מגמה ירוקה

על עץ מקרטון שמוצב במבואה של בית הספר היסודי מרום ראשון בראשון לציון הדביקו התלמידים עלי נייר ירוקים שעליהם כתובות משאלות. במרכז העץ בולט עלה אחד, של תלמיד כיתה ד', עם המשאלה הנצחית: "שלא יהיה בית ספר".

בינתיים יש בית ספר, אבל מרום ראשון לפחות מציע לתלמיד המתוסכל שלו תנאים קצת אחרים: מבנה שמוצב בהתאם לכיווני השמים והרוחות, כדי להבטיח אור טבעי ואוורור הולם; חומרי בנייה נקיים מרעלנים; ובידוד ואקוסטיקה שמקלים בשמיעת המורה ושאר התלמידים. התנאים האלה נשמעים מובנים מאליהם, משהו שצריך לשים אליו לב בכל בית ספר, כי בעצם איך אפשר ללמוד אחרת? המחקרים מחזקים את האינטואיציה הזאת: בתי ספר ירוקים מובילים להישגים טובים יותר בלימודים, ומאפשרים לתלמידים וגם למורים להיות בריאים, ערניים ורגועים יותר. להשלכות האלה יש גם משמעויות כלכליות מיידיות, למשל בצמצום עלויות החימום והתאורה בבית הספר ובחיסכון בימי מחלה של הורים ומורים, וגם עתידיות, במבט רחב יותר על המשק כולו ועל החברה כולה.

מובן מאליו, מוכח מחקרית - וכל כך נדיר: מרום ראשון הוא אחד משלושה בתי ספר ירוקים בישראל. רק שלושה מתוך יותר מ־4,500 בתי ספר (יסודיים, חטיבות ביניים ותיכונים) ברחבי הארץ. שלושה מ־4,500. 0.06%. כשמנסים להבין למה, מתברר שמדובר בסיבות תקציביות (אף שבנייה ירוקה אינה בהכרח יקרה יותר), בביורוקרטיה ובשמרנות. אותו שילוב הרסני שמעכב לא מעט מגמות חדשניות בשלל תחומים גם מונע מאיתנו להעניק לילדים שלנו חינוך טוב ובריא יותר.

המבנה הירוק של בית ספר מרום ראשון בראשל"צ צילום: תומי הרפז

אור טבעי ואקוסטיקה טובה מעלים את ציוני התלמידים

ב־2002 עבר בית ספר יסודי בעיר סטייטסוויל שבצפון קרוליינה, ארצות הברית, למבנה חדש, ירוק. ההשפעות של הבניין הזה היו אדירות: בתוך שנתיים מהמעבר שיעור התלמידים שהגיעו לציון הארצי הממוצע בקריאה או במתמטיקה או עברו את הממוצע הזה זינק מ־60% ל־80%. אפשר היה לייחס את העניין לעצם המעבר למבנה חדש, ירוק או לא, אבל השוואה שעשו רשויות צפון קרוליינה לבתי ספר אחרים העלתה שילדי סטייטסוויל רשמו את השיפור המשמעותי ביותר מבין 32 בתי ספר, כולל כאלה שעברו למבנים חדשים ולא ירוקים.

באותה השנה נחנך מבנה חדש, ירוק, גם לבית הספר היסודי של העיירה קלירוויו, פנסילבניה. חוקרים מהפקולטה לחינוך של אוניברסיטת פנסילבניה ליוו את המעבר, ומצאו שציוני התלמידים במבחני קריאה השתפרו ביותר מ־19%. גם הפעם ההשוואה בין תלמידי קלירוויו לילדי בתי ספר אחרים שעברו למבנים חדשים העלתה כי לא מספיק בניין חדש, הוא צריך להיות ירוק.

