שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
ועידת תחזיות 2014
ועידת תחזיות מעודכן

פרויקט כלכליסט

המכות שבפתח: כמה נשלם בשנת 2014 לעומת 2013?

קבלו את השינויים העיקריים במחירים, במיסוי ובהפרשות שונות שצפויים בשנה הקרובה ועתידים להשפיע על הכיס של כולנו

כתבי כלכליסט 10:3529.12.13

לקראת תחילת השנה האזרחית, בדקנו את השינויים שצפויים להשפיע על הכיס שלנו: הדלק יתייקר, וכך גם הנסיעה בתחבורה הציבורית, החשמל והארנונה. החברות ישלמו יותר מס, וברי המזל שיזכו בהגרלות יצטרכו להפריש יותר למדינה. האקדמאים יזכו להטבת מס מופחתת, המשקיעים בנדל"ן יחויבו במס שבח, ונבחרי הציבור? הם יהנו מעלייה אוטומטית בשכרם.

 

 איור יונתן וקסמן

 

מס החברות יעלה ב-1.5% והמעסיקים ישלמו יותר

 

מס החברות בישראל לא מתאפיין ביציבות רבה. במסגרת חוק ההסדרים לשנים 2013-2014 אישרה הממשלה את העלאתו מ־25% ל־26.5%, לצורך איזון הגירעון בקופת המדינה. זוהי השנה השביעית מתוך שמונה השנים האחרונות, שבה שיעורו של מס החברות משתנה ביחס לשנה הקודמת. אלא שבעוד בשנים 2006–2011 בירכו בחברות על המתווה הפוחת של המס, הברכות נעלמו כאשר מגמת מתווה השינוי עברה לעלייה.

 

ב־2006 נכנסה לתוקפה הרפורמה הרב־שנתית להפחתת המיסוי. על פי מתווה הרפורמה, מס החברות היה אמור לרדת בהדרגה בכל שנה ולהגיע לשיעור של 18% ב־2016. אלא שהמחאה החברתית בקיץ של 2011 טרפה את הקלפים והביאה לשינוי המגמה. אחת ההמלצות המרכזיות בדו"ח טרכטנברג היתה העלאת שיעור המס בחזרה לשיעור של 25% ב־2012, לאחר שב־2011 שיעורו עמד על 24%. בחודש האחרון ביקש ראש הממשלה בנימין נתניהו משר האוצר לשקול את ביטול העלאת המס. לפיד שביטל את העלאת מס ההכנסה המתוכננת סירב. הפשרה שהתקבלה היתה הקלה שוות ערך למעסיקים באמצעות ביטול חלקי של העלאת ההפרשות לביטוח לאומי. יחד עם זאת יש לציין כי במקביל רוככו במעט ההטבות הניתנות לחברות הגדולות במסגרת החוק לעידוד השקעות הון (בעיקר חברות מייצאות) במקור עמדו שיעורי המס של החברות הללו על 6% בפריפריה ו־12% במרכז והם יעלו ל־9% ו־16% בהתאמה. 

 

ב־1 בינואר יועלו תשלומי המעסיקים לביטוח לאומי מ־6.5% ל־6.75% מחלק השכר שעולה על 60% מהשכר הממוצע במשק. זאת במקום עלייה ל־7% כפי שאושר בכנסת לפני שנה וחצי. השינוי נובע מהסכמה אליה הגיעו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר יאיר לפיד כמה ימים לפני סיום שנת התקציב הנוכחית, במטרה להקל על המגזר העסקי.

 

העלאת תשלומי המעסיקים לביטוח לאומי היא מהלך שיזם שר האוצר הקודם יובל שטייניץ, במסגרת חבילת מסים שנועדה לצמצם את הגירעון בתקציב. תשלומי המעסיקים הועלו אז במהלך מדורג שמתפרס על פני שלוש שנים. ההחלטה של נתניהו ולפיד חלה גם על הפעימה השלישית של המהלך, ובתחילת 2015 יגדלו תשלומי המעסיקים לביטוח הלאומי ל־7.25%, במקום ל־7.5% בהחלטה המקורית.

 

הפחתת תשלומי המעסיקים היא למעשה פשרה בין רצונו של נתניהו לנתב את הירידה שנוצרה השנה בגירעון התקציבי לכיוון הקטנת מס החברות, לבין המהלך שעליו החליט לפיד, להפחית את המס על יחידים. הפחתת תשלומי המעסיקים נועדה גם לסייע לתעסוקה במשק, כי הקטנת עלות העבודה מאפשרת למעסיקים להעסיק יותר עובדים. מצד שני, המשמעות הכספית של ההחלטה היא אובדן הכנסות שנתי של כ־500 מיליון שקל. כדי לא להגדיל את הגירעון בתקציב, יציע האוצר להקטין בסכום זהה את הרזרבה בתקציב המדינה.

