שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

עו"ד אלי זהר: "אולי יש יותר מידי עורכי דין אבל אין מספיק עורכי דין טובים"

עו"ד זהר ממשרד גולדפרב זליגמן השתתף בפורום עוה"ד שכונס בדן אנד ברדסטריט. עו"ד אמיר עמר: "הסיבה היחידה שיש גידול במספר עוה"ד זה משום שעל המדינה השתלטה משפטנות"

זוהר שחר לוי 16:2726.02.14

כמיטב המסורת כינסה היום (ד') חברת דן אנד ברדסטריט את עוה"ד הבכירים מהפירמות הגדולות לפורום מיוחד, בטרם נחשף הדירוג השנתי.

 

הנושאים שעמדו במרכז הדיון היה מספר עוה"ד ההולכת וגדלה בישראל, הרגולוציה והיחסים בין התקשורת, המשפט והממשל. "ביום הראשון שהתחלתי את ההתמחות אמרו יש יותר מידי עורכי דין", אמר עו"ד אלי זהר ממשרד גולדפרב זליגמן. "אולי יש יותר מידי עורכי דין אבל אין מספיק עורכי דין טובים, זה מה שהנחה אותי עד היום".

 

"הסיבה היחידה שיש גידול במספר עוה"ד זה משום שעל המדינה השתלטה משפטנות", ציין עו"ד אמיר עמר. "הרגולזציה, שומרי הסף למיניהם, העובדה שהמנהל לא מנהל אלא המשפטנים קובעים את מצב הדברים ואת ההחלטות ואת ההכרעות ומה צריכה להיות הגישה – היא זו שהובילה לסיטואציה המעט מעוותת של מספר עוה"ד שהולכת וגדלה. היום משפטן הוא בעל תפקיד ופונקציה הרבה יותר גדולה וחשובה מהנדרש ממה שצריך ושלטון החוק הופך להיות הדבר המרכזי שמכוחו מתנהלת מדינה שלמה. אם אומרים שאין משילות במדינה הסיבה לכך היא העודף משפטנות".

 

לדברי עו"ד מוריאל מטלון, הצער הגדול הוא בכך ש"הפכנו להיות אלא שתוקעים מקלות בגלגלים של המערכת ומשומרי הסף הפכנו לתוקעי הסף". לדבריו, המשפטנות הפכה למפתח של הפעילות וכתוצאה מזה המשק נתקע. "כשאתה רואה עסקאות של פרויקטים שהיו יכולים להצעיד המדינה קדימה והדברים נתקעים שנים קדימה בגלל עודף משפטנות, המשק נתקע".

 

עו"ד אלי זהר עו"ד אלי זהר צילום: אוראל כהן

 

מנגד, טען עו"ד דוד תדמור כי השאלה המהותית היא לא מספר עוה"ד אלא בעיית המשילות "החמורה". "הבעיה נובעת מציבור מקבלי ההחלטות שאינו עושה עבודה טובה – הכנסת. החלטות מאוד חשובות שאיש לא מקבל והחלטות לא חשובות שמתקבלות במרץ. הסימביוזה בין התקשורת לממשל, והאופן שבו התקשורת מזינה את תהליך קבלת ההחלטות בממשל. למקבלי ההחלטות בישראל יש נטייה חדה שהולכת וגוברת עם השנים לא לעסוק בנושאים לא פופולאריים לא לקבל החלטות לא פופולאריות וזה חלק מהמערכת שהופכת את ישראל מבחינת המשילות למצב שבו היא נמצאת. הבעיה לא יושבת אצל המכתיב אלא אצל המוכתב".

 

"הממשלה מבצעת סיכול ממוקד לסקטור העסקי"

 

הרגולציה, כמו גם חוק הריכוזיות, העסיק מאוד את באי הפורום והיו מי שיצאו בתקיפות נגדה. "אתה רואה נוכחות של הרגולטורים ברשתות החברתיות", אמר עו"ד יורם בונן, "ואתה רואה שר כותב בסטטוס שלו מה הוא הולך לעשות. זה סימפטום לבעיה, הוא עדות להשפעה על תהליך קבלת ההחלטות. השיח הזה שהוא ברובו פופוליסטי משפיע על קבלת ההחלטות. הממשלה מבצעת סיכול ממוקד לסקטור העסקי.