בניסיון להבין מה במבנים בדיוק משנה את הישגי התלמידים ואיך זה קורה, ענקית הפיננסים והשירותים העסקיים מקגרו־היל פרסמה בשנה שעברה דו"ח שסוקר עשרות מחקרים שניתחו את הקשר הזה, בין אלמנטים במבנה - בעיקר תאורה, אוורור ואקוסטיקה - להישגי התלמידים. המחקרים האלה כבר מצאו יותר מקשרים שעשויים להיות נסיבתיים, והצליחו לתאר את היקף ואופן ההשפעה של המבנה על התלמידים.

עניין אחד, למשל, הוא האקוסטיקה. אקוסטיקה טובה לא רק תגן על הכיתה מרעשים בחוץ, אלא גם תאפשר ניתוב מיטבי של הצלילים בתוכה. התלמידים יוכלו לשמוע את המורה, את חבריהם ואת עצמם הרבה יותר טוב. מחקר של אוניברסיטת קייזרסלאוטרן שבגרמניה, שנעשה ב־2011, למשל, מצא שככל שההדהוד של הצלילים בכיתה ארוך יותר, כך התוצאות של התלמידים במבחני זיכרון והבנת הנשמע נמוכות יותר.

מרום ראשון בראשון לציון צילום: תומי הרפז

ועניין האוויר. במחקר דני מ־2007 הגדילו החוקרים את אספקת האוויר הטבעי בכיתה מ־18 סמ"ק לדקה לתלמיד ל־51 סמ"ק. כשאספקת האוויר גדלה, נרשמה עלייה של כ־10% במהירות שבה תלמידים ביצעו משימות בקריאה, כתיבה וחשבון, ובמקביל נרשמה ירידה של עד 25% במספר הטעויות שלהם במשימות הללו.

או עניין האור. מחקר של המכון הטכנולוגי ע"ש רנסלר במדינת ניו יורק קבע שריבוי האור הטבעי בכיתות מסייע להפרשה סדירה של ההורמון מלטונין, וכך שומר על שעון ביולוגי מסודר ומגביר את ערנות התלמידים. מחקר של המכון הטכנולוגי של לונד, שבדיה, מצא שהחשיפה לאור טבעי מעודדת הפרשה תקינה של קורטיזול, שקשור לזיכרון וריכוז. מחקר שלישי, של מדינת קליפורניה, מצא קשר חיובי בין חלונות שמאפשרים לתלמידים לצפות החוצה לבין תוצאות המבחנים שלהם.

הקשר הזה, אגב, היה ברור למתכננים של מבני חינוך כבר במאה ה־19. מדריך לבניית בתי ספר שפורסם בארצות הברית ב־1899, למשל, קבע כי "על משקופי החלונות לא להיות גבוהים יותר מ־3.5 רגל (1.06 מטרים) מהרצפה כדי לאפשר לעיני התלמידים לנוח ולהתבונן בעצמים מרוחקים". "בתחילת המאה ה־20 התכנון היה מה שאנחנו מכנים היום ירוק", אומר האדריכל דוד קנפו, שותף במשרד קנפו כלימור, שתכנן את מרום ראשון ואת בית הספר הירוק בכפר סבא. "אז היו פחות אמצעים, ולכן המתכננים נאלצו להתייחס לאקלים ולכיוונים. בשנות השישים והשבעים הגיעו מיזוג האוויר ו'יותר חשמל פחות עמל', והפסיקו לחשוב על זה. למעשה, לתקופה מוגבלת סטינו מהתכנון האדריכלי הנורמטיבי שהיה קיים לאורך ההיסטוריה. כעת כל מה שנדרש לתכנון ירוק הוא שיבה לתפיסה ההגיונית הזאת, ואם יש מבנה אחד שצריך לחייב בנייה ירוקה לפי חוק, זה בית ספר".