 אמנון אטד ותומר גנון

 

שכר ראש הממשלה, נשיא המדינה, השרים וחברי הכנסת יעלה בכ־2%

 

החל מ־1 בינואר תיכנס לתוקפה עלייה אוטומטית בשכר נבחרי הציבור בשיעור של כ־2%. השיעור המדויק של העלייה ייקבע לאחר פרסום המדד בינואר 2014, וייתכן שיהיה גבוה יותר.

 

העלייה האוטומטית מגיעה בשל העובדה ששכרם של הבכירים מוצמד למדד המחירים לצרכן ולשכר הממוצע במשק. כתוצאה מכך, ואם אכן יקבע שיעור העלייה על 2%, אזי יעלה שכרו של נשיא המדינה שמעון פרס ב־1,073 שקל ויעמוד על 54,758 שקל ברוטו, שכרו של ראש הממשלה בנימין נתניהו יעלה ב־925 שקל ויעמוד על 47,189 שקל ברוטו, שכר חברי הכנסת יעלה ב־758 שקל ויעמוד על 38,651 שקל ברוטו, ושכר השרים ומבקר המדינה יעלה ב־831 שקל נוספים ויעמוד על 42,364 שקל ברוטו. שר האוצר יאיר לפיד הגיב על עליית השכר האוטומטית הצפויה ואמר כי ינסה לפעול עוד השבוע לביטולה והגדיר אותה כ"לא מוצדקת".  

 

נתניהו. יקבל העלאה של 925 שקל נתניהו. יקבל העלאה של 925 שקל צילום: אלכס קולומויסקי

 

בניגוד לשכר נבחרי הציבורי, הרי ששכר יתר הציבור בישראל אינו מוצמד לשני הפרמטרים שאליהם מוצמד שכר הבכירים. במאי האחרון החליטה הממשלה על קיצוץ של 10% בשכר נשיא המדינה, ראש הממשלה, השרים וחברי הכנסת, ואולם חברי ועדת הרווחה, העבודה והבריאות של הכנסת דחו את ההחלטה ואישרו רק קיצוץ של 1%. כאמור, כעת, עם עליית שכרם בכ־2%, יקבלו הבכירים פי שניים מההפחתה שספגו בחצי השנה האחרונה.

רוני זינגר

 

תעריפי הנסיעה בתחבורה הציבורית יתייקרו ב־4.7%. גם מחיר הבנזין יעלה

 

שנת 2014 תחל בשתי התייקרויות בולטות בתחום התחבורה: ההתייקרות הראשונה היא של תעריפי התחבורה הציבורית. בתחילת השנה הבאה תירשם עלייה של 4.7% בתעריפי הנסיעה, כך שנסיעה עירונית במטרופולין דן תעלה כ־6.9 שקל - במקום 6.6 שקל כיום - ואילו נסיעה בודדת ברכבת שמחברת בין חיפה לתל אביב תעלה כ־58 שקל - במקום 55 שקל כיום.

 

מקור ההתייקרות הוא בתקנות מ־1997 שקובעות שאחת לשישה חודשים ניתן להצמיד את תעריפי הנסיעה למדד המחירים לצרכן ולייקרם בהתאם. לפי משרד התחבורה ההתייקרות האחרונה בתעריפי הנסיעה - בשיעור של כ־3% - התבצעה בינואר 2012, ומאז הם קובעו. בשנתיים האחרונות נרשמה עלייה של 3.68% במדד, ואליה צורפו הפעם שני עדכוני מע"מ - מ־16% ל־18% - שהובילו להתייקרות של 4.7%. 

 

תדלוק. הולך ומתייקר תדלוק. הולך ומתייקר צילום: אוראל כהן

 

פרט לתעריפי הנסיעה בתחבורה הציבורית, התייקרות נוספת שעשויה להירשם במחיר הבנזין. על פי ההערכות במשק האנרגיה, ההתייקרות תנוע בין 3 ל־6 אגורות לליטר, כך שמחיר ליטר בנזין ברמת אוקטן 95 בשירות עצמי עשוי להגיע ל־7.46 שקל לליטר, זאת במקום 7.4 ליטר כיום.

 

ההתייקרות של מחיר הבנזין מיוחסת לשני גורמים: הראשון הוא עדכון המס המוטל על רכישת בנזין (בלו). בדומה לתעריפי הנסיעה בתחבורה הציבורית, גם כאן רשות המסים מצמידה את שיעור המס לשיעור המדד, כשההבדל הוא שלגבי הבנזין הצעד מבוצע מדי ארבעה חודשים. לפי רשות המסים, הבלו יתייקר בתחילת ינואר בכ־40 אגורות לליטר. להתייקרות זו יש להוסיף את השינויים במחיר הבנזין באגן הים התיכון - נקודת הייחוס של ישראל בקביעת מחירי הבנזין לרכב. למזלם של בעלי המכוניות, שער הדולר רשם בשבוע האחרון ירידה, מה שעלול למתן במעט את ההתייקרות הצפויה. המחיר הסופי ייקבע במשרד האנרגיה בתחילת השבוע.

