שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

ניתוח כלכליסט

המרחק בין שכר המינימום לבין קו העוני מתכווץ

אובמה מצייץ עליו בלי הרף, גרמניה עומדת לעגן אותו בחוק לראשונה ושווייץ תצביע עליו במשאל עם ב־18 במאי - אבל בישראל כל ההעלאות האחרונות בשכר נעשו הודות לשיתוף בין ההסתדרות לארגוני המעסיקים, שכבר לא קיים כדי להעלות את שכר המינימום

מיקי פלד ורן אברמסון 06:4628.04.14

אובמה מצייץ עליו ללא הפסקה ורוצה להעלות אותו משמעותית, גרמניה עומדת לעגן אותו בחוק לראשונה בתולדותיה ואפילו שווייץ, שבה השכר ויוקר המחיה הם מהגבוהים בעולם, עומדת להצביע בחודש הבא בעדו או נגדו - שכר המינימום הוא הכוכב התורן בזירה הבינלאומית, ונראה שזו רק ההתחלה.

 


 

גם ישראל הצטרפה למגמה, ואמנם ההצעה הנוכחית - העלאת שכר המינימום ל־30 שקל לשעה - עוד בחיתוליה, אך היא צפויה להיות הכרטיס המרכזי של סיעות האופוזיציה בכנסת והארגונים החברתיים נגד מדיניות הממשלה בחודשים הקרובים. אלה ינסו להציג את המציאות הישראלית, שבה שכר מינימום של 4,300 שקל ברוטו בחודש למשרה מלאה או 23.12 שקל בשעה - לא יכול להבטיח קיום בכבוד, כשמולם עומדים המתנגדים המסורתיים ממשרד האוצר שחוששים מפגיעה במעסיקים ובכושר התחרות של המשק הישראלי, וגם מגידול של מיליארדי שקלים בהוצאות הממשלה.

 

לשאלה אם צריך או לא צריך להעלות את שכר המינימום בישראל קשה לספק תשובה ברורה ומוחלטת, ולמרות זאת, השאלות שבדרך חשובות להבנת הוויכוח, שכמו הרבה ויכוחים כלכליים - נסוב כנראה יותר על תפיסת עולם מאשר על מספרים.

 

ברק אובמה. עמדתו ברורה, של לפיד קצת פחות ברק אובמה. עמדתו ברורה, של לפיד קצת פחות צילום: איי אף פי

 

ישראל במקום טוב, השאלה אם הדירוג רלבנטי

 

שכר המינימום בישראל קבוע בחוק לפי יחס של 47.5% מהשכר הממוצע והביטוח הלאומי אחראי לעדכן אותו בכל חודש אפריל בהתאם לממוצע של השנה שעברה. אולם בפועל, בשנים האחרונות שכר המינימום נקבע על ידי הממשלה בעזרת שינויי חקיקה, לרוב כתוצאה מהסכמים קואליציוניים או בין המדינה להסתדרות, וכתוצאה מכל אלה שכר המינימום עומד היום על כ־49% מהשכר הממוצע.

 

בארגון המדינות המפותחות נוהגים להסתכל על שכר המינימום ביחס לשכר החציוני, זה שמחצית מהעובדים משתכרים מעליו ומחצית מתחתיו, ובמקרה הזה ישראל דווקא ממוקמת גבוה - הדו"ח האחרון של הארגון, מפברואר השנה, מצא שבשנת 2012 היחס בישראל עמד על 57% שמיקם את ישראל במקום ה־7 ביחס בין המינימום לחציוני. אנשי ה־OECD כותבים שיחס גבוה מדי עלול להצביע על עלות שכר גבוהה שמקשה על התפתחות עסקים קטנים ובמקרים מסוימים אף מקשה על הורדת שכר במקרה של מיתון ומאלצת פיטורים - אלא שאנשי הארגון יוצאים כפי הנראה מנקודת הנחה שהשכר החציוני הוא כזה שאמור להספיק למחיה ברמה סבירה, אך לא בטוח ש־6,541 שקל לחודש ברוטו מקיימים את התנאי הזה בישראל.