 

"חוק הריכוזיות זו דוגמא בולטת. יש מונח חדש שמי ששולט בכיפה- רווחי יתר. אבל מי קובע מה זה רווחי יותר? היום הפקידות המקצועית נותנת לגיטימציה למהלכים שהם הרסניים. התקשורת מעלה על נס באופן אוטומטי כל מהלך של פגיעה בטייקונים ללא קשר לצדקתו. הגישה הזו משפיעה גם על תהליך קבלת ההחלטות. הסיבה לזה היא שיכול להיות שאותו סקטור עסקי לאורך תקופה נהג בחזירות והרווחים היו גבוהים מידי, לא ספר אף אחד וקומם על עצמו את אותם רגולטורים. לנו יש תפקיד להרים קול זעקה כדי שהמדינה תתעשת, התהליכים שאנחנו עוברים ישפיעו עלינו עוד שנים ארוכות".

 

לדברי עו"ד אלקס הרטמן, מה שהוליד את הרגולוציה כמו גם את העיסוק בריכוזיות, היו תופעות שהתרחשו בשנים האחרונות, כשהבולטת בהן היא המחאה החברתית. "היו תופעות שהצדיקו תגובת נגד", ציין עו"ד הרטמן. "בשנים האחרונות מענישים את אנשי העסקים של העתיד בגין מה שנעשה בעבר. הרגולציה שנובעת מהצורך הרגעי לא משרתת את המדינה לטווח הרחוק. כשמדברים על משילות, אני מסכים שמי שמושל צריך לקחת אחריות, כשמחוקקים חייבים לחשוב על הטווח הרחוק, להיות עם חוט שדרה, לחשוב על העבר ולא על חשבון העתיד. אני מסכים שעודף הרגולציה משפיע. עודף המשפטנות נובע מחוסר יכולת לקבל החלטות על ידי מי שצריך לקבל החלטות. הדבר הראשון מבחינת המחוקק זה לחזור לדרך המקצועית, בדיקה מקצועית וחשיבה לטווח ארוך לא עושים רגולציה כדי להעניש".

 

פורום עוה"ד שכינסה דן אנד ברדסטריט עורכי דין פורום עוה"ד שכינסה דן אנד ברדסטריט עורכי דין צילום: קובי קנטור

 

"אנחנו מתפרנסים מלקטר", השיב לכך עו"ד אלי זהר. "עולם המשפט איבד את הדבר המרכזי עליו הוא נשען וזה הוודאות. היכולת שלנו לתת חוות דעת לקבוע אם זה הפרת אמונים או לא נעלמה בגלל חקיקה רטרואקטיבית, בגלל פסיקה. דברים שמראש אתה לא יכול לתת עליהם חוות דעת".

 

עו"ד תדמור הוסיף: "שומר הסף העיקרי של שיח הזכויות בתחום הכלכלי הוא היועץ המשפטי לממשלה. אין יועץ בשער בנושא זכויות כלכליות. קולו של היועץ נדם בעניין הזה. בתי המשפט ובראשם בית המשפט העליון אינם מקיימים שום ביקורת על המדינה בעניינים כלכליים, הסיכוי לעתירות כלכליות להתקבל הוא כל כך נמוך. הנכונות של בתי המשפט להתערב היא כל כך נמוכה. יש מי שחושבים שזה לא תפקידם אבל אין אף אחד אחר שעושה את זה. השופטים מסרבים להפעיל פיקוח על המנהל הציבורי בעניינים כלכליים. בית המשפט העליון צריך לחזור לעסוק בנושאים כלכליים שהוא החליט לגמרי במכוון להפסיק לעסוק בהם. התוצאה הסופית היא לא מאוזנת".

 

ומנגד, לדברי עו"ד דוד שפירא, הבעיה היא כלל לא ברגולוציה אלא בשינוי שחל בלקוחות. "נדמה לי", אמר, "שהבעיה היא אינה הרגולציה או הכלכלה.כמה לקוחות שלנו מקבלים החלטות על בסיס האם ראוי או לא ראוי או חוקי או לא חוקי. השאלה שלקוחות שואלים אותי זה האם זה חוקי או לא, הם לא שואלים אותי אם זה מוסרי".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x