שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
משה גורלי

פרשת עמנואל רוזן: המשטרה נגד הפרקליטות על גבו של החשוד

ההחלטות הסותרות של המשטרה והפרקליטות בעניין העמדתו לדין של רוזן מעוררת את השאלה - מדוע יש צורך בהמלצות של המשטרה, כאשר ההחלטה המחייבת היא של הפרקליטות?

משה גורלי 17:3118.11.13
בעוד שהמשטרה המליצה להעמיד לדין את עמנואל רוזן על שני מקרים של הטרדה מינית,  הפרקליטות ממליצה לסגור את התיק, ועדיין אין החלטה סופית. הסתירה בין השתיים עוררה שוב את הדיון בלתי נגמר בשאלה למה יש צורך בהמלצות של המשטרה, כאשר ההחלטה המחייבת היא של הפרקליטות.

 

הנה כמה סיבות טובות למה המלצות המשטרה הן בלתי ראויות: 1. אין להן משקל ותוקף. 2. הן מוטות כי כאשר אותו ארגון גם חוקר וגם אמור להעריך את ממצאי החקירה, מה הסיכוי האמיתי שיודה כי נכשל ולא הצליח לבנות תיק ראוי? 3. מה הסיכוי לסגירת תיק על ידי המשטרה אחרי שזו בנתה בפתיחת החקירה מגדל של ציפיות וכותרות? 4. ועוד נימוק ממחלקת "כבוד האדם": והיה והפרקליטות לא תגיש את התיק, ההמלצה המשטרתית תרדוף את החשוד לנצח והוא יישא אותן כגיבנת על גבו - גם את ההמלצה וגם את הספק שמא התיק נסגר בגלל רפיסות פרקליטותית. עובדה, המשטרה דווקא המליצה על העמדה לדין.

 

עמנואל רוזן עמנואל רוזן צילום: אורן גולן

 

מול כל אלה אין ואפילו לא נימוק אחד שיצדיק את המלצות המשטרה. על המשטרה לאסוף ראיות ועל הפרקליטות להעריך אותן, לבנות מהן תיק, לבקש השלמות או להחליט על סגירה.

 

ב-2009 הוגש בג"ץ בעניין זה והיועץ המשפטי הבהיר שאכן הורה למשטרה שלא לכלול בתיק החקירה המלצת משטרה להעמיד לדין, אבל הוא מאפשר "לפרט בקצרה נגד מי מהחשודים יש ראיות מספיקות להוכחת האשמה ובאיזה עבירה/ות...". כלומר, המשטרה לא תמליץ, אבל תקבע אם הראיות מספיקות.

 

המשנה לנשיאת העליון (בדימוס) אליעזר ריבלין התקשה להבחין בהבדל, אבל דחה את העתירה, לא לפני שהעיר "לא ניתן להתעלם מן הגבול הדק שעשוי להיות במקרים מסויימים בין חוות דעת לגבי תשתית הראיות לבין המלצה ממש".

 

השורה התחתונה היא שמה שהיה הוא שנשאר, והמשטרה מסרבת להיגמל מהדחף להמליץ וגם לפרסם ברבים את ההמלצה. כך, שגם אם הפרקליטות תחליט אחרת, היא תזכה לקרדיט הציבורי על חשבון רמיסת האדם שלא יועמד לדין אבל ייחלץ מהסיפור מגולגל בזפת ובנוצות המשטרתיים.

 

במדינת חוק, יש לחשוד שלוש תחנות להוכיח בהן את חפותו וצדקתו – המשטרה, הפרקליטות ובתי המשפט. לכל תחנה יש תפקיד משלה וככל שמתקדמים, נפתחים לחשוד סיכויים טובים יותר. בית המשפט קשוב יותר מהפרקליטות שקשובה יותר מהמשטרה. אסור לאפשר למשטרה להפקיע את תפקיד הפרקליטות. אפילו לא בדרך של המלצה.

 

במקרה עמנואל רוזן, יכריע פרקליט המדינה בין הפרקליטות למשטרה. הסלמה מתבקשת מהמציאות הפגומה הזו ש"משווה" את תוקף החלטות המשטרה להחלטות הפרקליטות. השוואה שיש לעקור ולחזור לבסיס: המשטרה חוקרת, הפרקליטות מחליטה על העמדה לדין, בתי המשפט מכריעים את הדין.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x