ליאור גוטמן

 

הארנונה תתייקר ב־3.4% לפחות והמים יוזלו ב־5%

 

ב־1 בינואר רשות המים היתה אמורה להפחית את תעריפי המים ב־2%-3%, אך לפני כשבועיים הפתיעה ופרסמה כי תפחית את התעריף ב־5%. האם היה לזה קשר לסערה שהתחוללה כאן לא מזמן? לא כל כך. חלק הארי של ההפחתה נובע מהתייעלות משמעותית של תאגידי המים העירוניים. מלבד ההתייעלות גם הפחתת צריכת מים מותפלים ויקרים תרמה לשינוי התעריף.  

 

מים. התייעלות בהתפלה מים. התייעלות בהתפלה צילום: שאטרסטוק

 

הגברת השימוש בהתפלה בשנים האחרונות נובעת מכך שלפני השנתיים הגשומות האחרונות, ישראל התמודדה עם שבע שנות בצורת רצופות. רצף הבצורות הביא את מקבלי ההחלטות למסקנה כי יש לדאוג לכך שמשק המים הישראלי יוכל לקיים את עצמו גם בשנים קשות. לצורך כך הושקעו מיליארדים במתקני התפלה משוכללים, שכיום מספקים כ־50% מצריכת המים של ישראל.

 

בניגוד למים, ב־1 בינואר תעלה הארנונה במרבית היישובים ב־3.36% לפחות. הארנונה מתעדכנת בשיטת "הטייס האוטומטי", וברשויות שאינן תלויות במענקי איזון מהמדינה - מענק המאזן את הפער בין הכנסות הרשות להוצאותיה - שיעור העלייה גבוה מעט ועומד על 3.66%. במקביל לעדכון האוטומטי של הארנונה, רשויות רבות מגישות בקשות להעלאות חריגות בשיעור הארנונה. בקשות אלה צריכות לקבל את אישור משרד הפנים, שיכול לאשר להעלות את הארנונה כמעט בכל שיעור.בקשות חריגות אלה הן לא ממש חריגות; ב־2012, לדוגמה, הגישו 120 מתוך 256 הרשויות בישראל בקשות להעלאה חריגה של הארנונה. תהליך האישור אורך חודשים רבים, כך שהשפעת הבקשות שיוגשו ויאושרו לא צפויה להיות מורגשת בקרוב.

גיל קליאן

 

בתוכנית פנסיה חובה יחסכו 2.5% יותר ב־2014

 

בתחילת ינואר יעלו ב־2.5% ההפרשות לפנסיה של העובדים שחוסכים במסגרת תוכנית פנסיה חובה.

 

ההסכם, שנחתם ב־2008, קבע כי הגדלת ההפרשה תיעשה בהדרגה, בשיעור שיעלה עם השנים. בעוד כמה ימים, בתחילת 2014, יגיע שיעור ההפרשה למקסימום. כל עובד יפריש 5.5% מהשכר שמחושב לפנסיה, והמעסיק יפריש עבורו 6% ועוד 6% לפיצויים, כך ששיעור ההפרשה לפנסיה יעמוד על 17.5%. לשם השוואה, במגזר הציבורי שיעור ההפרשה לפנסיה הוא 20.5%. משמעות העלאת שיעור ההפרשה תהיה הקטנה של הנטו של עובדים אלה ב־1%, אך מנגד הם יזכו להעלאה ברמת החיים העתידית בגלל העלאת שיעור החיסכון. לפי נתוני האוצר, כ־90% מעובדים אלה משתכרים עד 6,000 שקל בחודש ברוטו.

 

 

מבדיקת "כלכליסט" בחודש שעבר עולה כי מרבית החוסכים במסגרת פנסיה חובה - שהם לרוב העובדים החלשים במשק, עובדי קבלן או כאלה שעובדים במקומות קטנים ובלתי מאוגדים - משלמים לחברות הפנסיה דמי ניהול מקסימליים ומסבסדים את דמי הניהול הנמוכים יחסית שמשלמים העובדים החזקים במשק.

שאול אמסטרדמסקי

 

החשמל יתייקר באפריל בשיעור של כ־2%–5%

 

גם תעריף החשמל ממתין לעדכון. כפי שפורסם ב"כלכליסט", על פי הערכות ראשוניות מסוף 2013, תעריף החשמל יתייקר באפריל הקרוב בשיעור של כ־2%–5%.

