טעון שיפור: ישנן בנות, רק לא בדירקטוריון

קשה למצוא חברה במשק שמצהירה שהיא מקפחת נשים, אבל הרבה חברות מקפחות נשים בפועל. בין אם מדובר בסיבות שאינן קשורות בארגון או במדיניות מכוונת של אפליה, התוצאה ידועה -חלקן של הנשים בציבור העובדים במשק נמוך מזה של הגברים, וחלקן בדירקטוריונים, ההנהלות ודרגי הביניים נמוך עוד יותר.

בגלל המצב הזה, קריטריונים של העסקת נשים הם חובה בכל דיווח של אחריות תאגידית (דיווח שמפרט השפעות תאגיד מסחרי על הסביבה והחברה). בישראל בחרו רק 15 ארגונים לפרסם דיווחים כאלה בשנת 2013 -נתון מביך ביחס לעולם. ל־15 הארגונים שבחרו להוביל את המחנה העסקי ולנתח את ההשפעות הרחבות של פעילותם -בהם טבע, רפאל, כיל, הראל, פרטנר ושופרסל -יש מעט מאוד במשותף, אבל כולם, כמובן, מעסיקים נשים.

פועלות במפעל דלתא ירדן צילום: שלום בר טל

סעיף העסקת הנשים בדיווחי האחריות התאגידית מאפשר להשוות את הפעילות של 15 החברות הללו ולראות מי מעסיקה יותר נשים מנהלות ומי משלמת שכר שווה. אין זה הוגן לשפוט דווקא את הארגונים המעטים שבחרו לדווח על נתוני העסקת הנשים שלהם, ולא את מאות הארגונים האחרים שנמנעים משקיפות ציבורית בנושא. אבל דווקא מפני שמדובר בחברות שמובילות את המשק בשקיפות, ומנסות לקחת בחשבון גם אינטרסים אחרים מלבד טובת בעלי המניות, מעניין לבחון האם הן הצליחו גם לקדם את השוויון התעסוקתי בישראל.

יותר נשים עובדות, אבל בפסי הייצור

15 הארגונים המדווחים מעסיקים ביחד כ־60 אלף נשים -3.8% מכלל הנשים שהועסקו בישראל בשנת 2012 (מצבת של כ־1.6 מיליון נשים לפי הלמ"ס). לא ממש מדגם מייצג, אבל זו התחלה.

כאשר בוחנים כיצד החברות המדווחות עומדות בשיעור העסקת הנשים שלהן לעומת שיעור העסקת הנשים בכלל במשק (שעומד על 47%) מגלים כי רק 7 חברות עלו מעל שיעור ההעסקה הכללי. החברה שהראתה את שיעור העסקת הנשים הגבוה ביותר היא דלתא, שבה שיעור העסקת נשים של 79% -אך קשה לראות במספר הזה סימן להעצמה, משום שמרבית העובדות בדלתא הן עובדות ייצור במדינות כמו מצרים. קשה לשפוט את נתון העסקת הנשים של דלתא גם משום שבחברה בחרו שלא לדווח על שיעור העסקת הנשים מתוך הנהלת החברה. נתון זה, החיוני להבנה אם נשים נקלטו בארגון בתפקידי מפתח או נשארו בתחתית הפירמידה, דווח רק ב־7 חברות מתוך ה־15.

שיעור הנשים בעמדות הנהלה במשק כולו עמד על 34% לפי הלמ"ס. הפער הזה בין שיעור ההשתתפות של נשים בהנהלות לבין שיעור ההשתתפות שלהן בכוח העבודה ממחיש חלק קטן מחוסר השילוב של נשים בעמדות מפתח בשוק העבודה. כאשר משווים את הנתון הזה לנתוני החברות שדיווחו על אחריות תאגידית, מגלים כי רק שלוש חברות מדווחות חשפו שיעורי שילוב נשים בהנהלות שחורגים מהממוצע במשק.

