עטיה גרופ: השופט העיר לרשות ני"ע על משך ההליכים, אבל החקירה תקועה

שנתיים וחצי מאז נפתחה החקירה, רשות ני"ע טרם העבירה לפרקליטות את תיק החקירה נגד יוסי עטיה, לשעבר מבעלי השליטה בחברה הבורסאית עטיה גרופ (כיום איי.ג'י.אל), ונגד חשודים נוספים. החשד המרכזי שנבדק הוא שלבעלי מניות מקרב הציבור שתמכו בעסקאות עם בעלי השליטה היו קשרים עסקיים בחו"ל עם עטיה ועם אחיו, שלום, חרף הצהרות שאין להם קשרים כאלה.

ביוני 2010 פתחה מחלקת חקירות ומודיעין ברשות ני"ע בחקירה נגד עטיה גרופ, שפעלה בתחום הנדל"ן למגורים בחו"ל, ונגד נושאי משרה בה, בחשד לקבלת דבר במרמה, עבירות מנהלים בתאגיד, עבירות דיווח כוזב ועבירות מרמה והפרת אמונים. ביולי 2010 ביצעו חוקרי הרשות חיפוש במשרדי החברה ותפסו מסמכים שונים. בחצי השנה שלאחר הפשיטה התקיימו הליכי חקירה בארץ ובחו"ל. לדברי החברה, היא דיווחה על החקירה למשקיעים רק בסוף נובמבר אותה שנה בשל הסרת צו איסור פרסום שהטילה עד אז הרשות. אחד החשודים המרכזיים בפרשה, ומי ששימש עד מרץ השנה כיו"ר החברה, הוא יוסי עטיה.

עטיה מתגורר בבוורלי הילס שבקליפורניה, ולכן הרשות פנתה לרשויות האמריקאיות כדי לבצע הליך חיקור דין. הוא נחקר בארה"ב בשלהי 2012 ושמר על זכות השתיקה. "שלא כמו בארץ", מסביר עו"ד איתן מעוז, המתמחה במשפט פלילי בינלאומי, "שמירה על זכות השתיקה בחקירה בארה"ב היא פרוצדורה מקובלת ואין לה מחיר ראייתי. אבל אותו נחקר ששתק בארה"ב עתיד לשלם על השתיקה כאן, אם העניין יגיע למשפט".

שופט השלום צחי עוזיאל העיר כבר לפני יותר משנה לרשות ני"ע שעליה להזדרז ולסיים את החקירה. במסגרת בקשה להארכת ההחזקה במסמכים שונים שנתפסו במהלך החקירה, שהגישה הרשות לעיונו עוד באוקטובר 2012, כתב עוזיאל: "יש לצפות כי במהלך התקופה האמורה (180 יום – ת"ג) תהיה התקדמות ממשית בחקירה ויתקבלו החלטות סופיות".

השופט צחי עוזיאל

ברשות טענו אז ש"מדובר בחקירה בעלת היקף ראיות רחב, לרבות חיקורי דין שהתקיימו בארץ ובארה"ב". חלק מהחשדות בפרשה נחשפו במסגרת נייר עמדה שהעבירה רשות ני"ע לבית המשפט בינואר 2011. במסגרת עמדת הרשות לגבי שורה של עסקאות בעלי עניין שרצו בעלי השליטה לאשר, כתב עו"ד שלומי וינר ממחלקת התאגידים ברשות, כי לחלק מבעלי המניות שתומכים בעסקאות יש קשרים עסקיים עם בעלי השליטה, וזאת בסתירה להצהרתם שהם "אינם נגועים", כלומר שלבעליהן אין עניין אישי באישור העסקאות. במסגרת העסקאות שעלו לאישור האסיפה, שלום עטיה היה אמור להשתלט על הנכס העיקרי של החברה – אחזקותיה בחברה־הבת סיטניקה שביצעה פרויקטים בחו"ל. הוא גם היה אמור לקבל אופציות בחברת המכשור הרפואי סליוול שהתמזגה לתוכה. ההסדר היה אמור לדלל את הציבור מ־62% בהצבעה ובהון לכ־7% בלבד.

התביעה הנגזרת נגד הדירקטורים

האחים עטיה אפילו לא הגישו כתב הגנה 

נגד האחים יוסי ושלום עטיה וחברות זרות הקשורות אליהם מתנהלת תביעה נגזרת בהיקף של 117 מיליון שקל בשל חלקם לכאורה בריקון הקופה של עטיה גרופ. אף שהתביעה הוגשה למחוזי בתל אביב עוד במרץ 2012, עד היום לא הגישו האחים עטיה כתבי הגנה. התביעה, שמתנהלת בפני השופטת רות רונן, הוגשה גם נגד רואי חשבון, מעריכי שווי בעסקאות ודירקטורים בחברה. בתביעה נטען שהאחים עטיה "נהגו "להכניס" פרויקטים שונים עם הון עצמי אמיתי קטן מאוד, אם בכלל, לחברות ציבוריות שבהן קיימים מזומנים או נכסים בקופה כנגד הקצאת מניות שליטה. הפרויקטים תוארו כבטוחים ורווחיים ולוו בהערכות שווי תלושות מהמציאות.

"במקביל", נטען, "רוקנו הנתבעים, תוך ניצול השליטה, את החברה והחברות־הבנות מכל תוכן, תוך ביצוע תשלומים לעצמם ולגורמים מקורבים שלא כדין, ביצוע עסקאות להברחת נכסים, החזר הלוואות שספק אם ניתנו, ועסקאות שלא לטובת החברה שלא כדין, עד לקריסה מוחלטת של החברה והחברות־הבנות". את התובעים מייצג עו"ד אלי אקסלרוד מאקסלרוד אוחנה שטיינהרץ ושות'.