$
דו"ח מבקר המדינה 2014
דו"ח מבקר המדינה 2014

דו"ח המבקר 2014

דו"ח המבקר: כך החטיאה הרפורמה ברשות מקרקעי ישראל את מטרותיה

שלוש שנים לאחר שקמה רשות מקרקעי ישראל במטרה לייעל את תפקודו של הגוף המנהל את אדמות המדינה נראה כי לא הושגו תוצאות של ממש: הארגון לא עמד במתווה הפחתת העובדים, היקף הנכסים שהועברו לבעלות החוכרים רחוק מלהדביק את הקצב; ואת 184 העובדים שפרשו בעלות של 150 מיליון שקל החליפו מיד 170 עובדים חדשים

דותן לוי 16:0114.05.14

על העובדה שהיה צורך ברפורמה במינהל מקרקעי ישראל (ששמה הוחלף - כחלק מהרפורמה - לרשות מקרקעי ישראל - רמ"י) איש לא חלק. במהלך השנים 1986-2004 מונו 3 ועדות שונות לבחינת יעדי המדיניות הקרקעית במדינת ישראל ובמאי 2009 החליטה הממשלה על יישום רפורמה מקיפה ועל הקמת הרשות. בעקבות ההחלטה נחתם במאי 2011 הסכם קיבוצי בין מנהל רמ"י דאז (ירון ביבי ז"ל) לבין הממונה על השכר והסכמי העבודה במשרד האוצר ובין הסתדרות העובדים הכללית החדשה והליך זה יושם כבר בהמשך אותה השנה.

 

לכל ממצאי דו"ח מבקר המדינה לחץ כאן 

לרפורמה היו 3 מטרות עיקריות: שינוי פנים ארגוני מקיף במינהל מקרקעי ישראל והפיכתו לרשות ממשלתית שתפקידי הליבה שלה הם הקצאה ושיווק של קרקעות בהתאם לצורכי המשק ושמירה על המקרקעין בישראל, העברת הבעלות על נכסים במגזר העירוני לידי החוכרים במטרה לצמצם את החיכוך בין החוכרים לבין רמ"י, והעברת האחריות לפיתוח מרמ"י לרשויות המקומיות ומשרד הבינוי והשיכון.

 

ליברמן. "שמט את הבסיס שעליו הונחה הרפורמה" ליברמן. "שמט את הבסיס שעליו הונחה הרפורמה" צילום: עמית שעל

 

העובדים צומצמו? להיפך

 

בעוד אחת המטרות הייתה לגבש מבנה ארגוני מצומצמם ויעיל, בהתאם לזה שגובש על ידי הגורמים בהנהלת הרשות ובמשרדי הממשלה הרלוונטים, בדיקת המבקר מצאה כי מספר העובדים לפי המתווה המעודכן גדול ב-83 מהמספר שנקבע במתווה המקורי. 21 מאותם עובדים הופנו למטות הרשות והחטיבות ו-55 מהם הופנו לחטיבת השירות. מספר זה אינו עניין של מה בכך בגוף ציבורי אשר כלל העובדים בו עומד על כ-670 והוא מהווה למעלה מ-10% מהם.

 

בנוסף, בעוד אחת המטרות העיקריות של הרפורמה הייתה לרכז את משאבי הרשות במטלות הליבה שהן שיווק הקרקעות בישראל ושמירה עליהן, ברור כי הפניה של מספר עובדים לא מבוטל לחטיבת השירות אינו עומד בקנה אחד עם מטרה זו.

 

ירון ביבי חתם, ליברמן התעלם

 

על פי המתווה המקורי של הרפורמה, פעולות השירות אמורות היו להיעשות באמצעות גופים חיצוניים, ועל פי חוות דעתו של מנהל רמ"י דאז את פעולות השירות שלא נמסרו למיקור חוץ ניתן היה לבצע באמצעים ממוחשבים. אלא שבנצי ליברמן המנהל הנוכחי לא קיבל את חוות הדעת של קודמו והחליט על מתווה מעודכן ולפיו מרבית השירותים יינתנו על ידי הרשות. יתרה מכך, ליברמן החליט כי חטיבת השירות שנועדה לפי הרפורמה לכלול מטה בלבד - תכלול חמישה מרחבים. כך קובע המבקר, הוחמצה האפשרות להגיע לכדי צמצום החיכוך בין רמ"י לחוכרים, מטרה שהייתה מיסודותיה העיקריים של הרפורמה שעליה החליטה הממשלה. "יוצא אפוא כי המנהל הנוכחי שימר את המצב שבו הייתה נתונה רמ"י לפני יישום הרפורמה - קרי מצב של חיכוך מתמיד עם החוכרים - ובכך שמט את הבסיס שעליו הונחה הרפורמה", לשון הדוח.