 

 

לכן, מעבר לרצון להשוות, ספק אם הנתון הזה משמעותי במקרה של המשק הישראלי, שאי השוויון בו הוא מהגבוהים במדינות המערב. אפילו דו"ח של בנק ישראל מהחודש שעבר קרא למשק הישראלי 'משק דואלי', בו ישנה שכבה דקה של עובדים בשכר גבוה ושכבה הולכת וגדלה של עובדים בשכר נמוך. המוסד לביטוח הלאומי פרסם גם הוא לאחרונה מחקר שממנו עולה שמספר העובדים המשתכרים שכר מינימום גדל ב־30% בעשור האחרון.

 

אי השוויון המעמיק מורגש בכל העולם וביתר שאת בארה"ב, והוא הרוח שמאחורי היוזמה הנלהבת של הנשיא ברק אובמה להעלות את שכר המינימום מ־7.25 דולר לשעה ל־10.10. אובמה הגדיר את אי השוויון הבוער 'האתגר המכונן של תקופתנו', ובנאום מצב האומה השנתי שלו בינואר הבהיר שלא יהסס להשתמש בכלים העומדים לרשותו כדי לעקוף את הצורך בחקיקה. בתור התחלה, הוא חתם על צו נשיאותי שמחייב את חברות הקבלן העובדות עם הממשל לשלם לעובדיהן את רף השכר אליו הוא מכוון. במקביל, אובמה מקפיד להיפגש עם ראשי התאגידים הגדולים בארה"ב בניסיון לשכנע אותם בתועלת שבהעלאת שכר המינימום ואף ביצע מחווה כלפי רשת הביגוד גאפ, שהסכימה לבקשתו, כשהופיע בחודש שעבר בסניף שלה במנהטן, כשהוא מלווה בכלי תקשורת כמובן, כדי לבצע קניות.

 

 

גרמניה, לדוגמה, נמנעה מחקיקה בנושא, אלא שבהסכם הקואליציוני בין המפלגה הנוצרית דמוקרטית של הקנצלרית אנגלה מרקל לבין המפלגה הסוציאל דמוקרטית הגרמנית, הוסכם לראשונה כל חקיקת חוק שכר מינימום במדינה, שייכנס לתוקפו ב־1 בינואר 2015.

 

שכר המינימום החדש בגרמניה יהיה 8.5 יורו לשעה או 1,289 יורו לחודש, כאשר כבר כיום 88% מהעובדים במה שהיה פעם מערב גרמניה מרוויחים שכר גבוה מזה. באזורים שהיו שייכים למזרח גרמניה שיעור המשתכרים מעל סכום זה הוא קטן יותר ועומד על 75%.

 

גרמניה זוכה לביקורת תדירה על ההוצאה הצרכנית הנמוכה יחסית של אזרחיה, ועל ההעדפה הגורפת שלהם לחסוך נתח גדול יחסית מהכנסתם, והמצדדים בהעלאה מקווים שאיתה תבוא גם עלייה בהוצאה הצרכנית.

 

קשישים ועסקים קטנים - הנפגעים העיקריים

הטענה העיקרית נגד העלאת שכר המינימום היא שמי שזו תיטיב עם מעטים ותגרום נזק לרבים שימצאו עצמם מובטלים, או שמלכתחילה לא ימצאו עבודה כי לא יהיה מי שמוכן להעסיק אותם בשכר המינימום החדש - זו העמדה המסורתית של בנק ישראל ושל הנגידה קרנית פלוג.

 

הטענה הזו נכונה בתיאוריה, אך ספק אם היא אי פעם הוכחה כנכונה כשמסתכלים על שוק העבודה ככללו. לדוגמה, מאז 2008 עלה שכר המינימום מ־3,850 שקל בחודש ל־4,300 שקל כיום, ובמקביל שיעור האבטלה ירד ולא פחות חשוב, שיעור המשתתפים בכוח העבודה — אלו שעובדים או שמחפשים עבודה מתוך האוכלוסיה הבוגרת - רק עלה. מצד שני, אי אפשר להשליך מהעבר אל העתיד, בוודאי לא כשמדובר בהעלאה דרמטית ל־30 שקל לשעה, או 5,580 שקל לחודש.

 

המצדדים בהעלאה יסבירו שהגדלת ההכנסה הפנויה של ציבור העובדים החלשים ייטיב עם כלל המשק, כי אלה צורכים כמעט כל שקל נוסף שהם משתכרים. הגדלת הצריכה תביא איתה את הגדלת הביקוש לעובדים מצד היצרנים וכך תפצה, ואולי אפילו תעלה, על ההשפעה השלילית של אלה שלא ימצאו עבודה בטווח הקצר.