נראה שכאן הנתון מוטה לפי תעשייה -החברות שהצטיינו במיוחד בשילוב נשים בעמדות הנהלה הם שני הבנקים הגדולים, פועלים ולאומי (לבנק לאומי יש גם מנכ"לית אשה -רקפת רוסק־עמינח, וכך גם לבנק דיסקונט שלא הגיש דו"ח אחריות תאגידית). ואילו החברות הביטחוניות רפאל ואלביט מערכות סוגרות את הרשימה מלמטה עם הנהלה גברית במיוחד. באמצע נמצאות חברות המזון שטראוס ושופרסל. כאשר חברות המשתייכות לאותה תעשייה מראות שיעורים דומים של השתתפות בהנהלה, אפשר להסיק כי הסיבה לשיעורים אלה הוא מבנה התעשייה, ולא מדיניות כזו או אחרת של החברה.

מעדיפים להתעלם מפערי השכר

שטראוס ושופרסל הן היחידות מבין החברות המדווחות שסיפקו נתון כלשהו על פערי השכר בין נשים לגברים. לפי נתוני הלמ"ס, ב־2012 קיבל מנהל שכר של כ־90 שקל לשעה, גבוה ב־28% משכרה של מנהלת. עובד לא מיומן קיבל באותה שנה שכר שעתי של 28.6 שקל, גבוה ב־12.6% לעומת שכרה של עובדת לא מיומנת.

בשטראוס דובר על פער של 22% בשנת 2012, כאשר באותה שנה שטראוס לא חשפה את הפערים לפי דרג. בדו"ח של 2011 הראו הפערים לפי דרג כי הפערים בהנהלת שטראוס הם 2%־3%. בקרב העובדים הזוטרים הפער עמד על 21%, אבל הפער הזה נבעו מאופי ההעסקה של נשים מול גברים, ולא מתשלום של שכר שונה עבור משרה זהה, כמו בחברות רבות אחרות במשק. בשופרסל לא חשפו את הפער עצמו, אך חשפו כי רק 23% מעשירון השכר העליון בחברה הן נשים, נתון שלא השתנה בשלוש השנים האחרונות.

כתוצאה מהדיווח שלהן, שטראוס ושופרסל הן כעת החברות השקופות בישראל בכל הנוגע לפערי השכר בין נשים לגברים. בחברות המדווחות האחרות בחרו ברוב המקרים שלא להתייחס לנושא כלל, ובמקרים שכן התייחסו, עשו זאת ללא חשיפת נתון מספרי על פערי שכר בפועל ורק הסתפקו בהצהרה כי הם משלמים שכר שווה לנשים וגברים בהתאם לתפקיד, לוותק וליכולות. עם זאת, כיוון שהסטטיסטיקה מלמדת כי נשים מועסקות בדרך כלל בדרגים נמוכים יותר, וגם מאיישות מספר רב יותר של משרות חלקיות, בפועל קשה להאמין שחברות אלה שילמו שכר זהה לגברים ונשים, ואפשר לשער בביטחון שפערי השכר בשטראוס ובשופרסל התקיימו גם בחברות האחרות.

כמה גברים יוצאים לחופשת לידה

דו"חות האחריות התאגידית מלאים בנתונים מעניינים נוספים על רמות השוויון המגדרי בחברות. בחלק מהדו"חות, למשל, ניתן גילוי על חופשות הלידה בארגון -ברפאל מפרטים שב־2012 יצאו 128 עובדות לחופשת לידה, ומתוכן רק אחת לא חזרה. ב־2011, לשם השוואה, 4 עובדות לא חזרו מתוך 118 שיצאו. למרות שבנתוני ההשוואה רפאל היא בין מעסיקות הנשים הנמוכות, החברה מעמידה לרשות ההורים העובדים שלה שירותים כמו מעון יום מגיל שלושה חודשים ועד גיל גן חובה. בשטראוס יצאו 364 עובדים לחופשת לידה, 5% מתוכם גברים. כאן, כל הגברים חזרו לעבודה, אך בסך הכל נקלטו חזרה בשטראוס 81% מהעובדים שיצאו לחופשת הלידה.

הדו"ח של רוש ישראל, הקטנה מבין המדווחות בהיקפי ההעסקה אך בין המובילות בשיעור ההעסקה של נשים, מגלה טכניקות מעניינות לשילוב בין פנאי לעבודה -כך למשל נקבע שם ששעת ההתחלה של פגישות תהיה בין 9:00 בבוקר ל־15:00 אחה"צ, וכי אין ציפייה מעובד לקרוא הודעת מייל אחרי שעות העבודה.