שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

בדיקת כלכליסט

חצי מהמלצות ועדת זקן יושמו, אבל הן התמקדו בעיקר בעמלות

הוועדה להגברת התחרות בענף הבנקאות המליצה על שורת מהלכים משמעותיים שנוגעים לאשראי, מקור ההכנסה העיקרי של הבנקים, אבל המהלכים האלה עדיין לא יצאו לפועל. בבנק ישראל מתכוונים להשלים את יישום רוב ההמלצות עד סוף השנה

תומר ורון 06:5409.03.14

שנה לאחר שהוגשו, המלצות הצוות לבחינת הגברת התחרותיות בענף הבנקאות - או ועדת זקן - עדיין לא מטלטלות את הבנקים. הקווים הכלליים של ההמלצות היו הורדת עמלות, אשראי זול יותר, הגברת המודעות ובעיקר תחרות. יישום ההמלצות הגדולות טרם קרה, אך התקווה שהן יצליחו להכניס קצת אוויר תחרותי לבלון הבנקאות הישראלי עדיין לא נמוגה.

 

אפשר לחלק את מסקנות הדו"ח לכאלו שנוגעות לעמלות וכאלו שנוגעות לאשראי. ההמלצות שנוגעות לעמלות, והיו לא מעט כאלה, יושמו כמעט במלואן. בבנק ישראל אומרים שהשינוי בתחום זה מורגש, אבל ספק אם האזרח הקטן יידע על איזה צעדים דרמטיים מדובר בכלל.

 

העמלות בוטלו, הבנקים ספגו ירידה קלה בהכנסות

ביום רביעי האחרון הכריז זקן שהוא מכניס את מסלול העמלות הבסיסי לפיקוח וקובע לו מחיר תקרה של 10 שקלים לחודש. למהלך זה קדמו ביטול והפחתה של מגוון עמלות מיותרות, ובהן עמלה של 10 שקלים על שינוי בתאריך החיוב בכרטיס האשראי של הלקוח, עמלה בגובה 8 שקלים עבור כרטיסי מידע ועמלה לא מפוקחת עבור אחזקת כרטיס כספומט, שעמדה על 45 שקל ואף צפונה.

 

בנוסף בוטלו גם דמי ניהול ני"ע בגין מלווה קצר מועד (מק"מ) ובגין קרנות כספיות. לדברי בנק ישראל, צעדים אלו מיועדים להגברת התחרות על החיסכון לטווח קצר של משקי הבית. במקביל, המפקח הנחה את הבנקים לבצע תמחור מחדש של העמלות בגין פעילות בני"ע, ובבנק מציינים כי העמלות אכן ירדו בממוצע בכ־0.5%–1%.

 

המפקח על הבנקים דודו זקן. רוצה שהלקוח ישפר תנאים המפקח על הבנקים דודו זקן. רוצה שהלקוח ישפר תנאים צילום: מיקי אלון

 

אחרי כל הצעדים הללו, הדו"חות הכספיים של חמשת הבנקים הגדולים מראים כי ההכנסות מעמלות ירדו ב־0.2% בתשעת החודשים הראשונים של 2013 בהשוואה לתקופה המקבילה ב־2012. במונחים אבסלוטיים, מדובר בירידה של 20 מיליון שקל בלבד.

 

אנליסט הבנקים של אי.בי.אי, עדי סקופ, אומר כי "נושא העמלות הוא אכן חשוב וקל לדבר עליו, אבל הנקודה האמיתית היא חוסר תחרות בתחום האשראי הקמעונאי. הרגולציה בנושא הגבלת העמלות לא תגרום לשינוי אמיתי".

 

נושא האשראי הוא כבר יותר מסובך. כאן מדובר בנורמות ובחוקי משחק שיצרו מערכת ריכוזית השולטת בהיקף הכסף שיינתן לציבור הרחב ובמחירו. אם העמלות שהצרכן הקטן משלם התכווצו כתוצאה מהמגבלות ומהתקנות שהטיל בנק ישראל, החשש הוא שהבנקים יפצו על אובדן ההכנסות מעמלות דרך מקור הרווח הגדול שלהם - מרווחי ריבית.

 

 

בבנק ישראל מודעים לבעיה זו, ובדו"ח חילקו אותה לשני חלקים: הראשון הוא איך מכריחים את הבנקים עצמם לצאת מאזור הנוחות שלהם ולהתחרות על מתן אשראי, והשני מבקש להביא גורמים מחוץ למערכת הבנקאית להתחרות עם הבנקים על כך ראש בראש.

 

גופים שמעוניינים לספק לציבור הרחב הלוואות צריכים לעמוד בסדרה של תנאים של בנק ישראל וכמובן להשקיע משאבים עצומים בניתוח, בשיווק ובהפצה. על פי בנק ישראל, המלצת הדגל של הדו"ח - תעודת הזהות הבנקאית - תצליח להסיר את החסמים ולקדם את הנושא הזה.

 

מדובר בדו"ח תקופתי שייצא אחת לשנה ויציג את ההתחייבויות, הנכסים, הריביות והעמלות שמשלם הלקוח. החידוש הגדול בדו"ח הוא שמעתה יצוין גם בפני הלקוח דירוג האשראי האישי שלו, שלפיו הבנק יודע לאמוד כמה מסוכן האשראי שאותו לקוח מקבל וגם לקבוע את הריביות ותנאי החשבון שלו.

