור ולטפל בכולם, ופשוט לא מסוגלים. בעזרת עשרות ומאות סיפורים שיישלחו יום יום, נוכל לאלץ את הממשלה להסתכל לאנשים האלה בעיניים. כי משבר הבריאות צריך להימצא בראש סדר העדיפויות הלאומי.

אגב, הכסף שהממשלה מסרבת להעביר לשיקום מערכת הבריאות? זה הכסף שלנו. אנחנו האנשים שמשלמים לנבחרי הציבור כדי שידאגו לנו. אנא, שלחו לנו את הסיפורים שלכם - מטופלות ומטופלים, רופאות ורופאים, אחיות ואחים. כולנו ביחד בספינה הזו. אנחנו נמשיך לשלוח את הסיפורים שלכם ולפרסם אותם באתר עד שלא יוכלו עוד להתעלם מאיתנו. לא ניתן להם להפחיד אותנו עם השפיץ של הקרחון. לא ניתן להם להרוג אותנו.

הילה בניוביץ'-הופמן היא בעלת הבלוג "ואן דר גראף אחותך" ויוזמת פרויקט "מכתבים לבריאות"