שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דעות

הפרדוקס של החוק למניעת הטרדה מינית

אף שהחוק נועד להקל על נפגעות תקיפה והטרדה מינית במקום העבודה, הוא קובע כי תביעותיהן יוגשו אך ורק בבית הדין לעבודה, ומאלץ אותן לשלם אגרה בשיעור של 1% מסכום התביעה

ורד פרי 13:4431.12.13

שתי נשים הותקפו מינית: האחת על ידי שכן, והאחרת – במקום עבודתה. מי תקבל פיצויים גבוהים יותר? אם השאלה הדליקה אצלכם נורה אדומה, הנה עוד אחת: אדם נפגע במסגרת עבודתו ונגרמה לו פגיעה בעינו. במקביל נפגעה גם חברתו לעבודה: המעביד תקף אותה מינית. ההיגיון הבריא מניח כי לשני הניזוקים שנפגעו בעבודה יהיו זכויות שוות מול המעביד. המציאות מוכיחה אחרת.

מבחינת דיני הנזיקין, נפגע זכאי לקבל מהפוגע פיצוי עבור כל הנזקים שמעשה הנזיקין גרם לו. אלא שבפועל הסיכוי של מי שראייתו נפגעה בעבודה לקבל פיצויים הולמים גבוה יותר מזו שהותקפה מינית על ידי המעביד. וכן, גם האישה שהותקפה מינית על ידי השכן תזכה לפיצויים גבוהים מאלה שתקבל זו שהותקפה על ידי המעביד.
 

כידוע, האפשרות לממש את זכות התביעה חשובה לא פחות מזכות התביעה עצמה, ובית המשפט העליון כבר פסק כי זכות הגישה לערכאות היא זכות יסוד ואין לפגוע בה. אלא שלזכות זו יש "אותיות קטנות" בדמות תקנות האגרות בבית הדין לעבודה. 

 

גם אם הנפגעת תגיש תביעה, לא ישתקפו בה מלוא הפיצויים, אלא רק הסכום הנובע מגובה האגרה שביכולתה לשלם גם אם הנפגעת תגיש תביעה, לא ישתקפו בה מלוא הפיצויים, אלא רק הסכום הנובע מגובה האגרה שביכולתה לשלם צילום: shutterstock

 

בהתאם לכך, האישה שהותקפה מינית על ידי השכן תוכל לתבוע את נזקה בבתי המשפט האזרחיים: אם היא מעריכה את נזקיה בסכום של עד 2.5 מיליון שקל, עליה לתבוע בבית משפט השלום; ואם נזקיה גבוהים יותר – עליה לפנות לבית המשפט המחוזי. גם מי שנפגע בעינו יוכל לתבוע את נזקו בבית משפט השלום או המחוזי, בהתאם לגובה התביעה. שניהם ישלמו אגרה בגובה של 699 שקלים אם יבחרו להגיש את תביעותיהם בבית משפט השלום, או 1,190 שקל אם יבחרו במחוזי.

 

ומה יהיה על זו שמעבידה תקף אותה מינית? היא תיאלץ להגיש את תביעתה לבית הדין לעבודה ולהנציח את האפליה: אם היא מעריכה את נזקיה בסכום של 2 מיליון שקל, היא תוכל להגיש את תביעתה רק אם תשלם אגרה בגובה 20 אלף שקל. המשמעות היא שאותה אישה תתקשה לממש את זכות התביעה שלה לפיצויים הולמים. גם אם תגיש תביעה, לא ישתקפו בה מלוא הפיצויים שלהם היא זכאית לדעתה, אלא רק הסכום הנובע מגובה האגרה שידה השיגה לשלם.

 

הסיבה לעיוות זה מפתיעה: החוק למניעת הטרדה מינית, שנועד להקל על נפגעות תקיפה והטרדה מינית במקום העבודה, קובע כי תביעות אלו יוגשו רק בבית הדין לעבודה. לפיכך נדרשות הנפגעות לשלם אגרה כמו בתביעה רגילה בענייני עבודה, בשיעור של 1% מהסכום הנתבע. התוצאה היא שזכות התביעה של מי שהותקפה מינית בעבודתה נפגעת גם בהשוואה למי שניזוק בגופו בפגיעה אחרת כלשהי וגם בהשוואה למי שהותקפה מינית בנסיבות אחרות.

 

הדרך לתקן עיוות זה היא על ידי תיקון תקנות האגרות של בית הדין לעבודה, כך שסכום האגרה הנדרש בהן בתביעה על פי החוק למניעת הטרדה מינית יהיה שווה לסכום הנדרש מכל נפגע אחר במעשה נזיקין המגיש תביעתו לבית משפט השלום או לבית המשפט המחוזי. ויפה שעה אחת קודם, בטרם תקופח זכותן של נפגעות רבות נוספות. 

 

הכותבת היא עורכת דין ומשמשת, בין השאר, יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה בלשכת עוה"ד יו"ר (משותף) של ועדת הנזיקין של מחוז תל אביב, וחברת הנהלת שדולת הנשים.

 

המאמר באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין.

 

*המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x