 

הדירוג הזה קיים כיום, אך נגיש רק לעובדי הבנק שבו נמצא הלקוח. בבנק ישראל מקווים שאם גם הלקוח ומוסדות פיננסיים אחרים יהיו חשופים אליו, פערי המידע יצומצמו ושוק האשראי למשקי בית יהפוך לתחרותי יותר. בזכות תעודת הזהות, המוסדיים וגופים חוץ־בנקאיים לא יצטרכו להשקיע משאבים בניתוח של מצב הלווה, אלא יקבלו בחינם את המידע ואז הכניסה לפעילות בתחום תשתלם להם. צעד זה עשוי להגדיל את התחרות במגזר הקמעונאי ולפגוע בבור השומן המרכזי של הבנקים: מרווחי הריבית.

 

הדדליין לגיבוש מתווה תעודת הזהות היה סוף 2013, אך בתקופה האחרונה עדיין ישבו בבנק ישראל עם נציגי הבנקים כדי לחדד את הנוסח הסופי ולגבש מבנה בהיר ופשוט. יישום תעודת הזהות יבוא עם צעדים משלימים שיגבילו בחקיקה למי מותר לעשות שימוש במידע ולאיזה צורך, וימנעו פגיעה בלקוחות החלשים בעקבות פרסום דירוג האשראי שלהם. בבנק מציינים בזהירות כי עד סוף השנה הנוכחית נושא תעודת הזהות יוסדר וייצא לדרך.

 

האם הניסיון לעודד תחרות יביא לייקור ההלוואות?

 

עוד המלצה שכבר יצאה לדרך נוגעת לעידוד האשראי החוץ־בנקאי, כזה שיינתן על ידי הגופים המוסדיים, חברות כרטיסי האשראי וכדומה. תזכיר חוק של משרד המשפטים הוגש לפני שלושה שבועות, באיחור של חודש וחצי אל מול לוח הזמנים שהוצג בדו"ח. מטרת תזכיר החוק: לעדכן את הריבית המקסימלית להלוואות חוץ־בנקאיות ל־21%, בטענה שזו הנהוגה כיום נמוכה מדי ואינה אפקטיבית. הצעת החוק גם מכלילה במגבלה לגובה הריבית את חברות כרטיסי האשראי, שלא מפוקחות כיום.

 

הבעיה היא שבהצעה נכללת מגבלה גבוהה מאוד, שמעלה חשש כי החברות דווקא ינצלו אותה להעלאת הריבית שהן גובות. גורמים בבנק ישראל טוענים מנגד שברגע שבידי חברות כרטיסי האשראי תהיה תעודת הזהות הבנקאית, הריביות יוכלו דווקא לרדת. אבל חברות כרטיסי האשראי הן חברות־בנות של הבנקים, וספק עד כמה הן ירצו להילחם בהם, במיוחד במציאות שבה החברות גובות ריבית שנתית ממוצעת של 9%–10% לצד הפרשות מזעריות להפסדי אשראי.

 

כמו כן, כדי לעודד פעילות גופים מוסדיים במוצרי אשראי וחיסכון בנקאיים הוחלט עם הגשת הדו"ח על הקמת צוות בנושא אשראי קמעונאי בראשות אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון. מטרתו העיקרית היא לקדם העמדת אשראי לציבור הרחב ממקורות החיסכון הפנסיוני. הצוות שהוקם היה אמור להגיש את מסקנותיו עד סוף 2013, אך הדבר עדיין לא קרה.

 

בנוסף, אחת ההמלצות החשובות של הוועדה נמצאת ממש בימים אלו על שולחנו של המפקח של הבנקים. הוועדה רוצה לסדוק מעט, בכל דרך אפשרית, את האדישות שמגלים האזרחים לתנאים שבהם חשבון הבנק שלהם מנוהל. בבנק ישראל רוצים להפוך את תהליך ההעברה בין הבנקים לפשוט וקל ובכך להגדיל את כוח המיקוח של הלקוח.

 

הוועדה המליצה לאפשר פתיחת חשבונות וסגירתם דרך האינטרנט בצורה קלה, בתקווה שהדבר ימוסס את התהליך הלא קצר והמאיים הכרוך בכך ואולי יעביר למערכת הבנקאות שיעור שמכיר כל עסק שרוצה להמשיך להצליח: שימור לקוחות.

 

בעוד כמה ימים יתכנסו המנכ"לים של הבנקים והמפקח כדי להסדיר את נושא העברת החיובים של הלקוח. ההוראה החדשה תטיל יותר אחריות על הבנקים: אם בעת מעבר מבנק לבנק יש ללקוח הוראת קבע לחברת החשמל, לתשלום ארנונה או כל חיוב אחר - הבנקים יסדירו ביניהם את העברת ההוראה לחשבון החדש, עם מינימום התערבות מצד הלקוח. גורמים בבנק ישראל מעריכים כי בחודשים הקרובים יוכל הלקוח לסגור חשבון מהבית, בפיג'מה. לכך מצטרפות המלצות חיוניות נוספות כמו הבנק הקואופרטיבי שנמצא בשלבי הקמה, וניסיון לקדם הקמת בנק אינטרנטי ואגודות אשראי.

 

"הרגולציה שקיימת היום קפדנית מדי וחונקת - נוצר מצב שדווקא בגלל הרגולציה הזו קשה מאוד לקדם את התחרות פה", אומר סקופ.

 

גורמים בבנק ישראל אומרים כי "אנחנו בעיצומו של התהליך. מדדי ההצלחה שלנו לא יהיו כמה אנשים עוברים מבנק לבנק, אנחנו לא מכוונים לתחלופה שיש כיום בשוק הסלולר. המדד העיקרי יהיה כמה הצליח הלקוח לשפר את תנאיו ואת הסכומים שהוא משלם".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x