פנים בית הספר היסודי הירוק בעיר מנסס פארק, וירג'יניה. מחקרים אמריקאיים הצביעו על שיפור דרמטי בציוני התלמידים עם המעבר למבנים ירוקים צילום: Prakash Patel / VMDO Architects

דווקא באזורים חלשים יותר, כדי לצמצם פערים

מיכל ביטרמן, יו"ר המועצה הישראלית לבנייה ירוקה צילום: עמית שעל

יתרונות המבנה הירוק, כאמור, לא מסתכמים בציונים. "בית ספר ירוק הוא יעיל וחסכוני במשאבים, מספק סביבת מחיה בריאה ואיכותית יותר ומסייע בצמצום פערים חברתיים במרחב שלו", אומרת מיכל ביטרמן, יו"ר המועצה הישראלית לבנייה ירוקה. "במדינה שלנו יש המון מבני חינוך פשוט איומים, והם נמצאים על פי רוב במקומות שבהם האוכלוסיות מוחלשות. חשוב לנו יותר לקדם מבני חינוך ירוקים באזורים מוחלשים, שבהם החיסכון הכלכלי משמעותי ואפשר לקדם את האוכלוסייה באמצעות מה שמוענק לתלמידים. וחשוב שמבני החינוך שם יהיו ירוקים גם משום שיש סיכוי גבוה שהסביבה הביתית של הילדים פחות נעימה".

צמצום הפערים הוא אם כן פונקציה לא רק של שיפור הישגי התלמידים, אלא גם של אותו רעיון חמקמק של "סביבה נעימה" בבית הספר. ב"סביבה נעימה" ביטרמן מכוונת לתאורה טבעית, אקוסטיקה טובה, בידוד וגם מרחב ציבורי פתוח בתוך בית הספר וסביבה ראויה מחוץ לו. "כשאנחנו מדברים על בית ספר ירוק, אנחנו לא מדברים רק על המבנה, אלא גם על המרחב", היא מסבירה. "גם אם כל הבניינים כאן יהיו ירוקים, עדיין לא יהיה לנו מרחב ירוק. בשביל זה צריך לדאוג לפיתוח תשתיות, לצמחייה, לשימושים מעורבים".

קנפו מפרט את ההיבט הארכיטקטוני של העניין: "בבית ספר ירוק ניתנת לתכנון שטחי החוץ אותה תשומת הלב שניתנת לתכנון הכיתות, הספרייה או המינהלה. זה קשור לתפיסה התכנונית שמעודדת יציאה של התלמידים אל מחוץ לכיתות, שם הם משחקים, זזים ונושמים אוויר צח. זה כמובן טוב גם לבריאות ולמאבק בתופעה של השמנת יתר".

אוויר צח. מחקר דני מ־2007 מצא שכשמגדילים משמעותית את אספקת האוויר הטבעי בכיתה, התלמידים פותרים שאלות מהר יותר ומספר הטעויות שלהם מצטמצם ב־25% צילום: תומי הרפז

איך להילחם במחלה הכרונית של ילדי ישראל

דוד כנפו. "פירון נלחם על רמת החינוך? שיתן לתלמידים חמצן" צילום: אוראל כהן

"ישנם שלושה מוסדות שדומים זה לזה", אמר שר החינוך שי פירון בוועידת עתיד החינוך של "כלכליסט" בדצמבר. "בכולם יש מסדרונות ארוכים, סורגים וחדרים שכל מי שנמצא בהם רוצה להיות בחוץ: בתי חולים, בתי סוהר ובתי ספר".

האמירה הזאת נופלת כפרי בשל לידיהם של תומכי בתי הספר הירוקים, שמזכירים כי לצד דגש על "למידה משמעותית" או "חינוך טכנולוגי" צריך להתייחס בכובד ראש למבנה בית הספר. "השר פירון נלחם כדי להעלות את רמת החינוך?", מתקצף קנפו, "אז קודם כל הוא צריך לתת לתלמידים חמצן. פירון, תן חמצן!

