מי ידאג לחברות הקטנות?

שמואל האוזר, יו"ר רשות ני"ע, מכריז בשנה האחרונה מעל כל במה אפשרית כי בכוונת הרשות להקל על חברות ועל שוק ההון, זאת לאור הבעיה ששוק ההון אינו ממלא את תפקידו הבסיסי — להוות מקום מפגש בין חוסכים למשקיעים.

לאור עלויות הרגולציה ההולכות ותופחות, לחברות קשה יותר להגיע לרף שמעליו ההפיכה לחברה ציבורית משתלמת. לחברות שנמצאות מתחת לרף פתוחות מעט מאוד אפשרויות מימון. המימון הבנקאי מצטמצם לאור הדרישות ההולכות וגדלות של הרגולציה להון עצמי מבנקים, ומשקיעים מוסדיים אינם מעוניינים בהשקעה בחברות קטנות.

מצב זה גרם להתפתחות ענף שלם של מימון זעיר — חברות שמתמחות בגיוס הון או בהלוואות עבור חברות ויזמים קטנים. המימון נעשה בדרך כלל תחת הפטור הקבוע בסעיף 15א(א)(1) לחוק ני"ע, שלפיו גיוס מלא יותר מ־35 משקיעים פטור מתשקיף וכן מיתר החובות המוטלות בחוק ני"ע ובחוק החברות על חברות ציבוריות.

חברות ימצאו את עצמן ללא משקיעים

עד לאחרונה נושא גיוס 35 המשקיעים היה נתון לפרשנות — האם הפטור הוא על התקשרות עם 35 משקיעים או שהפטור מתייחס למספר האנשים שאליהם ניתן לפנות בהצעה? בשנים האחרונות רשות ני"ע תמכה בפרשנות הראשונה ואפשרה לחברות לפנות ליותר מ־35 משקיעים כדי שלבסוף, לאחר תהליך סינון, החברה המגייסת תוכל להישאר עם 35 משקיעים. כך, לדוגמה, בעניינה של חברת פלוראליטי, קבעה הרשות ב־2011 כי ניתן לפנות ל־140 משקיעים ובלבד שהחברה תתקשר עם לא יותר מ־35 משקיעים. חריג זה שימש חברות קטנות שגייסו עשרות אלפי שקלים בודדים מכל משקיע וחברות גדולות יותר שגייסו מיליונים מכל משקיע. אולם לאחרונה הרשות החליטה לחסום ערוץ זה והודיעה כי נכון להיום, תפרש את החוק כך שיאסור לא רק להתקשר עם יותר מ־35 משקיעים, אלא גם יאסור להציע הצעה ליותר מ־35 משקיעים. צעד זה עשוי להביא לתוצאה קשה, שכן חברה שתיכשל בשלב המשא ומתן עם 35 המשקיעים הראשונים, תמצא את עצמה ללא יכולת לגייס משקיעים, אף על פי שבפועל לא התקשרה עם אף משקיע.

שמואל האוזר צילום: אוראל כהן

הגבלה במקום פתרון

המועד לפרסום עמדה זו תמוה במיוחד. הרשות מציינת כי היא מודעת לקושי הקיים אצל חברות קטנות ובינוניות לגייס מימון ואף פועלת למציאת פתרונות. אולם, נכון להיום, הרשות לא הצליחה למצוא אותם. חוק מימון המונים לא מתקדם, קרנות למימון עסקים קטנים ובינוניים בערבות מדינה הנן בשלב החזון בלבד והתוצאה המיידית של עמדת הרשות היא יצירת קושי נוסף בדרכם של עסקים קטנים לגיוס מימון. הרשות מציינת בהחלטתה כי עמדתה ניתנה לאור הפעילות ההולכת וגדלה באתרי אינטרנט של מיזמים הפונים לציבור הרחב, גידול שמבטא את צורך הקיים במימון בשוק. במקום למצוא פתרון לבעיה ולקבוע הסדרה של התחום שתאפשר את הפעילות, פרסמה הרשות החלטה שלא ברור כיצד ניתן ליישמה וכזאת שנראה שכל מטרתה היא למנוע ביקורת עתידית.

במצב הנוכחי של שוק ההון ועד שהרשות תיישם את הפתרונות שנמצאים בקנה, נכון היה להיצמד לפרשנות הראשונה, שלפיה מותר לנהל משא ומתן עם יותר מ־35 ניצעים, ובלבד שלבסוף החברה תתקשר עם 35 משקיעים לכל היותר.

הכותבת היא יועצת במשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות'.