 

עוד נכתב בדו"ח המבקר, כי מתווה הרפורמה הנוכחי שקוים על ידי הרשות היה מנוגד לעמדת אגף התקציבים במשרד האוצר אשר אנשיו סברו כי להגדלת תקן העובדים יהיו השלכות שליליות לגבי רפורמות עתידיות במגזר הציבורי. עוד נטען באגף התקציבים, כי המתווה המעודכן נוגד את המבנה הארגוני שאישרה הממשלה, וכדי להמשיך בו יש לשקול לקבל את אישורה. אם זאת המבקר מעביר גם ביקורת מרומזת על אגף התקציבים שלמרות הסתייגויותיו החליט לאשר את בקשתו של ליברמן מבלי לדרוש את אישור הממשלה לכך.

 

מענקים לעובדים על תקופה שבה הרשות לא פעלה

 

במסגרת הרפורמה העניקה המדינה תנאי פרישה מוגדלים לכ-200 עובדים כדי לצמצם את מספר העובדים ברמ"י ולייעל את המערכת. בפועל פרשו 184 עובדים בלבד בעלות של כ-150 מיליון שקל, אולם לצורך יישום המתווה המעודכן גייס ליברמן כ-170 עובדים חדשים. באופן זה המטרה שלשמה עודדה הממשלה פרישת עובדים - קרי התייעלות המערכת - לא הושגה.

 

בתוך כך, את המענקים שהובטחו לעובדי הרשות כן מיהרו ליישם. במשך 14 חודשים קיבלו עובדי רמ"י מענק בגין הישגים אישיים ומצוינות בעבודה בסך 750 שקל לחודש לעובד, ובסך הכול 12.5 מיליון שקל. אלא שהמענק שולם עבור תקופה שבה הרשות כלל לא פעלה ועבור עבודה שטרם בוצעה.

 

גם נושא שיבוץ העובדים לא היה הצד החזק בהליכי יישום הרפורמה אשר במסגרתה הוחלט לבצע שיבוץ מחודש של עובדיה. הליך זה נעשה בהתייחסות לטופסי הבקשה שמילאו העובדים בלבד, בלי שנערכו להם ראיונות אישיים וללא קריאת תיקיהם האישיים. בדיקת שיבוצם של 82 עובדים נמצא כי 13 מהם שובצו בתפקידים למרות שהיה ברור מקורות החיים שלהם כי הם אינם עומדים בתנאי הסף של המשרה מפאת חוסר ניסיון בתפקיד. 11 עובדים נוספים שובצו בתפקיד השונה במהותו מזה שמילאו לפני הרפורמה, אף שאין להם את ההשכלה הפורמאלית המתאימה. עוד נמצא כי חלק מהעובדים שובצו בתפקיד זהה לתפקיד שמילאו לפני הרפורמה או דומה לו, ולמרות זאת קודמו בדרגה אחת או שתיים. הרפורמה נועדה לטייב את כוח האדם ברמ"י בתמורה להעלאת השכר. אולם בפועל מינתה רמ"י לתפקידים מקצועיים וניהוליים עובדים חסרי כישורים מתאימים, כגון ניסיון והשכלה.

 

בצד הביצועי העריכו ברמ"י כי כמות הנכסים להם ניתן להקנות בעלות עומדת על כמיליון, תהליך הקניית הבעלות החל בשנת 2006, אולם עד דצמבר 2013 הוקנתה הבעלות על כ-300 אלף נכסים בלבד, כלומר עדיין יש להקנות את הבעלות על כ-700 אלף נכסים.

 

חוסר העמידה בתוכניות העבודה מלווה את רמ"י לכל אורך הדרך, כך למשל בשנת 2011 היא הייתה אמורה להקנות בעלות על 47 אלף נכסים, אך הקנתה את הבעלות רק על כ-25 אלף ב-2012 עמד המספר בתוכניות העבודה על 50 אלף אך בפועל הוקנו בעלות רק על 29.6 אלף נכסים. בשנת 2013 היעד היה 51 אלף נכסים אולם הבעלות עברה רק ב-32.5 אלף נכסים.