"89% מהזמן אנחנו נמצאים בתוך בניינים, ורוב הבניינים עמוסים בחיידקים", מסביר קנפו. "זה גורם עקיף לחלק עצום מהחיסורים של מורים ותלמידים, בעיקר בחורף". אבל לא צריך חיידקים כדי לחלות בבניינים מעוטי חלונות. תסמונת הבניין החולה (SBS) זוהתה כבר בסוף שנות השבעים, בקרב עובדים בבניינים חדשים עם חלונות קטנים שהחלו לסבול מבעיות נשימה ומאלרגיות. מחקרים שונים הוכיחו מאז כי שיעור התחלואה בבניינים שאינם מאווררים מספיק גבוה ב־50%–370% מבבניינים מאווררים. בנייה ירוקה יכולה למנוע את תסמונת הבניין החולה, ובין השאר לצמצם משמעותית את היקף התקפי האסתמה - המחלה הכרונית השכיחה ביותר בקרב ילדים בישראל, שאחראית ל־10% מהביקורים של ילדים בחדרי מיון ובמרפאות ולחלק לא קטן מההיעדרויות מלימודים.

בשבדיה זה כבר הוכח: במחקר של הפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת אופסלה נמצא כי בקרב תלמידים בבתי ספר שיש בהם מערכות אוורור חדשות נרשמו במשך שנתיים 70% פחות סימפטומים של מחלות נשימה, בייחוד אסתמה, מאשר בקרב תלמידים בבתי ספר עם מערכות אוורור ישנות. פחות מחלות משמעותן נוכחות גבוהה יותר של תלמידים בבתי הספר, שלא רק מעידה על בריאות אלא גם משפיעה על איכות הלימוד. מחקר שנעשה באילינוי מצא שבנייה ירוקה הגדילה את נוכחות התלמידים ב־5%, ומחקר דומה במדינת וושינגטון העלה כי בבתי ספר ירוקים נרשמו ירידה של 15% בהיעדרויות התלמידים - ועלייה של 5% בציונים שקיבלו במבחנים משווים.

אקוסטיקה טובה. מחקר גרמני מ־2011 מצא שככל שהדהוד הצלילים בכיתה ארוך יותר, כך הזיכרון והבנת הנשמע של התלמידים חלשים יותר. אוורור נכון. מחקר שבדי מצא כי בבתי ספר עם מערכות אוורור חדשות נרשמו פחות מחלות נשימה, בייחוד אסתמה, מבבתי ספר עם מערכות אוורור ישנות, מה שמפחית את היעדרויות התלמידים ומשפר את הציונים שלהם צילום: תומי הרפז

קצת יותר יקר עכשיו, הרבה יותר זול אחר כך

אם לא די בכך, בתי ספר ירוקים הם חסכוניים למדי, משום שהם צורכים פחות חשמל (לתאורה ומיזוג אוויר) ומים (בזכות מערכת מים אפורים). אבל הם גם נחשבים יקרים למדי. "הקבלנים בנו השנה 700 גני ילדים עבור המדינה. אף אחד מהגנים האלו לא ירוק. למה? כי אין כסף לבנייה ירוקה", אמר ביוני יו"ר התאחדות בוני הארץ ניסים בובליל.

זה לא חייב להיות יקר יותר. לפי עיריית ראשון לציון הקמת בית הספר מרום ראשון, למשל, עלתה 14 מיליון שקל, בדומה לבתי ספר אחרים שהוקמו בעיר לאחרונה. ולאורך זמן, כאמור, עלויות אחזקת המבנה יהיו נמוכות יותר. "העלות המשמעותית היא בהתקנת מערכות אנרגיה חכמות, אבל בטווח הארוך המערכות האלה חוסכות בהוצאות", אומר קנפו. "אם מביאים בחשבון היבטים שונים של החיים, כמו בריאות ופריון עבודה ולימודים, הבנייה הירוקה למעשה מפחיתה את העלויות בכל המערכת".

