נדחו ייצוגיות נגד הבנקים שטענו כי גבו ריבית פיגורים "בניגוד להלכה"
ביהמ"ש דן בבקשות שהוגשו נגד הבנקים - פועלים, לאומי, בינלאומי, איגוד, מזרחי ודיסקונט והתיר למבקשים להסתלק מהתביעות בשל הקושי הקיים באישורן
בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה אתמול (ד') מספר תובענות ייצוגית, שהוערכו בכמה עשרות מיליארדי שקלים, וטענו כי הבנקים בישראל גובים ריביות פיגורים לפי "היתר עסקא" המנוגד להלכה.
הבקשות הוגשו במהלך שנת 2012. באחת מהן, שהוגשה נגד בנק דיסקונט, המיוצג על ידי עוה"ד בעז פייל ונעה אפיק ממשרד יגאל ארנון ושות', נטען כי הבנק הסתיר את קיומו של "היתר עיסקא" שקיבל מבית הדין לממונות של העדה החרדית בירושלים וכן כי גבה מלקוחותיו ריבית פיגורים גבוהה על החזרי הלוואות ואשראים שניתנו להם.
באחת הטענות נטען כי נטען כי הבנק הסתיר את קיומו של "היתר עיסקא" צילום: יריב כץ "היתר עסקא", הוא כלי המאפשר הלוואה בריבית במסגרת ההלכה היהודית ללקוחות שומרי תורה במגזר הדתי והחרדי, מבלי לחשוש מפני איסורי תורה על נטילת ההלוואה. הוא נועד להכשיר עסקאות עם הציבור החרדי ולטענת התובעים משמש בסיס מחייב להתקשרות הבנק מול כל לקוחותיו. לפי התביעות, הבנקים לא עמדו בחובות המוטלות עליהם לפי היתר זה.
בתביעה נוספת, טענו בני זוג מירושלים בבקשה לתביעה ייצוגית בסכום של 18 מיליארד שקל כי בנק הפועלים גובה מלקוחות ריבית פיגורים במשך שנים, למרות שהוא חתום על היתר הלכתי עם העדה החרדית האוסר זאת.
אתמול דן שופט המחוזי בבקשות השונות שהוגשו נגד הבנקים: פועלים, לאומי, בינלאומי, איגוד, מזרחי ודיסקונט, בקשות שעסקו כולן בגבייה בניגוד להלכה, ובסופו של דיון התיר למבקשים להסתלק מהתביעות בשל הקושי הקיים באישורן.
הקושי באישורן של התביעות נבע, בין היתר, מאי עמידה בתנאי חוק תובענות ייצוגית משום שהמבקשים לא ציינו כי בפנקס התובענות הייצוגיות רשומות מספר בקשות זהות או דומות וכן התשתית העובדתית והמשפטית לא הייתה מספקת. בטענות הממשיות כלפי הבנקים כפי שעלו בתביעות לא התקיים דיון מהותי.