 

תגובת רשות מקרקעי ישראל

 

"עורך הדו"ח המדובר לוקה בחסר ובמידה מסויימת בחוסר הבנה בכל האמור למימוש הרפורמה ברשות מקרקעי ישראל והתאמתה למציאות. תוצאות הרפורמה מדברות בעד עצמן לאורך כל נתוני שנת 2013 - שיא בשיווק קרקעות, שיא בתכנון ושיא בהעברת בעלות. עורך הדו"ח מטעם מבקר המדינה התבסס על גישה שגויה המתעלמת ממורכבות הרפורמה וממרכיביה השונים. יישום הרפורמה בהתאם למתווה המקורי ללא ביצוע התאמות נדרשות הייתה מסתיימת בתוצאה אחת בלבד- לא הייתה רפורמה. אלמלא בוצעו התאמות ושינויים במתווה המקורי של הרפורמה, רשות מקרקעי ישראל לא היתה מסוגלת לעמוד ביעדי השיווק שהציבה לה הממשלה.

 

"המתווה המעודכן של הרפורמה הניב את ההישגים הבאים: שיווק של 38,000 יחידות דיור בשנת 2013, תוך עמידה ביעדי הממשלה; עלייה תלולה במספר העסקות המאושרות מ 15,300 יח"ד ב2012 לכ 30,000 ב 2013; הגדלה משמעותית של היקפי התכנון מ כ 38,000 יח"ד ב 2012 לכ 44,500 יח"ד ב 2013. לאור הצלחות אלו ומתוך הכרה בצורך לתגבר את רשות מקרקעי ישראל בכוח אדם נוסף לקידום הרפורמה צפוי קבינט הדיור לאשר תקנים נוספים בעתיד הקרוב.

 

"כמו כן קידמה הרשות בשנה האחרונה מתודולוגיה שיווקית חדשה : שורת הסכמי גג עם רשויות מקומיות המבטיחים בניה של כ 100,000 דיור באזורי הביקוש במרכז; בנוסף פועלת רשות מקרקעי ישראל נמרצות לשיפור השירות לקהל לקוחותיה: מזה כשנה פועלים ברמ"י מוקדי שירות מהירים לציבור הכוללים אמנת שירות ולוחות זמנים מקוצרים שהביאו לסיום טיפול ב 50 אלף בקשות שהוגשו לרשות.

 

"על מנת להביא לשינוי מהותי ברשות מקרקעי ישראל וכדי למשוך כח אדם חדש מקצועי ואיכותי, כללה הרפורמה גידול של כ-20% בממוצע בשכר העובדים, כאשר הגידול המשמעותי ביותר בשכר ניתן לעובדים מקצועיים ואקדמאיים, במקביל לפרישה של כ 200 עובדים ותיקים. שינויים אלו הוכיחו את עצמם ועל כך מעידים- נתוני השיווק של 2013 שהיו הגבוהים ביותר מזה שנים".

 

תגובת בנצי ליברמן מנהל רשות מקרקעי ישראל: "עם תוצאות אי אפשר להתווכח בכל מה שקשור לליבת העשייה שלנו בשנת 2013 הגענו לשיא של כל הזמנים, אם אנחנו מדברים על השיווקים או על תכנון ועסקאות. כשדאני מסתכל על כל פרמטר אני היתי עומד על טריבונה ומוחא כפיים. קבינט הדיור והאוצר הם אלה שאישרו לנו תקנים ורוצים לאשר לנו תקנים נוספים כי הם מבינים שאת העבודה מבצעים אנשים ולכן אני דוחה את הביקורת הזו מכל וכל. המציאות מוכיחה שהעדכון שעשיתי ברפורמה מדברת בעד עצמה. חלק מהההחלטות כמו זו שהתקבלה בנושא חטיבת השירות נעשו בעצה אחת עם ראש מועצת מקרקעי ישראל ועם משרד האוצר להקמת מרחבי שירות".

 

 

תגובת שר השיכון אורי אריאל: "העדכונים וההתאמות שהוכנסו ברפורמה ואושרו על ידי מועצת המנהל הם שאפשרו לרשות מקרקעי ישראל לעמוד ביעדי השיווק שהממשלה הציבה והם שאפשרו את שיפור השירות וההתייעלות שנעשו בעבודת השירות".

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x