מעבר לכך שלאורך זמן כל בית ספר ירוק יהיה חסכוני יותר, לאורך זמן גם כל בנייה של בית ספר חדש תהיה זולה יותר. "כיום כ־40% מבתי הספר החדשים בארצות הברית נבנים בבנייה ירוקה, והתהליך עצמו הפך ממומחיות לסטנדרט, כך שהעלויות ירדו עם צמיחת השוק", אומר גרג כץ האמריקאי, מומחה לכלכלה ירוקה, פעיל סביבתי, חבר חיצוני בוועדת ההיגוי של הקונגרס האמריקאי להפיכת בנייני הממשל לירוקים ומי שביקר לפני כשבועיים בישראל כדי לקדם, בין השאר, את נושא בתי הספר הירוקים. כץ מוסיף כי הביקוש לבנייה ירוקה, בכל התחומים (מגורים, מוסדות ציבור וכו'), רק גובר, אפילו בשנות משבר. הוא מעריך שעלות בנייתו של בית ספר ירוק גבוהה ב־1.5%–2% מעלות הבנייה של בית ספר רגיל, אבל מדגיש שבתוך 20 שנה התועלת הכלכלית של מבנה ירוק גדלה פי עשרה מההשקעה בו, בזכות החיסכון בצריכת אנרגיה ומים וצמצום ימי התחלואה. כץ מוסיף שיש תועלות כלכליות שקשה לכמת, כגון צמצום פליטת גזי חממה בזכות היעילות האנרגטית של המבנה והרחבת טווח אפשרויות התעסוקה העתידיות עבור התלמידים בזכות שיפור הישגיהם.

מה שכץ מציין כיתרון בשוק האמריקאי הוא בדיוק החיסרון בשוק הישראלי: בשל היותו שוק קטן אנחנו רחוקים מאוד מביקוש שיפחית את העלויות. "אחת המטרות העיקריות שלנו היא הקמה של שוק מקומי, על כל המשתמע מכך - שוק מגוון עם אנשי מקצוע, כלי מדידה ומדיניות סדורה", אומרת ביטרמן מהמועצה לבנייה ירוקה. "יש כאן תשתית מסוימת ויש תקינה אבל עדיין אין מודעות מספקת ואין מספיק תקצוב".

אור טבעי. מחקרים מצאו שריבוי אור טבעי מסייע להפרשה סדירה של מלטונין, שמגביר את ערנות התלמידים, ושל קורטיזול, שקשור לריכוז ולזיכרון צילום: תומי הרפז

משרדי הממשלה מתנערים, הקבלנים מתנגדים, כסף אין

התקינה המדוברת היא תקן 5281, התקן הישראלי לבנייה ירוקה. כבר כמה חודשים התאחדות בוני הארץ (לשעבר התאחדות הקבלנים) מנהלת מאבק כדי לטרפד את הפיכתו של התקן הזה מוולונטרי למחייב ב־15 הערים הגדולות בישראל. עיקרו של המאבק עוסק בבנייה למגורים, אבל נוגע גם למבני חינוך. "הם רואים את הטכנולוגיה החדשה והתפיסה החדשה כמשהו שמאיים עליהם", טוען קנפו, "אבל לא מדובר בידע שאי אפשר ללמוד. זה אמנם דורש תשומת לב גדולה יותר מהמתכננים, אבל זה לא עולה כסף, זה רק תכנון".

אמיר הלר, סמנכ"ל התאחדות בוני הארץ, טען בתגובה כי "ההתאחדות אינה מתנגדת לבנייה של מוסדות ציבור על פי תקן 5281. בנייה ירוקה מבוצעת בדיוק באותן שיטות וטכנולוגיות כמו בנייה סטנדרטית. מה שמשתנה הוא דווקא התכנון, שנמצא בידי המוסדות הציבוריים, משרדי הממשלה והרשויות המקומיות. ההתאחדות סבורה שהמדינה לא ערוכה לטפל בבנייה ירוקה בהיבטים של הסמכה והיתרים ולא תוכל לקלוט בנייה המונית כזאת". הוא מוסיף כי "מי שהתנגד בעבר לבנייה ירוקה של גני ילדים הוא דווקא משרד החינוך, שטען כי זה ייקר את התהליך כולו".

