שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

גמלאי השב"כ והמוסד יקבלו תוספת שכר על היעדר קביעות

בית הדין לעבודה אישר לשלם ליוצאי גופי המודיעין תוספת של עד 7% משום שאינם זוכים לביטחון תעסוקתי כמו עובדי המגזר הציבורי. הרקע לתביעה: הסדר דומה שקיים בצה"ל

מיקי פלד 08:2607.04.14

גמלאי המוסד והשב"כ יקבלו תוספת שכר רטרואקטיבית בגין היעדר ביטחון תעסוקתי. כך פסק בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בעקבות תביעה שהגישו שני יוצא השב"כ ויוצא המוסד, שביקשו להחיל עליהם תוספת שכר שניתנת מאז 2006 למשרתי הקבע בצה"ל. בשבוע שעבר הוסר החיסיון על הפסיקה שניתנה בחודש פברואר.

הטענה המרכזית של התובעים היתה כי הסכמי השכר בשב"כ ובמוסד צמודים למרכיבי השכר הקבועים בצה"ל, כולל גובה הפנסיה התקציבית. עקב כך הם ביקשו לקבל תוספת שכר ייחודית שהונהגה בצה"ל. הסיבה להסכמים, שנחתמו בשנים 2006 ו־2007, היא שמשרתי קבע לא זוכים לקביעות, ובשל האפשרות של הפסקת ההתקשרות עמם הם נעדרים ביטחון תעסוקתי, בניגוד לעובדים אחרים במגזר הציבורי. בהסכמים אלו זכו אנשי הקבע בצה"ל לתוספות של 6.6%–7.3% לשכרם. אלא שלדברי בכיר באוצר, שהיה מעורב במו"מ, העילה של "היעדר ביטחון תעסוקתי" נועדה להעלות שכר למשרתי קבע מבלי להחיל זאת על אנשי שב"כ ומוסד.

 

ראש המוסד לשעבר, מאיר דגן. תמך בתביעה ראש המוסד לשעבר, מאיר דגן. תמך בתביעה צילום: יוסי זליגר

 

בדיון השתתפו גם ראש השב"כ לשעבר יובל דיסקין וראש המוסד לשעבר מאיר דגן, שתמכו בתובעים. השופטת אופירה דגן־טוכמכר קיבלה את עמדת התביעה והורתה למערכת הביטחון לשלם לגמלאי גופי המודיעין תוספת שכר רטרואקטיבית מ־1 ביולי 2006 כפי שניתן בצה"ל. מספר הגמלאים אינו ידוע, אך נראה שמדובר בעלות משמעותית למדינה.

 

את התובעים ייצגו עורכי הדין אורי שורק, קרן שילר, תום כהנא ואסף נוימן ממשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות'.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x