 

הפסקת חשמל. לפחות אז לא משלמים ביוקר הפסקת חשמל. לפחות אז לא משלמים ביוקר צילום: אלכס קולומויסקי

 

מדובר בפעימת ההתייקרות השלישית והאחרונה שעליה הוחלט בתחילת שנת 2011 ויוחסה לשימוש רחב ההיקף של חברת החשמל בסולר יקר במקום בגז המצרי הזול.

 

לכך יש להוסיף את סבסוד החשמל המגיע ממתקנים סולאריים, שרשמו השנה זינוק בהתקנות והגיעו לכ־420 מגה־ואט, כ־3.3% מכושר הייצור המקסימלי של חברת החשמל.

ליאור גוטמן

משקיעים יחויבו במס שבח בשיעור של 25%

 

משנת 2014 יחויבו משקיעים ובעלי דירות יוקרה שמוכרים את דירותיהם במס שבח בשיעור של 25% מהשבח הריאלי באופן יחסי לתקופת האחזקה הכוללת, כאשר התקופה שעד 31 בדצמבר 2013 פטורה ממס. במצב הקודם קיבלו משקיעים ומוכרי דירות יוקרה פטור מלא ממס שבח אחת לארבע שנים.

   

מחירי הדירות מזנקים. האם הצעדים האחרונים ימתנו זאת? מחירי הדירות מזנקים. האם הצעדים האחרונים ימתנו זאת? צילום: ענר גרין

 

לדוגמה, דירות להשקעה: מי שקנה דירה נוספת בסוף 2003 במחיר ריאלי של מיליון שקל ומוכר אותה בסוף 2013 ב־3 מיליון שקל, כך שצברה ערך ריאלי של 2 מיליון שקל, לא ישלם אפילו אגורה מכיוון שהפטור ממס שבח עוד תקף. לעומת זאת, דירה שצברה שבח ריאלי של 2 מיליון שקל ותימכר בסוף 2015, תחויב במס שבח באופן הבא: על השנתיים האחרונות, 2014 ו־2015, יחויב המוכר על שישית מזמן האחזקה הכולל. 10 השנים הקודמות שבהן החזיק את הדירה פטורות ממס. שיעור המס יהיה 25% משישית השבח הריאלי, ובסך הכל 83.3 אלף שקל.

עינת פז־פרנקל

 

המס על פרסים והגרלות יעלה מ־25% ל־30%

 

שיעור המס החל על הכנסה מהימורים, מהגרלות או מפרסים יעלה ב־2014. במסגרת חוק ההסדרים לשנים 2013–2014 אישרה הממשלה להעלות שיעור מס זה מ־25% ל־30%.

 

 

זוכים בלוטו. שיהיה בהצלחה, רק תתכוננו למס זוכים בלוטו. שיהיה בהצלחה, רק תתכוננו למס צילום: שהם לוי

 

המס הזה לא היה כאן מאז ומעולם, אלא הוא תוצאה של תיקון לחוק שנעשה ב־2003. זכייה בסכום של עד כ־60 אלף שקל פטורה ממס אם התקבלה מהגרלה, מהימור או מפרס אחד. גם אם ההכנסה חייבת במס מכוח מקור חוקי אחר, היא פטורה.

תומר גנון

 

בוגרי תואר ראשון ושני ישלמו יותר

 

בעלי התארים האקדמיים לא חמקו השנה מחוק ההסדרים, ובשנת 2014 נקודות הזיכוי שלהם במס צפויות להתכווץ משמעותית.

 

נקודת הזיכוי שווה 218 שקל בתלוש בכל חודש ו־2,616 שקל בשנה. כיום מקבלים בוגרי תואר ראשון נקודת זיכוי אחת לכל שנת לימודים ועד שלוש שנים לכל היותר - כלומר, זיכוי מס של 7,848 שקל בסך הכל. החל מינואר הם יקבלו נקודה אחת למשך שנה אחת בלבד, כלומר 2,616 שקל בסך הכל.

 

 

 

בוגרי תואר שני מקבלים כיום חצי נקודת זיכוי במס, 109 שקל בכל חודש ו־1,308 שקל בשנה, על כל שנת לימוד, ועד שנתיים לכל היותר. כלומר, זיכוי במס של 2,616 שקל בסך הכל. החל מינואר הם יקבלו חצי נקודה לשנה אחת בלבד, כלומר 1,308 שקל בסך הכל.

 

נקודת האור מבחינת האקדמאים היא שמדובר בהוראת שעה עד שנת 2015, וכדי שהכיווץ של זיכוי המס יימשך, האוצר צריך לאשר את ההוראה מחדש.

 

אם זה לא יקרה, המצב יחזור לקדמותו - נקודת זיכוי לכל שנת תואר ראשון, וחצי נקודת זיכוי לכל שנת תואר שני.

תומר גנון

בטל שלח
    לכל התגובות
    x