סוף לסכסוכים המשפחתיים של בני המושבים?

נחלתם הפרטית של החקלאים, הרשומה על שם ההורים, מורכבת משלושה סוגי חלקות: שטח המגורים; השטח החקלאי; והשטח לעיבוד, הנמצא בתוך האדמה המשותפת לכל חברי האגודה השיתופית.

חשוב לציין, שזכויות החקלאים במושבים הינם זכויות של בר רשות: מנהל מקרקעי ישראל הוא הבעלים של הקרקע, והאגודה החקלאית המיישבת ובעלי הנחלות הינם ברי הרשות על בסיס רשות שניתנה להם מהאגודה.

עד כה, היו ההורים רשאים לבנות על שטח המגורים שלוש יחידות דיור: עבורם, עבור הבן הממשיך ועבור הנכד. מידותיהן של היחידות היו מוגדרות וקבועות בתקנות, וסך שטחן של כל יחידות הדיור עמד, ברוב הנחלות, על 375 מ"ר. אלא שזכויות הבנייה הללו ניתנו למימוש רק אם בנחלה התגוררו כל שלושת הדורות- ההורים, הבן הממשיך והנכד הנשוי. באם ביקשו ההורים להגדיל את זכויות הבניה, וככל שהדבר התאפשר, היה עליהם לשלם למנהל דמי היתר בגובה של 91% עבור כל מ"ר נוסף מזכויות הבניה הקיימות בנחלה.

אדמות חקלאיות, מושב צילום: צביקה טישלר

קל לדמיין את הסכסוכים המשפחתיים שהתגלעו בעטיים של תנאים אלו, במיוחד במשפחות בהן שני ילדים ויותר הרוצים לשמש כ"בן ממשיך", ועל אחת כמה וכמה במשפחות בהן הנחלה היא עיקר הרכוש. הורים מצאו עצמם נאבקים בינם לבין עצמם ומסתכסכים עם ילדיהם נוכח מגבלת "בן ממשיך" אחד בלבד ו/או נוכח המגבלה להוריש את המשק לילד אחד בלבד. ילדים, שהוריהם לא הסדירו את העברת הזכויות כחוק, הסתבכו בהליכים משפטיים יקרים על מנת לקבוע את בעל הזכויות בנחלה.

הרצף הדורי בוטל

על רקע זה קבע המנהל את החלטה 979, שעודכנה בשנת 2008 בהחלטה 1155, לפיה ההורים לא יחויבו עוד לתנאי הרצף הדורי, ויחידות הדיור יוכלו לשמש את ההורים וכל בני משפחתם, לא רק את הבן הממשיך. כעת, עומדת בפני ההורים האפשרות לעגן את זכויותיהם בחלקת המגורים, מה שיאפשר להם לפצל מגרש מהנחלה, להשכירו, למכור אותו ולבנות בחלקת המגורים יחידת דיור גם למי שאינו בן משפחה.

יחד עם זאת, רוב בעלי הנחלות לא יוכלו לבצע בפועל יותר מפיצול אחד או שניים עקב מגבלות שונות. יתרה מזו, שווי הנחלה עלול לרדת באופן משמעותית, שכן בעת פיצול המגרש למגורים זכויות הבניה המוצמדות למגרש (160 מ"ר לפחות) נגרעות משטח הנחלה. גם העלות הכלכלית של הזכות לפיצול אינה מבוטלת.

על מנת להיכנס בשערי ההחלטה, יצטרכו ההורים להסדיר את התשלומים מול המנהל, ובכללם תשלומים בגין חובות העבר והשימושים החורגים בנחלה, תשלום דמי חכירה ותשלום נוסף עבור פיצול המגרש מהנחלה. תשלומים אלה, למרבה הצער, עלולים להגיע לכדי סכומים לא מבוטלים, שאינם בהישג ידם של רבים מבעלי הנחלות.

על אף שעברו כשש שנים מיום פרסום ההחלטה, היא טרם יושמה כלשונה, שכן עתירות שהוגשו לבג"צ בעניינה עיכבו את יישומה (ההחלטה אושרה לבסוף בבג"צ ביוני 2011). רק לאחרונה החל המנהל בפיילוט ליישום ההחלטה במספר מושבים וקיבוצים בארץ, שבסיומו יתברר כיצד היא תיושם בפועל בקרב כלל בעלי הנחלות. או אז יפרסם המנהל את ההנחיות והדרכים ליישומה.

המאמר באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

** המידע המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.