$
בארץ

בלעדי לכלכליסט

המשבר שאחרי הדסה: האוניברסיטה העברית ביקשה סיוע בתוכנית קיצוצים

התמיכה של עובדי העברית בהדסה היא איתות להנהלה, שמעוניינת לגבש תוכנית התייעלות רחבת היקף. בשבועות האחרונים פנתה הנהלת העברית למל"ג כדי שיסייע לה להתמודד עם הגירעון ולתכנן קיצוצי שכר ופנסיה

שאול אמסטרדמסקי 06:5116.02.14

בשבוע שעבר, על רקע המשבר בבית החולים הדסה, פרסמו עובדי האוניברסיטה העברית בירושלים מודעות ענק המביעות תמיכה בעובדי הדסה. "אנו סבורים כי בשום מצב ובשום מקרה עובדים (גם אלה המשתכרים שכר הוגן) שעושים את עבודתם נאמנה אינם צריכים לשלם על מחדלי המוסד, ההנהלה או מערכות אחרות", כתבו עובדי האוניברסיטה העברית כאות תמיכה בעובדי הדסה. 

בבדיקת "כלכליסט" התברר כי דברי התמיכה של עובדי האוניברסיטה עשויים לשמש מעין רמז להנהלת האוניברסיטה העברית, שמתכוונת להתחיל בזמן הקרוב מגעים עם העובדים על תוכנית התייעלות מקיפה.

 

הוצאות שכר גבוהות יותר מבמוסדות אחרים

 

ל"כלכליסט" נודע כי בחודשיים האחרונים פנתה הנהלת האוניברסיטה העברית לוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) בבקשה לסייע בגיבוש תוכנית התייעלות רחבת היקף, שצפויה לכלול קיצוצי שכר ופנסיה לעובדים וכן מכירת נדל"ן שבבעלות האוניברסיטה בשווי משמעותי (ואולי אפילו צמצום קמפוסים). הצורך בתוכנית התייעלות הוא תוצאה של גירעון מבני של האוניברסיטה: בתחילת שנת 2013 נודע לחברי הות"ת כי האוניברסיטה מצויה בגירעון תזרימי של 220 מיליון שקל והאוניברסיטה התבקשה להציג תוכנית איזון.

 

בילי שפירא מנכ"לית האוניברסיטה העברית בילי שפירא מנכ"לית האוניברסיטה העברית צילום: ששון תירם

 

הגירעון נובע מהוצאות שכר גבוהות ונדיבות יותר מאשר באוניברסיטאות אחרות, אבל גם ממבנה תפעולי יקר. לאוניברסיטה העברית יש הרבה קמפוסים - הר הצופים, גבעת רם, רחובות (הפקולטה לחקלאות), עין כרם (הפקולטה לרפואה) וגם שלוחה באילת. המבנה הזה יוצר כפילויות של תשתיות (למשל, כפל מעבדות) ולעתים גם של עובדים (למשל, מנהלי מעבדות) ומגדיל את ההוצאות של האוניברסיטה.

 

מלבד שני אלה, הוצאה גדולה ומרכזית של האוניברסיטה העברית היא תשלומי פנסיה תקציבית לגמלאים שלה. מ־1982 משלמת האוניברסיטה פנסיות תקציביות לעובדים שהיו בעלי מעמד קבע ופרשו מהסגל האקדמי והמינהלי. כך למשל, בשנים 2010–2011 הגיעו הוצאות הפנסיה שלה ל־509.5 מיליון שקל, והן שולמו מתקציבה השנתי, כהוצאה רגילה.

 

מדובר ב־20.2% מהוצאות האוניברסיטה, שהגיעו באותה השנה ל־2.5 מיליארד שקל. בשנה זו היא הכניסה 2.4 מיליארד שקל; 1.5 מיליארד שקל מהם הועברו מתקציב המדינה ו־256 מיליון שקל הם הכנסות מסטודנטים. בכל שנה מוציאה האוניברסיטה העברית יותר מ־500 מיליון שקל (שהם, כאמור, כ־20% ויותר מהתקציב השוטף שלה) על תשלומי פנסיה תקציבית לגמלאים של האוניברסיטה. הסכום הזה צפוי לגדול ולהגיע לשיא בשנת 2019 בערך - יותר מ־600 מיליון שקל בשנה.

 

 צילום: גיא אסיאג

 

דו"ח שהכין אקטואר חיצוני ב־2013 מגלה שההתחייבויות הפנסיוניות של האוניברסיטה גבוהות מ־17 מיליארד שקל. לפי הדו"ח, עד שנת 2030 העברית צפויה לשלם בממוצע 562.8 מיליון שקל בשנה על פנסיות תקציביות.

 

בעשור האחרון, מאז נסגרה האפשרות של עובדים חדשים להצטרף למסלול הפנסיה התקציבית, המדינה - באמצעות הות"ת - מסבסדת חלק (בערך מחצית) מתשלומי הפנסיה התקציבית לגמלאים של כל האוניברסיטאות שיש להן פנסיה תקציבית (העברית, הטכניון, תל־אביב וחיפה). האוניברסיטה העברית לבדה אחראית לחלק הארי של הסבסוד הזה - בערך מחצית מהסכום, 300 מיליון שקל. זאת משום שהפנסיה התקציבית של העברית היא הנדיבה ביותר מבין אלה של האוניברסיטאות, אבל גם מפני שהגמלאים שלה מבוגרים יותר, שכן העברית היא הוותיקה מבין האוניברסיטאות בישראל.

 

מתכננים למכור "נכס משמעותי"

 

אלא שכספי המסים שזורמים לאוניברסיטה העברית לשם סיוע בתשלומי הפנסיה התקציבית אינם מספיקים, וללא תוכנית התייעלות מקיפה האוניברסיטה עדיין בגירעון מבני משמעותי.

 

להבדיל ממקרה הדסה, לאוניברסיטאות בישראל יש רגולטור - הות"ת - שמאשר את התקציבים שלהן בתחילתה של כל

שנה, ולכן אמור למנוע היווצרות של גירעון. ללא פיקוח שכזה ייתכן מאוד כי האוניברסיטה העברית היתה מגיעה למצב דומה לזה שהדסה (שלא היה עליה שום פיקוח תקציבי) נקלעה אליו.

 

בכל שנה בשנים האחרונות מכרה האוניברסיטה העברית נדל"ן שהיא מחזיקה ברשותה בהיקף משמעותי ובשווי עשרות מיליוני שקלים, אולם אין די בכך: ל"כלכליסט" נודע כי במסגרת תוכנית ההתייעלות המתגבשת מתכננים בהנהלת האוניברסיטה למכור "נכס משמעותי" שבבעלותה בשווי כמה מאות מיליוני שקלים כדי לכסות את הגירעון המבני לשנים הקרובות.

 

עם זאת, בהנהלה יודעים כי ללא השתתפות מקיפה של העובדים בתוכנית ההתייעלות - כלומר, בצמצום הפנסיה התקציבית, בקיצוצי שכר, בהקטנת הטבות ובצעדים דומים - הגירעון יעמיק מחדש בתוך כמה שנים. על רקע זה גוברת המתיחות בין ההנהלה לבין העובדים, דבר שנרמז גם במודעות התמיכה בעובדי הדסה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x