 

שלושה מגזרים יסבלו מההעלאה בכל מקרה - הראשונים הם התעשיינים הזעירים עד הבינוניים שמסתפקים בשולי רווח קטנים, אותם בעלי בתי מלאכה ובעלי מפעלים שמעסיקים עובדים בשכר נמוך. המגזר השני הוא בעלי עסקים בתחומי הסעדה, שמירה, ניקיון וכדומה, שנשענים על עבודת כפיים שרובה בשכר מינימום ויצטרכו לייקר את שירותיהם. בשני המגזרים הללו העלאת שכר המינימום צפויה לגרור פיטורים. המגזר השלישי מעט מפתיע, והוא 154 אלף הקשישים הסיעודיים שמעסיקים מטפלים צמודים. בניגוד לשניים הראשונים, אלה לא יכולים להתייעל או להצטמצם והעלאת שכר המינימום תשפיע באופן ישיר על השכר שיידרשו לשלם.

 

מטפל סיעודי זר משתכר לרוב שכר מינימום וקצבת הסיעוד שמקבל הקשיש רחוקה מלכסות את כל השכר. במידה ושכר המינימום יעלה, יהיה על המדינה להעלות את הקצבאות בהתאם, ומדובר בהגדלת ההוצאה במאות מיליוני שקלים בשנה.

 

בנוסף, העלאת שכר המינימום בוודאי תגדיל את התמריץ של מעסיקים מסוימים שלא לציית לחוק, ואין מדובר במקרים בודדים. על פי בדיקה של הביטוח הלאומי מהשנה שעברה, כ־39% מהשכירים בעשירון התחתון לא מקבלים שכר מינימום, 26% בעשירון השני ו־21% בעשירון השלישי. במקרה כזה יפסיד מעסיק שישמור על החוק במידה והמתחרה שלו יקח את הסיכון ולא יציית.

 

נושא העובדים הזרים עומד גם במרכזו של הוויכוח המתלהט על שכר המינימום בשווייץ - שיוכרע במשאל עם ב־18 במאי. אם תחליט המדינה לאמץ, לראשונה בתולדותיה, חוק שכר מינימום (בגובה 22 פרנק שוויצרי לשעה, או 18.07 יורו) - יהיה זה שכר המינימום הגבוה בעולם, במדינה שבה השכר ויוקר המחיה הם מהגבוהים בעולם. מצדדי החוק טוענים שהוא נחוץ כדי להגן על 10% מהאוכלוסייה שמשתכרת מתחת לשכר זה, אך קיימים גם מניעים נסתרים - ובראשם יצירת קו ביצורים נוסף נגד הגירה לשווייץ, ומניעת ייבוא כוח עבודה זול ממדינות שכנות.

 

המרוויחים - נשים ומשפחות עניות

 

מחקר של בנק ישראל מ־2012 מצא שהעלאות שכר המינימום מאז 2009 הועילו בעיקר לנשים בחמישון התחתון של ההכנסות - העובדות בניקיון, כסייעות במשרה חלקית בגני ילדים וכד'. העלאת שכר המינימום אמורה לעזור לפתור את הנקודה השחורה בשלל הנקודות החיוביות של המשק הישראלי, זו שמציבה אותו גבוה בטבלת הפערים בין עשירים ועניים במקום החמישי אחרי מקסיקו, טורקיה, צ'ילה וארה"ב. באותו אופן, העלאת שכר המינימום אמורה לעזור לחלץ משפחות מעוני - עוד תכונה שישראל מצטיינת בה.

 

דו"ח העוני של הביטוח הלאומי מגלה שנה אחר שנה שעבודה שנעשית בשכר מינימום לא בהכרח מצילה מעוני, אלא אם שני ההורים עובדים במשרה מלאה. הבעיה היא שבמשפחות רבות שגם כך משתכרות מעט לפחות אחד מההורים, לרוב האם, נאלצת לעבוד במשרה חלקית לכל היותר כדי לשמור על הילדים אחרי שעות הגן ובית הספר - כי תשלום למטפלת לא בא בחשבון. נשים מהוות שני שלישים מ־114 אלף העובדים שמועסקים במשרה חלקית שלא מרצון, חלקן הגדול בשכר מינימום שבהתאם אפילו לא מגיע ל־4,300 שקל לחודש. הן גם 36% ממספר המועסקים במשרה חלקית שכן מרצון, שיעור כפול מזה שבקרב גברים, אם כי ללמ"ס אין נתונים כמה מהן מועסקות בשכר מינימום.