משרד החינוך, מצדו, מסר: "עלויות הבנייה של בתי ספר וגני ילדים נקבעות בידי ועדת עלות המתכנסת אחת לכמה שנים, בהשתתפות משרדי החינוך והאוצר והמרכז לשלטון מקומי. הוועדה קובעת את מפתח העלות למ"ר וקריטריונים לתוספות. בוועדת העלות המשותפת הבאה, שאמורה להתכנס בקרוב, בכוונת משרד החינוך להעלות לדיון את נושא הבנייה הירוקה". בינתיים הספיק שר החינוך להיפגש החודש עם כץ, שגם נועד עם קבינט הדיור של הממשלה. הרעיונות שכץ מביא איתו מתחילים להישמע יותר במסדרונות הרלבנטיים, אבל יישומם, כפי שמעידה תגובת המשרד, עוד רחוק מאוד.

ביטרמן מכירה את ההתנהלות המזדחלת והמתנערת הזאת היטב. "אנחנו עובדים עם משרד החינוך, עם הרשויות ועם גופים סקטוריאליים, אבל אף אחד לא לוקח בעלות על הנושא של מבני חינוך ירוקים", היא אומרת. אם לא די בכך, צריך להכניס לתמונה את המשרד להגנת הסביבה ואת האוצר. "אין ספק שהמדינה היא האחראית לבריאות הילדים ולהישגים שלהם, וגם לצוותי בתי הספר. ההחלטה אם לתקצב בניית בתי ספר ירוקים נמצאת בידיים שלה. אם אנחנו רוצים לראות התקדמות, אז המדינה צריכה להוביל", אומר הממונה על הבנייה הירוקה במשרד להגנת הסביבה יהונתן אלעזר.

הבעיה היא שלבנייה של בתי הספר מקצה המדינה סכום מינימלי ממש, והרשויות המקומיות נדרשות להוסיף עליו סכומים ניכרים. שיטת התקצוב הזאת גובה מחיר חברתי כבד, ובאופן טבעי, כפי שאומר אלעזר, "בתל אביב ובהרצליה מוסיפים יותר". ואמנם, בתי הספר הירוקים היחידים בישראל פועלים בתל אביב (נופי ים בגוש הגדול), בכפר סבא (שבו הושקעו לא פחות מ־26 מיליון שקל) - שניהם בני שנה וחצי - ובראשון לציון. "משרדי הממשלה צריכים לוודא שהתקצוב לבתי ספר ירוקים ייעשה באופן אחיד בכל הארץ, כולל בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית", אומרת ביטרמן. "לא ריאלי להטיל על דרג בתי הספר את כל האחריות המימונית, במיוחד שחלק גדול מהם סובל בין כה ובין כה מתת־תקצוב".

אלעזר מאמין שזה אפשרי. הוא שוב מגלגל את הכדור למשרד החינוך המזדחל, שלדבריו "צריך להציב בפני האוצר דרישה לתקצוב נוסף לבניית בתי ספר ירוקים, לספק תמחור עדכני של עלויות הבנייה ולעדכן מפרטים במידת הצורך". ואולם, הוא אופטימי, ומאמין שהמגמה של מבני חינוך ירוקים תתרחב: "אני מקווה ששיתוף הפעולה יימשך, כדי שנתחיל את תהליך התקינה כבר השנה ונסיים אותו בהקדם האפשרי".

גם ביטרמן אופטימית, בעיקר כי מעבר להתעסקות המפרכת בתקינה, יצירת שיתוף פעולה בין דינוזאורים ביורוקרטיים, שינוי המודעות הציבורית והקבלנית והמאבק המעייף על תקציבים, היא מסתכלת על התמונה הרחבה, ובוחנת אותה לטווח רחוק מאוד. "אם ילד לומד על סביבה וקיימות בכיתה סגורה, בלי מספיק אוויר ואור, לא תהיה לו כל השראה", היא אומרת. "בבית ספר ירוק הילדים חווים את מה שהם לומדים עליו, הם יכולים לעשות ביוטופ ממש בתוך בית הספר או לעלות לגג לשיעור טבע. המהפכה הסביבתית בשבדיה למשל קרתה בדרך הזאת, כשדור צעיר שלמד על סביבה וקיימות נהפך לדור של מקבלי ההחלטות, ועוד לפני זה, הילדים הביאו את הערכים האלה הביתה, להורים".