$
בארץ

פרשנות

המדינה תרוויח? המלצות ששינסקי עלולות להזיק בטווח הרחוק

רצף של שנים רווחיות לכיל אינו מבטיח שהמרת תמלוגים במס רווחי יתר היא צעד חכם למדינה; מדובר בהימורים במקום הכנסה מובטחת

דוד רפאלי 07:1119.05.14
ההמלצה של ועדת ששינסקי 2, להפחית את התמלוגים שמשלמת כיל על אשלג ופוספטים תמורת הטלת מס על רווחי יתר, היא סיבה לדאגה. אמנם כיל סיימה את שלוש השנים האחרונות עם רווח נקי מצטבר של 3.6 מיליארד דולר. אבל למהלך זה, הרואה במס רווחי יתר חזות הכל, יש משמעויות נורמטיביות לטווח הארוך. המדינה למעשה מוותרת על המיסוי הישיר של משאב הטבע שנתנה לחברה לטובת אפשרות של מסים גבוהים יותר בעתיד על בסיס פוטנציאל הרווחיות של החברה. מדובר בהימור שיכול להצליח ויכול להיכשל. בינתיים הוא מחליש את הקשר בין המדינה למשאב שנתנה לכיל ועשוי ליצור תקדים בעייתי ביחס למיסוי החברה שתיכנס בנעלי כיל בעתיד, עם פקיעת הזיכיון ב-2030.

 

 

 

רצף של שנים טובות עלול להטעות

חשוב להבחין בין תמלוג לבין מס. התמלוג משולם עבור הזכות להשתמש במשאבי הטבע של הציבור, לעומת מס שנגבה בגין התעשרות. בעוד מסים כולנו משלמים, תמלוגים משלמים רק אלה המפיקים את עושרם מקניין הציבור. כשהמדינה אינה גובה תמלוגים עבור השימוש במשאבי הטבע שלה, היא למעשה נותנת ליזם להשתמש בו בחינם על חשבון האזרחים. בכך היא נותנת לו יתרון על פני יזמים בשווקים אחרים, שצריכים לרכוש חומרי גלם מספקים ולהרוויח עליהם. כשמצרפים לתמלוגים מסים המוטלים רק על רווחי יתר, מקבלים אפיק השקעה בטוח למדי ליזם.

 

 

מה דעתך על מניית איי.סי.אל:
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
קנייה חזקה קנייה המתן מכירה מכירה חזקה
מה חושבים הגולשים ?
     
17% 11% 72%

 

"כמה שנים טובות אינן בסיס להטלת מס", כתבה כיל לוועדה, בניסיון למנוע את מס רווחי היתר. זה נכון גם בכיוון השני: כמה שנים טובות הן אינן סיבה לוותר על תמלוגים. כי אחרי שבע שנים טובות עשויות להגיע שבע שנים רעות. ואז תיכנס לתוקף תעודת הביטוח שהמדינה מעניקה לכיל, על חשבון הציבור.

 

המדינה למעשה מבטיחה לכיל שבשנים חלשות, כשמחירי האשלג יירדו מתחת לרף של 250 דולר לטון (לפי ההערכות), לא רק שהיא לא תשלם מס, היא גם תשלם על משאבי הטבע פחות מכפי שהיא משלמת היום. מדינת ישראל תוותר לה כדי שהתשואה המובטחת לה לא תיפגע. ומה יגידו חברות משאבי טבע אחרות שאינן מגיעות לתשואה של 11%? מסקנות הוועדה עלולות לפתוח להן פתח לבקש הקלה בתמלוגים שהן משלמות.

 

 

פרופ' איתן ששינסקי פרופ' איתן ששינסקי צילום: רונן טופלברג

 

בעיה נוספת העולה מהמלצות ששינסקי קשורה לתמריץ שהמדינה נותנת ליזמים. כשאפיק ההשקעה שלו דומה יותר ויותר לאג"ח ממשלתית, יעדיף היזם לשבת בחיבוק ידיים ולהימנע מהשקעות גדולות ונטילת סיכונים בתקווה להגדיל את התשואה שלו.

 

ההמלצות עלולות להזיק בטווח הארוך

ועדת ששינסקי הכירה בחשיבות של השימוש בתמלוגים: "התמלוג כמעט אינו תלוי בהוצאות של החברות המפיקות, והוא מבטיח את חלק המדינה בלי קשר לרמת יעילות החברות", נכתב במסקנות הביניים, "כמו כן התמלוג הוא כלי פיסקאלי פשוט לחישוב ולגבייה וחסין באופן יחסי למניפולציות". ולמרות זאת, הוועדה ממליצה שהתמלוגים לא יהיו החלק המרכזי במערכת המיסוי על משאבי הטבע.

 

צריך לזכור כי בעוד הזיכיון של כיל ייגמר ב־2030, מסקנות ועדת ששינסקי 2 יחולו כנראה גם על החברה שתיכנס לנעליה (אם תהיה כזו). חשוב שהשינויים שיוכנסו עכשיו לחוק ישמרו על האינטרס הציבורי בכללותו לדורות, ולא ינסו למקסם את הרווח המהיר לטווח הקצר.

 

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x