 

גם בארה"ב, אובמה נוגע באי השוויון המגדרי בהקשר לשכר המינימום ומשתמש ברשת החברתית טוויטר, תחת התגית #RaiseTheWage, כדי להציג נתונים התומכים בהעלאתו. כך למשל, החודש הוא צייץ ש"מרבית משתכרי שכר המינימום בארה"ב הן נשים" כדי להדגיש שהמטרה שאליה הוא שואף עשויה לאזן במידת מה את אי השוויון המגדרי בהכנסות.

 

נכון ל־2012, הנתונים האחרונים שיש על קו העוני, משפחה בת שלושה ילדים בה הורה אחד עובד במשרה מלאה והשני בחצי משרה - שניהם בשכר מינימום - תגרד את קו העוני מלמעלה רק בעזרת קצבאות הילדים.

 

יש עוד נתון שמאשש את הטענה שעבודה לא מצילה מעוני. המספרים מראים כי לאורך העשור האחרון, מאז 2004, קו העוני ליחיד ושכר המינימום התקרבו, ולא בקטע חיובי. אם ב־2004 קו העוני עמד ביחס של 53% לעומת שכר המינימום, ב־2012 כבר מדובר על 65%. כלומר, שככל שקו העוני ליחיד מתקרב לשכר המינימום - ייכנסו יותר ויותר מאלו שמשתכרים שכר מינימום ופחות ממנו אל מתחת לקו העוני. נחמה מסויימת אפשר למצוא במס הכנסה שלילי, כי נכון ל־2013, לאחר שקצבאות הילדים קוצצו דרמטית ב־36 שקל לחודש לכל ילד, אותה משפחה שצויינה למעלה עדיין תישאר מעל קו העוני בעזרת מענק מס הכנסה שלילי של 330–480 שקל לחודש, תלוי במספר הילדים.העלאת שכר המינימום תאפשר ליותר עובדים עניים לגמור את החודש, לפתוח עוד קצת פער מול קו העוני.

 

העבודה לא בהכרח מכבדת את בעליה

 

אי אפשר לדעת אם ההשלכות של העלאת שכר המינימום ל־30 שקל לשעה או לכל מספר אחר יביאו איתן יותר ברכה מקללה, אבל ברור שבמצב הנוכחי העבודה כבר לא בהכרח מכבדת את בעליה.

 

מכל הסיבות הללו שאלת שכר המינימום היא בעיקר שאלה של כוח ורצון פוליטי - בשנים האחרונות גם כך הוא נקבע בהסכמים בין ההסתדרות לארגוני המעסיקים ולא על ידי הביטוח הלאומי, אך אלו היו הסכמים שנחתמו בזמנים בהם בין יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, לבין נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, התקיימו יחסי חברות. כיום, כאשר צביקה אורן עומד בראש ארגוני המעסיקים, החברות הזו כבר לא קיימת.

 

לכן הכוח עובר בחזרה לפוליטיקאים, וכיום היוזמה להעלאת שכר המינימום נמצאת בידי סיעות האופוזיציה. אלא אם הסיעות יצליחו לייצר מהלך דרמטי שכרגע לא נראה באופק, הסיכוי להעלאת שכר המינימום נראה קלוש. במיוחד משום שגם במשרד האוצר וגם בבנק ישראל כבר מכינים תשובה בדמות העלאת מס הכנסה שלילי, שנבחנת בימים אלו במסגרת הוועדה למלחמה בעוני.

 

המאבק הזה שהתעורר מחדש הוא חלק ממערכה רחבה יותר, עולמית - זאת על אי־השוויון. בעיית אי־השוויון בהכנסות היא חוצת גבולות, ודרוש לה פתרון חוצה גבולות ומתואם ועל כך יכולים להסכים הן מצדדי והן מתנגדי העלאת שכר המינימום. גם אם שכר המינימום יעלה בארה"ב, גרמניה, שווייץ או ישראל - זה אולי ישכך תסמינים מקומיים של המחלה, וזה אף פעם לא מספיק כדי להבריא.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x